פסח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "{{פירוש נוסף|נוכחי=חג יהודי}} {{חג | שם = פֶּסַח | תמונה = Pessach Pesach Pascha Judentum Ungesaeuert Seder datafox.jpg | כית..." תגיות: החלפה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
| מתקשר = [[שבת הגדול]], [[תענית בכורות]], [[ספירת העומר]], [[חול המועד]], [[מימונה]], [[פסח שני]], [[שבועות]], [[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]].
}}
'''חג הפֶּסַח''' (או בשמו ה[[מקרא]]י: '''חַג הַמַּצּוֹת''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] מקראי, הראשון מבין [[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]]. פסח נחוג שבעה ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]]. היום הראשון והאחרון הם [[יום טוב|ימים טובים]], והימים שביניהם מכונים [[חול המועד]].
פסח מציין את [[יציאת מצרים|יציאת]] [[יהודים|בני ישראל]] מ[[עבד]]ות [[מצרים העתיקה|מצרים]] ל[[חירות האדם|חירות]], שחלה בליל היום הראשון לחג, לאחר [[מכת בכורות]]. שמו של החג נובע מה[[פסוק]]: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַ-ה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}} היום האחרון לחג, המכונה [[שביעי של פסח]], מציין לפי חז"ל את [[נס]] [[קריעת ים סוף]].
[[מצווה|מצוות]] החג המרכזיות הן [[איסור אכילה]], [[איסור הנאה|הנאה]] ובעלות על [[חמץ]] במהלך כל החג, ו[[מצוות עשה]] של אכילת [[מצה]] ו[[סיפור יציאת מצרים]] בלילה הראשון של החג, הוא [[ליל הסדר]]. בליל הסדר מצווה [[מן התורה]] לאכול מצה ו[[מרור]] ולספר על יציאת מצרים, ו[[מדברי חכמים]] גם לשתות [[ארבע כוסות]] [[יין]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות ה[[שלושת הרגלים|עלייה לרגל]], הקרבת [[קורבן פסח]] ב[[ערב פסח|ערב החג]] ואכילתו ב[[ירושלים]] עד חצות הלילה של ליל הסדר. לאחר [[חורבן בית המקדש]] מצוות אכילת מרור בליל הסדר היא מדברי חכמים.
ערכים העומדים בבסיס החג הפכו לסמל תרבותי ודתי אוניברסלי. סיפור [[יציאת מצרים]] והיציאה לחופשי מעבדות העומדים בלב חג הפסח, הפכו את ה[[חירות האדם|חירות]] לערך משמעותי המקבל ביטויים רחבים יותר בחג מעצם הסיפור ההיסטורי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה ה[[עברית]] בהקשרים שונים.
==מקור החג==
{{הפניה לערך מורחב|יציאת מצרים}}
על פי המסופר ב[[תנ"ך]], גרו בני ישראל במצרים כמה מאות שנים שבחלקן היו ל[[עבדות|עבדים]] המועסקים ב[[עבודת כפיה|עבודת פרך]]. לבסוף התגלה [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ל[[משה]] ב[[הסנה הבוער|מעמד הסנה]] וציווה עליו לבוא יחד עם [[אהרון]] אחיו אל פרעה ולדרוש שישחרר את עם ישראל מעבדותו ויתיר לו לצאת ממצרים. לאחר שפרעה סירב לבקשה, הביא אלוהים על פרעה ועל עמו את [[עשר מכות מצרים]] באמצעות משה ואהרון, עד ליל המכה העשירית - [[מכת בכורות]] - שלאחריה נכנע פרעה והתיר לבני ישראל לצאת ממצרים מיד. לילה ויום אלה הם כיום [[ליל הסדר]] ו[[יום טוב]] ראשון של פסח.
[[קובץ:Scribe- Menahem - The Birds' Head Haggadah - Google Art Project.jpg|290px|ממוזער|מתוך ההגדה]]
{{ציטוט|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'. וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.|{{תנ"ך|שמות|יב|יב|טו}}}}
כעבור זמן קצר חזרו בהם המצרים ורדפו אחר בני ישראל על מנת להשיבם לעבדות מצרים, אך ב[[שביעי של פסח|יום השביעי]] ניצלו בני ישראל בצורה נסית כשפרעה וחילו [[טביעה (אדם)|טבעו]] ב[[ים סוף (אתר מקראי)|ים]] בעקבות [[קריעת ים סוף]]. כדי שיציאת מצרים תיזכר לדורות בתודעה היהודית, ציוותה התורה לחוג בכל שנה שבעה ימים אלה.
{{ציטוט|שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה. וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים...|{{תנ"ך|דברים|טז|א|ד}}}}
==שמות החג==
מקור השם '''פסח''' הוא מהמקרא, בו נכתב: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}}. קיימים שני פירושים למילה "פסח": על פי [[מילון אבן שושן|אבן שושן]] המשמעות היא "דילוג" כמו "פסיחה". פירוש נוסף, על פי [[אונקלוס]], מסביר את המילה כ"הצלה" או "מתן חסות"{{הערה|1=[[אראל סג"ל]], [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/psx.html פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסות]. על פי ד"ר אליהו נתנאל.}}.
השם המקראי, '''חג המצות''', נקרא על שם ה[[מצה|מצות]] שאכילתן היא מצווה מיוחדת ביום הראשון לחג, ובשאר הימים משמשות תחליף ל[[לחם]] ה[[חמץ]]: {{ציטוטון|אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}}. לעומת זאת, השם '''פסח''' מתייחס במקרא ל[[קורבן פסח]] שאותו יש להקריב בערב חג המצות, בין הערביים: {{ציטוטון|וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַ-ה'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.|{{תנ"ך|במדבר|כח|טז|יז}}}}
ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]], מכונה החג על ידי חז"ל '''זמן חירותנו''', על שם היציאה מעבדות מצרים לחירות שהתרחשה אז. באופן דומה החג נקרא לפעמים גם '''חג החירות'''.
שם מאוחר יותר לחג הוא '''חג האביב''', המציין את הסימן לבואו של החג ואת העונה בה הוא חייב לחול לשם קיום מצוות {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה|{{תנ"ך|דברים|טז|א}}}}, ואף [[עיבור השנה|מעברים את השנה]] לשם כך.
היום האחרון של החג נקרא '''[[שביעי של פסח]]''', ועל פי [[חז"ל]] הוא נחוג כיום טוב כיוון שבאותו יום [[קריעת ים סוף|נקרע ים סוף]]. מסיבה זו יש שקוראים ביום זה את [[שירת הים]]. ה[[יהדות קראית|קראים]] קוראים ליום השביעי '''שביעי עצרת''', על פי הפסוק {{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.|{{תנ"ך|דברים|טז|ח}}}}
בקרב [[יהדות עיראק|יהודי עיראק]] מוכר חג הפסח גם בשם '''שִתַّאחַ'א (شِتّاخا)''', גלגול של הצירוף "השתא הכא" בארמית (ובעברית "השנה כאן") המוזכר בהגדה בפיוט '[[הא לחמא עניא]]'.
בקרב [[יהדות קווקז|יהודי קווקז]] נקרא החג בשם '''ניסוֹנוּ''', הנגזר משם חודש ניסן העברי בהגייתו בניבם הפרסי.
שם החג ב[[אנגלית]], '''Passover''', הוא תרגום מילולי של המונח העברי ומקור בתרגום התורה לאנגלית שבוצע על ידי [[ויליאם טינדייל]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].
==הכנות לקראת פסח==
===לימוד הלכות החג===
בגמרא מובאת [[ברייתא]] העוסקת בהכנה לפסח באמצעות לימוד הלכות פסח: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום"{{הערה|{{בבלי|פסחים|ו|א}}}}. שלושים יום אלו מתחילים ב[[פורים]]. בעבר היו שחישבו את תאריך חג הפסח לפי מניין הימים מיום הפורים, דבר שהוביל להשלכה דינית לגבי הנוהג לקרוא את המגילה קודם ליום הפורים, במקרים שונים{{הערה|במסכת מגילה ({{בבלי|מגילה|ב|א|ללא=מסכת}}) מובאת ברייתא לדעת רבי יהודה שעל פיה ניתן להקדים את קריאת המגילה רק כאשר: "השנים כתיקונם וישראל שרויין על אדמתן". אבל בתקופה אחרת, "הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה". רש"י מפרש שתושבי הגלויות מחשבים את תאריך פסח לפי זמן קריאת מגילה בפורים, ואם יקדימו את זמן קריאת מגילה ליום הכניסה, עשויים להגיע לאכילת חמץ בפסח עקב טעות בחישוב התאריך הנכון של החג}}. הרמב"ם השמיט בספרו [[יד החזקה]] דין זה ששואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום{{הערה|על השמטה זו, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''שואלין ודורשין בהלכות הפסח'''|42901|בתוך: [[בית אהרן וישראל]], גליון קמח, ניסן תש"ע, עמ' מט-נד|ללא|עמוד=47}}.}}. היום העיקרי ללימוד הלכות החג הוא שבת שלפני פסח, הנקראת [[שבת הגדול]]. בשבת זו נושאים רבנים דרשות ארוכות מהרגיל, העוסקות בהכנה הלכתית ורוחנית של הציבור לפסח.
[[קובץ:Poor Jews taking home free matzohs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת מצות לנזקקים, ניו יורק 1908]]
[[קובץ:Vorbereitungen fuer Pessach in Mea Sharim.jpg|250px|ממוזער|הגעלת כלים לפני פסח, בשכונת מאה שערים.]]
===קמחא דפסחא===
{{ערך מורחב|קמחא דפסחא}}
[[מנהג (יהדות)|מנהג]] ה[[קמחא דפסחא]] (ב[[ארמית]]: [[קמח]] לפסח, כלומר קמח להכנת ה[[מצה|מצות]], נקרא גם בשם "מעות חיטין") הוא מגבית [[צדקה]] מיוחדת הנגבית מהציבור על מנת לקנות את צורכי החג לעניים, על פי הנאמר ([[קיצור שולחן ערוך]] תכ"ט) "ומנהג לקנות חיטים ולחלקם לעניים לצורך פסח". בעבר הייתה צדקה זו מאורגנת באופן קהילתי, וכיום מאורגנת מגבית זו על ידי גופים מקומיים, אזוריים או ארציים, כדוגמת [[עירייה|עיריות]], [[המחלקה לשירותים חברתיים|מחלקות רווחה]], [[מועצה דתית|מועצות דתיות]] ו[[עמותה|עמותות]] [[רווחה]].
התקציב לקמחא דפסחא מתקבל מיחידים, חברות, גופים ציבוריים שונים ותקציבים ממשלתיים.
===הכשרת כלים===
{{הפניה לערך מורחב|הגעלת כלים}}
במהלך הימים שלפני החג מכינים את המטבח לקראת פסח, מנקים ומכשירים את כל הכלים לשם כך. נהוג לנקות את הכלים המשמשים ל[[בישול]] ולאחסון ה[[מזון]], כמו [[תנור]], [[תנור מיקרוגל|מיקרוגל]], [[מקרר]] ו[[כיור]]ים. גם פה, לרוב הניקיון הוא מעבר לדרישה ההלכתית. יש הנוהגים לקנות כלים חדשים לפסח או להשתמש במערכת כלים נוספת המיוחדת לפסח, ויש המכשירים את הכלים הרגילים לפסח. בהכשרה יש הלכות רבות, הכלל המנחה הוא "כבולעו כן פולטו", זאת אומרת שיש להוציא את החמץ מן הכלי באותה דרך בה הוא נבלע בכלי. לדוגמה, אם משתמשים בכלי בדברים חמים, יש להכשירו באמצעות מים רותחים, ואם בדברים צוננים, די בשטיפה במים פושרים.
* הגעלה - הטבלת הכלי במים רותחים ולאחר מכן במים קרים.
* ליבון - חימום הכלי באש עד שהמתכת מתלבנת.
===בדיקת וביטול חמץ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בדיקת חמץ]], [[ביטול חמץ]]}}
נהוג להתכונן לחג בניקיון הבית ובביעור כל המוצרים שיש בהם [[חמץ]] או [[שאור]]. לרוב נהוג לנקות את הבתים מעבר לדרישה ה[[הלכה|הלכתית]], שכן לפי ההלכה רק מקומות שמכניסים בהם חמץ מחויבים בבדיקה. בליל י"ד בניסן (כלומר, הלילה שלפני ליל הסדר) נוהגים לערוך [[בדיקת חמץ]] בברכה, כדי לוודא שאין חמץ בבית. לפני בדיקת החמץ יש הנוהגים להניח פתיתי חמץ (יש המניחים עשרה פתיתים) במקומות שונים בבית כדי לוודא שימצא חמץ כלשהו ובדיקת החמץ לא תהיה לשווא.
לאחר הבדיקה, מכריזים על ביטול החמץ, כדי להתנער מכל חמץ שאולי לא נמצא. מן התורה צריך לבטל את כל החמץ זה שבוער וזה שלא בוער, למקרה שנשאר חמץ שלא נשרף. הביטול מבוטא באמירת טקסט המצהיר ש"כל חמץ ושאור שראיתי ושלא ראיתי ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבטול נאמר בארמית: "כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ (או: דְּלָא חַזִיתֵיה) וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי [הֶפְקֵר] כְּעַפְרָא דְאַרְעָא." אף על פי שמן התורה, ביטול חמץ מספיק, חכמים גזרו לבדוק ולבער בפועל, כדי שלא ימצא חמץ בחג ויבוא לאוכלו{{הערה|{{בבלי|פסחים|ד|ב}}}}.
==ערב פסח==
{{ערך מורחב|ערב פסח}}
[[קובץ:Cph hagada17b massa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודי מחזיק ב[[מצה|מצות]], ציור של פיליפס אייזיק לוי מתוך "הגדת קופנהגן", 1739]]
[[קובץ:The Burning of the Chametz (48) (13843851753).jpg|250px|ממוזער|[[ביעור חמץ]] בירושלים]]
===איסור אכילת מצה===
על פי ה[[הלכה]] אסור לאכול מצה בערב החג, כדי שהאדם יחכה לליל הסדר בשביל המצה. מאחר שגם אסור לאכול חמץ החל מסוף השעה הזמנית הרביעית, מבשלים תבשילים מיוחדים שאין בהם כלל רכיבים מ[[חמשת מיני דגן]]. יש הנוהגים לאכול [[מצה עשירה]], כי לפי ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] שפוסקים על פי ה[[רמ"א]], אסור לאכלה בפסח עצמו, ולכל הדעות אין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר.
===תענית בכורות===
{{הפניה לערך מורחב|תענית בכורות}}
בכורות נוהגים לצום בערב פסח{{הערה|1=[[מסכת סופרים]], פרק כא, הלכה ג}}, על מנת לזכור שניצלו מ[[מכת בכורות]] שבה נהרגו כל בכורי מצרים. עם זאת, תענית זו נחשבת לתענית קלה וכיום נהוג בדרך כלל לערוך בבוקר [[סעודת מצווה]] (כמו [[סיום מסכת]]) כדי להיפטר ממנה{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תע}}, משנה ברורה סעיף י}}. בשנה בה ערב פסח חל ביום שישי או שבת, מוקדמת התענית ליום חמישי הקודם לו.
===ביעור חמץ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ביעור חמץ]], [[מכירת חמץ]]}}
איסור אכילת חמץ מתחיל מהבוקר, החל בתחילת השעה הזמנית החמישית. (כ-4 שעות לאחר ה[[זריחה]], בערך ב-9:45). על פי ה[[תורה]], האיסור מתחיל רק לאחר חצות יום י"ד, (אמצע היום) שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ" ({{תנ"ך|דברים|טז|ג}}), כלומר, מזמן הראוי להקרבת הפסח אל תאכלו חמץ (החשבון הוא ב[[שעות זמניות]]). [[חז"ל]] גזרו באכילה להקדים בשעתיים, כדי שלא יבואו לטעות ביום מעונן בזמן שאסור מדין התורה.
כשעה לאחר זמן איסור חמץ, מגיע סוף זמן ביעור חמץ, הזמן שעד אליו יש לשרוף או לכלות בדרכים אחרות את כל החמץ הנותר{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תמג|א}}}}. בתי עסק גדולים (וגם אנשים פרטיים) נוהגים למכור את חמצם ל[[גוי]] על ידי שליח, בדרך כלל [[רב]]. גם [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]] מבצעת זאת וההליך נקרא "[[מכירת חמץ]]". המחמירים נוהגים שלא לסמוך על מכירת החמץ, ולבער כל חמץ מרשותם.
===איסור מלאכה===
לפי ההלכה, אסור לעשות מלאכה בערב פסח, לאחר חצות היום. חומרתו של האיסור מתבטאת בקביעה, שהעושה מלאכה בזמן זה - ראוי לנידוי{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תסח|א}}}}. עם זאת, מותרת מלאכה הנעשית כהכנה לחג, כגון תיקון הבגדים לחג. טעם האיסור - משום שבזמן שבית המקדש היה קיים היה ה[[קורבן פסח|פסח]] נשחט לאחר חצות, ויום בו האדם מביא קורבן - הוא עבורו כיום טוב, שאין עושים בו מלאכה, וגם בזמן הזה, שאין קורבן - האיסור במקומו עומד.
[[קובץ:BiurChametz2010.jpg|ממוזער|225x225 פיקסלים|ביעור חמץ]]
לגבי הזמן שלפני חצות היום - היו קיימים בימי חז"ל חילוקי מנהגים, ובמקומות מסוימים נהגו שלא לעשות מלאכה מתחילת היום, בעוד שבמקומות אחרים הסתפקו באיסור מחצות. לפי המשנה{{הערה|1={{משנה|פסחים|ד|ה}}.}} מנהג הגליל היה שלא לעשות מלאכה עד חצות, בעוד שמנהג יהודה היה לעשות מלאכה עד חצות. חכמים קבעו שמנהג זה מחייב את כל בני המקום בו נוהגים מנהג זה, ואף הדר במקום שבו נוהגים לעשות מלאכה עד חצות, אם הוא בא למקום שבו אין עושים מלאכה - אסור לו לעשות שם מלאכה בפרהסיא, כדי שלא לעורר מחלוקת{{הערה|1={{בבלי|פסחים|נא|ב}}.}}.
===קורבן הפסח===
{{הפניה לערך מורחב|קורבן פסח}}
בערב היציאה ממצרים, ליל מכת בכורות, הוקרב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] שכונה [[קורבן פסח]]. לאחר מכן הורה אלוהים למשה שאת קורבן הפסח ימשיכו להקריב לדורות ב[[ערב פסח]] אחר הצהרים, גם במשכן וב[[בית המקדש]], ואת הקורבן יאכלו בלילה המכונה "[[ליל הסדר]]".
{{ציטוט| וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח. וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם. וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם. וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל...|{{תנ"ך|שמות|יב|כא|כח}} }}
==ימי החג==
[[קובץ:1850ukr_pesah.jpg|שמאל|ממוזער|270px|יהודים חוגגים את חג הפסח, מתוך ספר אוקראיני מהמאה ה-19.]]
החג מתחיל ב[[ט"ו בניסן]] ונחוג ב[[ארץ ישראל]] במשך שבעה ימים ובחו"ל במשך שמונה ימים שכן מתווסף [[יום טוב שני של גלויות]].
=== מצוות השבתת מלאכה ===
היום הראשון והאחרון של החג הם [[יום טוב|ימים טובים]] וחל בהם איסור [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]] כב[[שבת]], מלבד מלאכות "[[אוכל נפש]]" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם [[חול המועד]], ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות.
===ליל הסדר===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ליל הסדר]], [[הלכות ליל הסדר]]}}
[[קובץ:Der Sederteller fuer den Pessachauftakt.jpg|270px|ממוזער|[[קערת הפסח]] מונחת על שולחן הסדר.]]
חג הפסח מתחיל בלילה מיוחד המכונה "'''ליל הסדר'''". נהגו בקהילות ישראל להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח" (=מ[[ארמית]], כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח) כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו. מצווה לספר בליל הסדר ל[[ילדות|ילדים]] (ואם אין ילדים לספר להם, מספרים זה לזה) את אירועי יציאת מצרים על פי קובץ מדרשים ואמרות [[חז"ל]], שהיום נקרא "'''[[הגדה של פסח]]'''", כדי לקיים את מצוות [[סיפור יציאת מצרים]]. המטרה היא להעביר את ה[[מורשת (תרבות)|מורשת]] ואת הזיכרון לדור הבא, כחלק ממצוות "והגדת לבנך", המכוונת ללילה זה, ולכן הסדר מכוון לילדים.
רבים ממנהגי ליל הסדר נועדו לשמור על ערנות הילדים ולהתמיה אותם, כדי שישאלו מה שונה לילה זה מכל הלילות ויספרו להם כתשובה את סיפור יציאת מצרים; כך למשל, אמרו חכמים, שיש לחלק "קליות ואגוזים" לילדים, כדי שישאלו. בעדות ובמשפחות מסוימות, נהגו אף לעשות הצגות לילדים לצורך כך. מנהג גניבת ה[[אפיקומן]] נועד אף הוא לצורך כך. בעבר היו נוהגים לחטוף אחד מהשני את המצה השמורה לסוף הסדר, וכיום נותנים לילדים לנסות ולגנוב אותו; הילד אשר מצליח לגנוב את האפיקומן מבקש לרוב מתנה בתמורה להשבתו.
בליל הסדר מתקיימות רבות ממצוות החג: אכילת [[מצה]] ו[[מרור]], שתיית [[ארבע כוסות]], [[הלכות ליל הסדר#מצוות ההסבה|הסיבה]], לספר ביציאת מצרים, ובזמן המקדש גם אכילת [[קורבן פסח|קרבן הפסח]] ו[[קורבן חגיגה|קרבן החגיגה]]. כמו כן מתקיימים מנהגים כגון אכילת ה[[חרוסת]], ה[[ביצה (מזון)|ביצה]] וה[[כרפס]]. בקהילות רבות נוהגים למזוג כוס יין מיוחדת הנקראת כוסו של [[אליהו]], וכן לפתוח את דלת הבית. יש הסבורים כי מקור המנהג בכך שהמסורת רואה באליהו הנביא את המבשר לקראת בואו של ה[[משיח]] והגאולה{{הערה|{{ערוך השולחן|אורח חיים|תפ|א}}}}.
בתפוצות ישראל נהגו לסדר את מהלך ליל הסדר על בסיס חמישה עשר סימנים המזכירים למסובים מה עליהם לעשות בכל שלב במהלך הסדר. חמישה עשר הסימנים הם: [[הלכות ליל הסדר#קדש|קדש]], [[הלכות ליל הסדר#ורחץ|ורחץ]], [[הלכות ליל הסדר#כרפס|כרפס]], [[הלכות ליל הסדר#יחץ|יחץ]], [[הלכות ליל הסדר#מגיד|מגיד]], [[הלכות ליל הסדר#רחצה|רחצה]], [[הלכות ליל הסדר#מוציא|מוציא]], [[הלכות ליל הסדר#מצה|מצה]], [[הלכות ליל הסדר#מרור|מרור]], [[הלכות ליל הסדר#כורך|כורך]], [[הלכות ליל הסדר#שולחן עורך|שולחן עורך]], [[הלכות ליל הסדר#צפון|צפון]], [[הלכות ליל הסדר#ברך|ברך]], [[הלכות ליל הסדר#הלל|הלל]], [[הלכות ליל הסדר|נרצה]].
[[קובץ:SederPlate.jpg|ממוזער|270x270 פיקסלים|קערת הפסח, עשויה כסף]]
ליל הסדר מסמל את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, ואת זכירתם את יציאת מצרים ותודתם ומחויבותם ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. מעבר לכך, על פי ההגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות (בגירסת ה[[רמב"ם]]: "להראות") את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ובכיוון זה הלכו [[ראשונים]] ו[[אחרונים]] רבים, שכתבו כי ליל הסדר אינו רק זיכרון של סיפור היסטורי, אלא מאורע שמתרחש ממש עכשיו; בלילה הזה מתרחש אצל כל אדם מישראל תהליך של יציאה לחירות.
בימינו, עם [[חילון]] מושגים דתיים רבים, קיבל גם ליל הסדר ממדים [[הומניזם|הומניסטיים]], והוא נחוג על ידי רבים כמסמל את [[חירות האדם]]. ב[[קיבוץ|קיבוצים]] רבים נוסחו בעבר הגדות אלטרנטיביות, שהדגישו את פסח כחג המסמל את האביב ואת האידיאלים ה[[ציונות|ציוניים]] וה[[סוציאליזם|סוציאליסטיים]].
===תפילת הטל===
{{הפניה לערך מורחב|תפילת טל}}
ב[[יום טוב]] ראשון של פסח אומרים לפני [[תפילת מוסף]] את [[תפילת טל|תפילת הטל]], המסמנת את המעבר הרשמי מעונת הגשמים של השנה לעונה היבשה. במהלך התפילה אומרים [[פיוט]]ים שונים על חשיבות ה[[טל]], המשתנים מעדה לעדה. משעה שאומרים את תפילת הטל ועד [[שמיני עצרת]] בו אומרים את [[תפילת הגשם]], אומרים ב[[תפילת העמידה]] ב[[ברכת גבורות]] "[[מוריד הטל]]" (ולא "משיב הרוח ומוריד הגשם"), או לפי [[נוסח אשכנז]] המקורי רק מדלגים על מלים אלו.
===עומר התנופה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עומר התנופה]]}}
את [[ספירת העומר]], שהיא ספירה של שבעה שבועות מפסח עד חג ה[[שבועות]], מתחילים בלילה של יום הקרבת [[קורבן העומר]] שהיה קרב בתקופת המקדש ביום השני של פסח, כלומר: מתחילים לספור במוצאי יום טוב ראשון של פסח (ליל ט"ז בניסן). בחוץ לארץ זה גם הלילה של [[סדר פסח]] השני. היום המדויק שבו יש לקיים את מצוות עומר התנופה, ולפיכך גם התאריך שבו מתחילה ספירת העומר, היווה מוקד ל[[ממחרת השבת|פולמוס מרכזי]] בין הכתות היהודיות בתקופת המקדש.
===חול המועד===
{{הפניה לערך מורחב|חול המועד}}
ימי [[חול המועד]] הם ימים חצי חגיגיים המתקיימים במהלך שני חגים בלבד – פסח ו[[סוכות]] – בין [[יום טוב]] אחד המתקיים ביום הראשון לחג ויום טוב נוסף המתקיים ביום האחרון לחג (בפסח) או ביום שאחריו (סוכות ו[[שמיני עצרת]]). בימי חול המועד איסורים על מלאכות שונות בעוד מלאכות אחרות מותרות. בימי חול המועד לובשים בגדי חג ואוכלים סעודות חגיגיות, וכן אין מניחים בהם [[תפילין]]. כמו כן אסרו חז"ל לכבס בגדים ולהסתפר בחול המועד כדי שאדם יאלץ לכבס את בגדיו ולהסתפר לפני יום טוב הראשון של החג, ולא ידחה זאת לחול המועד ועל ידי כך יבזה את היום טוב הראשון.
ימי חול המועד של פסח מיוחדים ב[[שבת]] שחלה בהם, בה נוהגים לקרוא את מגילת [[שיר השירים]]. על פי המסורת, בימים אלו הלכו בני ישראל בהנחיית [[עמוד הענן]] ו[[עמוד האש (יציאת מצרים)|עמוד האש]] עד לשפת [[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]].
{{ציטוט|וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. [...] וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. [...] וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם. וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר. וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' וַיַּעֲשׂוּ כֵן.|{{תנ"ך|שמות|יג|יז}} עד {{תנ"ך|שמות|יד|ד|ללא=ספר}}}}
=== שביעי ואחרון של פסח ===
[[קובץ:KotarbinskiyV PerehEvreRYB.jpg|350px|ממוזער|בני-ישראל חוצים את ים סוף ונמלטים מפרעה וחייליו.]]
{{ערך מורחב|שביעי של פסח}}
התורה ציוותה על [[יום טוב]] (שביתה מעשיית מלאכה) גם ביום השביעי של פסח ([[כ"א בניסן]]), אך לא ציינה את הסיבה. ניתן היה להבין כי יש לכך קשר לתכונת המספר [[7 (מספר)|7]], אשר ממלא תפקיד מרכזי במועדים ובכלל (החגים המרכזיים הם בני שבעה ימים, ונמצאים בחודש הראשון ובחודש השביעי, ועוד). עם זאת, לפי חז"ל, זהו היום שבו התרחשה [[קריעת ים סוף]] ונאמרה [[שירת הים]]. לפיכך, [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את שירת הים בשביעי של פסח.
יש הנוהגים להיות ערים בליל שביעי של פסח. הסיבה נעוצה בכך שבעת קריעת ים סוף בני ישראל השיגו רמה גבוהה מאוד של אמונה בראותם את הנסים והנפלאות. לכן נוהגים להיות ערים וללמוד כדי לזכות באמונה על ידי לימוד התורה.{{מקור}} קיים סדר לימוד מיוחד שהוזכר בספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]] והוא מקובל בקהילות [[יהדות ספרד|ספרדיות]] רבות.
בחוץ לארץ חוגגים גם יום שמיני והוא הנקרא "אחרון של פסח". על יום זה נאמר בשם ה[[בעל שם טוב]] כי ביום זה מאיר גילוי אורו של [[משיח]], ולכן ייסד את המנהג הנפוץ כיום, לערוך בסיום החג [[סעודה שלישית]] מיוחדת בשם "[[סעודת משיח]]". הסעודה מורכבת מאכילת מצות ושתיית ארבע כוסות יין (מנהג ארבע הכוסות נוסד על ידי האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש), ועיסוק לימודי בענייני המשיח. בארץ ישראל חוגגים את "סעודת משיח" ביום שביעי של פסח.
ישנן קהילות החוגגות סעודה זו אך קוראים לה "סעודת הבעש"ט", ואומרים שנתייסדה על ידי הבעש"ט לא בתור סעודת משיח כי אם בתור סעודת הודאה על הצלתו של הבעש"ט בעת נסיעתו לארץ ישראל. הגאון מווילנא נהג לחגוג סעודה מעין זו, באומרו שהיא "סעודת פרידה" מהמצה. כיום, רוב אלו הסועדים סעודה שלישית ביום אחרון של פסח הם החוגגים אותה בתור "סעודת משיח".
==מסורות בצאת החג==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מימונה]], [[רומפלנאכט]]}}
המימונה הוא יום שמצוין במוצאי שביעי של פסח בקרב [[יהדות צפון אפריקה|קהילות צפון אפריקה]]. יש המסבירים שיום זה נחגג מכיוון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכול האחד אצל חברו, והקפידו על חומרה זו ביותר. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שההימנעות מאכילה אחד אצל השני לא הייתה מחמת איבה{{מקור}}.גם בישראל, עד היום, נוהגים לפתוח את ביתם ולארח כל החפץ בכך במגוון מטעמים מסורתיים מתוקים לרוב, על מנת לבשר את יציאת החג ואת אכילת החמץ. המימונה מלווה במוזיקה שמחה, לרוב מסורתית, מאכלים עתירי קמח ושמן, ואירוח כיד המלך.
ביהדות אשכנז כינו את מוצאי החג בשם "[[רומפלנאכט]]", ונהגו לעמול בשעות הלילה על הוצאת הכלים הכשרים לפסח והחזרת הכלים הרגילים.
==פסח שני==
{{ערך מורחב|פסח שני}}
חודש לאחר חג הפסח, ב[[י"ד באייר]], חל יום המכונה "פסח שני". ביום זה מקריבים את קורבן הפסח אנשים שלא הספיקו לעשות זאת בחג הפסח הרגיל, משום שהיו [[טומאה|טמאים]] או רחוקים.
על פי הסיפור המקראי, הציווי לפסח שני בא לאחר שבאו אנשים אל משה שהיו טמאים בזמן ההקרבה, והוא פנה אל אלוהים וביקש ממנו עזרה, ובתגובה נצטווה להודיע לעם ישראל על קיומו של פסח שני:
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַ-ה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|במדבר|ט|ו|יב}}}}
כיום אין ליום זה משמעות מיוחדת, אולם ברוב הקהילות{{הערה|עיין בערך [[תחנון#הימים_בהם_אין_אומרים_תחנון|תחנון]]}} לא אומרים בו [[תחנון]], ויש נוהגים לאכול בו מצות.
==מסורות אנטישמיות==
{{ערך מורחב|עלילת דם}}
[[עלילת דם|עלילות הדם]] שהיוו מתקפה על העם היהודי התרכזו סביב חג הפסח. המעלילים טענו שהיהודים מערבבים במצות [[דם]] של ילדים [[נצרות|נוצרים]] שרצחו לצורך זה, דבר שהוא כמובן אסור על פי ההלכה היהודית, לא רק משום "לא תרצח" שב[[עשרת הדיברות]], אלא גם ב[[איסור אכילת דם]]. כדי לא לעורר חמת הגויים ולמנוע בסיס כלשהו לעלילות הדם היו מקומות שאף נאסרה שתיית [[יין אדום]] בחג הפסח. יש שפרשו את מנהג פתיחת הדלת בליל הסדר בהקשר הזה - על מנת שהגויים יראו שלא מתבצעים מעשי עלילות הדם.
עלילת הדם האחרונה בעידן המודרני ארעה בעיר [[קיילצה]] שב[[פולין]] ביולי [[1946]], כאשר ילד שנעלם טען שהוחזק בבית ועד הקהילה היהודית וראה שם יהודים רוצחים ילד אחר. בעקבות העלילה יצאו שוטרים ואספסוף זועם והרגו למעלה מ-40 יהודים, שרידי [[יהדות פולין]], בפוגרום המכונה "[[פוגרום קיילצה]]".
==ראו גם==
{{קישורי פורטל|שבת ומועדי ישראל}}
* [[מצה]]
* [[הגדה של פסח]]
* [[קערת הפסח]]
* [[יציאת מצרים בביקורת המקרא]]
* [[מטבח פסח]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלמה יוסף זווין|שלמה יוסף זוין]], '''המועדים בהלכה''', ב, פרק פסח.
* [[יוסף תבורי]], '''מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''', פרק פסח
* [[יוסף תבורי]], '''פסח דורות'''
* הרב [[מרדכי ברויאר]], '''פרקי מועדות'''
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Passover|שם ויקישיתוף=פסח|ויקימילון=פסח#פֶּסַח|שם ויקימילון=פֶּסַח|ויקיטקסט=קטגוריה:חג פסח|שם ויקיטקסט=מקורות לחג פסח|ויקיציטוט=פסח|ויקימילון 2=חג המצות|ויקימילון 3=פסח|ויקימילון 4=חג האביב}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=144 פסח], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A4%D7%A1%D7%97/ '''הלכות פסח'''] מתוך [[פניני הלכה]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Pages/pesach.aspx תערוכה וירטואלית לפסח] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx כרוזים היסטוריים לפסח] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{הארץ|אמיר אור|הלילה הזה כולנו מסובין לסימפוזיון|1.1195297|29 במרץ 2010}}
* {{קיצור שולחן ערוך|קז}}
* [http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/results.aspx#query=any,contains,פסח פיוטי פסח] באתר [[הזמנה לפיוט]]
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5139 פסח: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* {{אתר ישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/collection/?cat=113018|סוג=דף מיוחד|נושא=פסח}}
* {{אתר ישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?cat=242 | סוג=שיעורים | נושא=מסכת פסחים}}
* [http://www.hidabroot.org/he/category/51 פסח], באתר [http://www.hidabroot.org/he#!/ הידברות]
* {{הארץ|בנימין לאו|שירת הלילה|1.1320504|24 באפריל 2008}}
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/passover/index.asp?WT.mc_id=wiki "והגדת לבנך" - חג הפסח לפני השואה, במהלכה ואחריה]: תערוכה וירטואלית באתר [[יד ושם]]
* סוגיות לשון לפסח באתר [[האקדמיה ללשון]]: [http://hebrew-academy.org.il/2012/03/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/ אביב לחג האביב], [http://hebrew-academy.org.il/2010/07/%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA/ אגדה והגדה], [http://hebrew-academy.org.il/2014/04/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8/ כמה שנאמר], [http://hebrew-academy.org.il/2013/03/%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%97/ מאכלים לחג], [http://hebrew-academy.org.il/2011/04/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/ מעבדות לחירות], [http://hebrew-academy.org.il/2012/04/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90/ שלושה־עשר מידיא]
*[http://idfarchives.bloger.co.il/236417/ חג הפסח בקרב החיילים הארץ-ישראליים בצבא הבריטי בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"]
*[http://beta.nli.org.il/he/topic/passover פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד], באתר [[הספרייה הלאומית]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חג הפסח}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}
| |||