רייקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Silentium2019 (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים עודפים
Silentium2019 (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 137:
[[קובץ: Flag of the Free State of Fiume.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל מדינת פיומה החופשית]]
 
בסוף שנת [[1920]] קמה "מדינת פיומה החופשית" מכוחו של הסכם רפאלו, וזכתה להכרה בינלאומית מיידית על ידי ארצות הברית, צרפת ובריטניה. בחודש אפריל [[1921]] נערכו הבחירות הראשונות ל[[פרלמנט]], ו[[ריקארדו זנלה]] (Riccardo Zanella) ממפלגת האוטונומיה נבחר לנשיא המדינה. אולם שלטונו נמשך חודשים מעטים בלבד וביום ה-[[3 במרץ]] [[1922]] הוא הודח מתפקידו בהפיכה פשיסטית ויצא לגלות. בינואר [[1924]] נחתם [[הסכם רומא (1924)|הסכם רומא]] בין איטליה לבין ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אשר הסכימו על סיפוחה של רייקה לאיטליה. סיפוח העיר יצא לפועל ביום [[16 במרץ]] [[1924]], והעיר הפכה לפרובינציה האיטלקית של פיומה (Provincia italiana di Fiume). לפי ההסכם נותר רובע סושאק שממזרח לנהר רייצ'ינה בשליטת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אם כי רשויות הנמל של העיר נותרו מאוחדות בשתי המדינות. עם זאת, העיר נותקה מהעורף הגאוגרפי שלה, וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים עשתה שימוש בעיקר בנמל סושאק. דבר זה גרר להאטת התנועה בנמל רייקה ולקיפאון כלכלי בעיר.
 
העיר נשלטה משך 19 שנה על ידי איטליה הפאשיסטית, אשר כפתה איטליזציה על האוכלוסייה הקרואטית ובתקופה זו התיישבו איטלקים רבים בעיר, שמספרם גדל לכמחצית מהאוכלוסייה. עם נפילת משטרו של מוסוליני ב-[[1943]] עברה העיר לידי [[גרמניה הנאצית]], אשר השמידה כמחצית מהנמל לקראת סוף המלחמה, והעיר אף ניזוקה באורח קשה מהפצצות [[בעלות הברית]]. ב-[[1944]] פורסם ביוגוסלביה "מזכר ליבורניה", ובו הומלץ על הקמת [[קונפדרציה]] בת שלושת הקנטונים רייקה, סושאק וביסטריצה, אליהם יצורפו האיים [[קרק]], [[צרס]] ו[[לושין]]. זנלה, הנשיא הגולה של מדינת פיומה החופשית, התנגד למזכר ועמד על חידוש עצמאותה של מדינה זו. מששוחררה העיר על ידי הצבא ה[[יוגוסלביה|יוגוסלבי]] ב-[[3 במאי]] [[1945]], היא הפכה, יחד עם איסטריה, לחלק מיוגוסלביה והדבר אושר ב[[חוזה פריז (1947)|חוזה פריז]] מ-[[1947]].