התקווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 53:
הלחן, בעיקר חציו הראשון, אכן מופיע ביצירות רבות, ביניהן בשיר האיטלקי "פוג'י, פוג'י, אמורו מיו". באיטליה התוודע אליו המלחין [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]] בילדותו, ולימים הפיץ אותו ב[[וינה|ווינה]] כאשר שילב קטע ממנו ב[[וריאציה (מוזיקה)|וריאציה]] השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי פופולרי.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=CH2zlb1pwds&feature=related Mozart: Variations for Piano on "Ah, vous dirai-je maman," K. 265]|שמאל=כן}} וריאציה קרובה ללחן במלואו מופיעה ביצירתו של המלחין הצ׳כי סמטנה.{{הערה|1=אסתרית בלצן, '''עבר הווה עתיד - מהרצל עד סאבלימינל''', הוצאת מעלות, 2009}}{{הערה|1=מיכה קינן, [http://www.jewishjournal.com/israeli_in_la/2011/03 עוד לא אבדה תקוותינו], 15 במרץ 2011}}
 
לאחר צאת חבורה של בלצן והתקבלותו על ידי משרד החינוך פרסם המוזיקולוג [[אדווין סרוסי]] מאמר שבו הציג עדויות ממקור ראשון של בני הדור לגבי מקור הלחן של התקוההתקווה והפריך את הניסיונות לטעון שמקור הלחן הוא יהודי או עתיק. המקור ממנו חובר הלחן המזרח אירופי העממי לתקוהלתקווה הוא שיר העם הרומני. לדברי סרוסי סביר להניח שהלחן לשיר ״ברכת הטל״ הספרדי חובר אליו בקהילות ספרד שגלו בגירוש ספרד לאיטליה, ואין עדות לזמרת השיר בלחן הזה במאה הארבע עשרה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edwin Seroussi|שם=Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections|כתב עת=Yuval Online|כרך=9|עמ=1-43}}}}
 
התזמורים המקובלים המושמעים והמוקלטים הם אלו שעשו המנצח האיטלקי [[ברנרדינו מולינרי|ברנרדינו מולינארי]] ושל [[פאול בן חיים]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/daily_song/Pages/old/hatikva.aspx|כותרת = התקווה}}}}<score vorbis="1">\relative c' { a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a4 e a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a2 a4 a' a a g8. a16 g8 f e2 a,4 a' a a g8. a16 g8 f e2 g4 g8 g c,4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d c c b8 a b c a2 d4 d8 d c4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d8 d c4 c b8 a b c a2}</score>