פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 26 בתים ,  לפני 8 חודשים
הסרת קישורים עודפים
| מדינה=רפובליקת רודזיה
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| שם בשפת המקור=Republic of Rhodesia
| תמונת דגל=Flag of Rhodesia (1968–1979).svg
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=
| משטר=[[מונרכיה חוקתית]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] [[משטר פרלמנטרי|פרלמנטרית]] <small>(עד 1970)</small>{{ש}}[[רפובליקה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] [[משטר פרלמנטרי|פרלמנטרית]] <small>(מ-1970)</small>
| ראש המדינה=
| מנהיגים=
בתגובה לעלייתו לשלטון של סמית, ולנוכח מה שנתפס כדעותיו הקיצוניות וכסירובו לתת לשחורים כל חלק בשלטון, הגיבה בריטניה בהגברת הלחץ המדיני על ממשלתו. בחודשים מאי ויוני [[1964]] ספקי נשק אמריקנים ובריטיים הטילו [[אמברגו]] לא פורמלי על מכירת נשק ל[[כוחות הביטחון של רודזיה]]. בעוד באותו החודש, הודיע ראש הממשלה הבריטי דאגלס-יום לסמית כי רודזיה הדרומית לא תוזמן להשתתף בכנס ראשי ממשלות [[חבר העמים הבריטי]] אשר תוכנן להיערך מספר שבועות לאחר מכן ב[[לונדון]]. צעד זה נתפס ברודזיה ככזה שנועד להעליב את סמית באופן אישי.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}}{{הערה|שם=Berlyn, Phillippa (April 1978)}} בספטמבר 1964, בניסיון לפתור את המשבר ולהרגיע את הרוחות, הזמין דאגלס-יום את סמית ללונדון, שם דנו השניים. דאגלס-יום קבע שבריטניה תסכים להעניק לרודזיה הדרומית עצמאות, אך התנה זאת בכך שהעצמאות תהיה "מקובלת על העם במדינה בכללותו" (acceptable to the people of the country as a whole), כולל האוכלוסייה השחורה. סמית, משוכנע שהשחורים יתמכו בכך, הסכים. כעבור זמן קצר הוקפא המשא ומתן עקב הבחירות המתקרבות ל[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]], אשר תוכננו להיערך כחודש לאחר מכן באוקטובר אותה השנה. דאגלס-יום התחייב בפני סמית שהמשא ומתן יחודש מיד לאחר הבחירות, אז תעמוד בפניו יד חופשית יותר להעניק לרודזיה הדרומית עצמאות תוך כשנה.{{הערה|שם=Berlyn, Phillippa (April 1978)}} מרוצה חזר סמית לסולסברי. במערכת הבחירות של שנת 1964 הפסיד לבסוף דאגלס-יום, והסיכומים בין סמית לדאגלס-יום ירדו לטמיון עם עלייתה של [[מפלגת הלייבור]] לשלטון.
 
בראש מפלגת הלייבור ניצב מנהיגה [[הרולד וילסון]], אשר התמנה מייד לראשות ממשלת הממלכה. כראש ממשלה, העמיד וילסון מול רודזיה קו ליברלי, ביקורתי ואנטי-קולוניאליסטי.{{הערה|שם=Berlyn, Phillippa (April 1978)}} אל מול זאת בחר סמית לשאוף לענות על התנאי שהציב בפניו ראש הממשלה הבריטי הקודם - הוכחת רצונה של האוכלוסייה בעצמאות. לפיכך, כינסה ממשלת רודזיה כבר באותו החודש קבוצה של כמה מאות מנהיגים שבטיים שחורים על מנת לדון עמם בשאלת העצמאות. הכינוס, אשר זכהספג לביקורתביקורת רבה בעולם ובקרב ארגוני ההתנגדות השחורים, הסתיים בכך שחברי הכינוס קיבלו את הצעת הממשלה לעצמאות פה אחד. מספר ימים לאחר מכן, ב-[[5 בנובמבר]], ארגנה הממשלה [[משאל עם]] בעניין שאלת העצמאות. במשאל, אשר יועד לאוכלוסייה הלבנה בלבד, כ-90% מכלל הבוחרים הביעו תמיכה בעצמאות.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}}
 
לאחר משאל העם וכינוס ראשי השבטים, הכריז סמית כי דרישתה של בריטניה לכך שהעצמאות תהיה מקובלת על כלל העם, נענתה. מעבר לכך טען, אין סיבה כעת שבריטניה לא תסכים להכיר כעת בעצמאות רודזיה. בתום דבריו קרא לבריטניה לשלוח נציג לסולסברי להידבר עמו. וילסון סרב, ודרש להמשיך את המשא ומתן בלונדון באופן אישי מול סמית. על רקע חוסר הסכמה על המשך אפיק ההידברות בין הצדדים, המשא ומתן נקלע בחודשים הבאים לקיפאון מתמשך.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}} בין החודשים אפריל ומאי הייתה מצויה רודזיה בעיצומה של מערכת בחירות סוערת לפרלמנט, בהן קראה החזית הרודזית בראשות סמית לעצמאות מידית. על רקע זה, מערכת הבחירות גרמה להקצנת הרטוריקה של מנהיגי המיעוט הלבן ברודזיה. לבסוף, זכתה החזית ב-50 מושבים מתוך כלל ה-65, תוך כדי שהיא מבצרת בכך את עוצמתה הפוליטית.{{הערה|שם=Wood, J R T (April 2008)|Wood, J R T (April 2008). ''A Matter of Weeks Rather Than Months: The Impasse Between Harold Wilson and Ian Smith: Sanctions, Aborted Settlements and War 1965–1969''. Victoria, British Columbia: Trafford Publishing. {{ISBN|978-1-4251-4807-2}}.}}{{הערה|שם=Fedorowich, Kent; Thomas, Martin, eds. (2001)|Fedorowich, Kent; Thomas, Martin, eds. (2001). ''International Diplomacy and Colonial Retreat''. London: Frank Cass. {{ISBN|978-0-7146-5063-0}}.}}
| [[שחורים]] || 2,830,000 || 92.70% ||width="300px"| {{גרף רוחב|97|1||#664228}}
|-
| '''סה"כ''' || '''3,053,000''' || '''100%''' ||width="300px"|
|}
 
}}
[[קובץ:View from the Kopje, Salisbury Rhodesia ca1975 6970085175.jpg|300px|ממוזער|מבט אל [[הארארה|סולסברי]], בירת רודזיה, במהלך שנות ה-70]]
{| class="sortable wikitable"
|-
! colspan="5" | ערים ועיירות ברודזיה