קערת ליל הסדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 2006edentsafrir (שיחה) לעריכה האחרונה של 49.180.42.161 |
||
שורה 2:
[[קובץ:Sedertable.jpg|240px|שמאל|ממוזער|קערת הסדר במרכז שולחן הפסח.]]
'''קערת ליל הסדר''' (גם '''קערת הסדר''' או '''קערת ה[[פסח]]''') היא [[צלחת]] מסורתית סמלית שאותה [[הלכות ליל הסדר|נוהגים]] להניח על השולחן ב[[ליל הסדר]], בה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים ל[[סדר פסח|סדר הפסח]] ול[[יציאת מצרים]]. כל אחד מששת המאכלים נאכל או מוצג בחלק אחר מה[[הגדה של פסח]], על מנת לעזור להמחיש את סיפור ההגדה (יחד עם [[מצה|שלוש המצות]], המצויות אף הן במרכז שולחן הסדר).
אמנם לא הוזכרה הקערה ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] ואף לא ב[[גאונים]], אבל כבר ב[[ראשונים]] וב[[שולחן ערוך]] ציינוה.
מטבע הדברים, בעדות ובמסורות השונות קיימות גרסאות שונות למאכלים המונחים בקערה, לאופן הכנתם ולפירוש של משמעותם הסמלית, אך הרעיון העומד מאחורי כל המסורות זהה. בדרך כלל קערת ליל הסדר מעוטרת בדוגמאות שונות, והיא מונחת במרכז השולחן על מנת שכל המשתתפים יראו אותה היטב.
==סימני הסדר==
{{ציטוט|הֵבִיאוּ לְפָנָיו – מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פָּסַח.|משנה, מסכת פסחים, פרק י, משנה ג}}
על קערת ליל הסדר מניחים בדרך כלל את המאכלים הבאים:
===
בזמן בית המקדש ואכילת קורבן הפסח, הייתה אכילת [[מרור]] עם בשר הקורבן מצווה מדאורייתא. בזמן שאין קורבן פסח, אכילת מרור היא מצווה מדרבנן. המרור (ו[[חזרת הגינה|חזרת]] בקהילות אשכנז) מסמל את המרירות והקושי שבעבדות. המרור הוא לרוב [[חסת התרבות|חסה]] מרה או עלים מרים אחרים, ואילו את שורש החזרת נהוג לטחון. יש המערבים את החזרת עם [[סלק]]. המרור והחזרת מצויים על הקערה ומשמשים לקיום הנוהג של אכילת "מצות ומרורים". בקרב [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] יש המקפידים על אכילה של כזית חזרת.
===
ה[[כרפס]] הוא ירק בעל טעם מתוק או נייטרלי הנאכל בתחילת הסדר. מנהג זה של אכילת ירק נועד לשנות מסדר הדברים המקובל – פתיחת הארוחה בברכת "המוציא לחם מן הארץ" ואכילת לחם – כדי להתמיה את הילדים ולעודד אותם לשאול שאלות. מיד לאחר ברכת "בורא פרי האדמה" ואכילת הכרפס, שואלים הילדים "[[מה נשתנה]]" ומתחיל סיפור יציאת מצרים. מקור מנהג זה של אכילת ירק הוא בסעודות האצולה הרומאית בהן הוגש לפני הסעודה [[מתאבן]] אשר היה בדרך כלל ירק. לרוב מדובר בירק כגון [[סלרי]] או [[תפוח אדמה]] מבושל שברכתו "[[בורא פרי האדמה]]". הירק נטבל לרוב במי מלח (כמו הביצה) המסמלים את ה[[דמעות]] של בני ישראל בהיותם במצרים.
=== חרוסת ===
| |||