שרלוטה סלומון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 2:
[[קובץ:שרלוטה סלומון.jpg|200px|ממוזער|שרלוטה סלומון]]
[[קובץ:Charlotte Salomon - JHM 4175.jpg|ממוזער|שמאל|200px|'''סיפור לפני השינה''' (1942)]]
[[קובץ:Stolperstein, Wielandstraße 15, in Berlin-Charlottenburg.jpg|ממוזער|שמאל|200px|
'''שרלוטה (לוטה) סלומון''' ([[16 באפריל]] [[1917]] [[ברלין]] - [[אוקטובר]] [[1943]] [[אושוויץ]]), [[אמן (אמנות)|אמנית]] [[יהודי]]יה-[[גרמניה|גרמנייה]] שנספתה ב[[השואה|שואה]].
שורה 8:
==ביוגרפיה==
נולדה ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]], בת למשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]] מהמעמד הגבוה. אביה, אלברט סלומון, היה [[רופא]] וקצין בצבא הגרמני ב[[מלחמת העולם הראשונה]]
בשנת [[1939]], לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, פיטורי אביה ואמה החורגת ממשרותיהם והתהדקות החבל סביב צווארי היהודים,
סלומון הצהירה שהעבודה הייתה ניסיון להגיע לתשובה האם להתאבד בעצמה, או לקחת על עצמה משימה יוצאת דופן. רופא שראתה המליץ לה לצייר אחרי שהצהירה שבעבורה "הר ד"ר לודוויג גרינוולד (סבה), ולא היטלר מסמל את סוג האנשים שאליהם עלי להתנגד".
ביוני 1940
בקיץ 1943 התחתנה עם מהגר יהודי אוסטרי מ[[צ'רנוביץ]] בשם אלכסנדר נגלר, לאחר ש[[הריון|הרתה]] לו. אותו יהודי, שהיה בעל תעודות אריות, ויתר על תעודותיו והכריז בגלוי על יהדותו כדי שיאפשרו לו להתחתן איתה. כנראה שרישום נישואיהם בעירייה הוא שאפשר לגרמנים להתחקות על עקבותיהם. כמה חודשים מאוחר יותר, בספטמבר, כאשר הגיעו הנאצים לדרום צרפת, נלקחה עם בעלה ל[[מחנה הריכוז דראנסי]] הסמוך לפריז ומשם נשלחה בתחילת אוקטובר 1943 למחנה ההשמדה [[אושוויץ]]. סלומון הייתה בחודש החמישי להריונה ונראה כי נרצחה בתאי הגזים מיד עם הגיעה למחנה. בעלה נפטר כמה חודשים מאוחר יותר, לאחר שלא הצליח לשרוד את עבודות הכפייה.
שורה 22:
בשנת [[2014]] יצא לאור ב[[צרפתית]] ספרו של [[דויד פואנקינוס]] "שרלוט" אודות חייה של סלומון. הספר זכה ב[[פרס רנודו]], וב[[פרס גונקור]] של הגמנסיות. הוא מכר מעל 380,000 עותקים בארבעת החודשים הראשונים לצאתו לאור וצפויה לו מהדורה מאויירת{{הערה|1=[http://www.lefigaro.fr/livres/2014/12/10/03005-20141210ARTFIG00184-valerie-trierweiler-reine-des-meilleures-ventes-de-livres-2014.php סקירת רבי מכר] בעיתון [[לה פיגרו]], 10 באוקטובר 2014 {{צרפתית}}}}.
בשנת 2015 פורסם לראשונה (הוצאת לה טריפוד הצרפתית) גרסה מלאה של יציתה שכללה מכתב בן 35 עמודים מאויירים, ובו וידוי על כך שרצחה את סבה. במכתב היא מתארת כיצד היא הגישה לו חביתת רעל, ותוך כדי ציירה אותו בתהליך הגסיסה.
==לקריאה נוספת==
|