ביל היקוק הפראי – הבדלי גרסאות

היקוק נעצר בעוון רצח יומיים לאחר מכן, אולם, בשלב מאוחר יותר, האישום כלפיו הופחת להריגה. הוא שוחרר בערבות של 2,000$ והועמד למשפט ב-3 באוגוסט 1865. בסוף המשפט, השופט סמפורוניוס בויד נתן לחבר המושבעים שתי הוראות סותרות. בתחילה הוא הורה לחבר המושבעים שהרשעה באישום היא האופציה היחידה במסגרת החוק;כאשר לאחר מכן, הורה להם, כי הם יכולים להכריע כי החוק הבלתי כתוב של "קרב הוגן" חל במקרה דנן, ומשכך לזכותו. חבר המושבעים החליט לזכות את ביל הפראי, החלטה שאינה שגרתית ופופולרית באותם ימים.

 

 

היקוק דווח כמי שהשנאה כלפי אינדיאנים הושרשה בו עוד מינקותו, אך קשה לקבוע זאת באופן חד משמעי לאור החוסר יכולת להפריד בין אמת לדמיון, מוטיב שבא לידי ביטוי לא אחת בסיפורים שנקשרו בשמו של "ביל הפראי". כך למשל, עדי ראייה מאשרים כי בעודו מבצע סיור שיצא מהמוצב הצבאי של פורט הקר, קנזס ב-11 במאי 1867, היקוק הותקף על ידי קבוצה גדולה של אינדיאנים, שברחו, לאחר שהיקוק ירה והרג שניים מקרבם. דוגמה נוספת היא, שביולי אותה שנה, היקוק אמר לעיתונאי שהוא עמד בראש כוח צבאי שמנה מספר חיילים אשר יחדיו ניהלו מרדף אחר אינדיאנים אשר הרגו ארבעה חיילים בקרבת המוצב ב-2 ביולי. ובמסגרת אותו ראיון הוא דווח כמי שכביכול חזר עם חמישה שבויים לאחר שהרג עשרה. ברם, עדי ראייה מאשרים את הסיפור בחלקו: קבוצת החיילים אכן יצאה למרדף אחר אותם גורמים שהרגו 4 חיילים, אך הקבוצה חזרה למוצב כלעומת שבאה, כאשר איתה אין ולו אינדיאני מת או חי אחד לרפואה.