ניקוד העברית בת ימינו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 193:
== הבדלים לעומת שיטת הניקוד הטברנית ==
ההבדלים העיקריים בין שיטת הניקוד בעברית בת ימינו לבין מולידתה, שיטת הניקוד הטברנית:
* בטברנית מילה המסתיימת בהברה פתוחה מרפה לעיתים אות בג"ד כפ"ת הפותחת את המילה שאחריה (בעיקר כאשר שתי המילים מחוברות ב[[טעמי המקרא|טעם]] מחבר או ב[[מקף]] ונקראות לפיכך כ"מילה אחת")<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2012/06/06/%d7%91%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%90%d6%b4%d7%99-%d7%9b%d6%b7%d7%9c%d6%b8%d6%bc%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%91%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%90%d6%b4%d7%99-%d7%9b%d6%b7%d6%bc%d7%9c%d6%b8%d6%bc%d7%94-%d7%a2/|כותרת=בּוֹאִי כַלָּה או בּוֹאִי כַּלָּה – על ריפוי בגדכפ"ת בראש מילה|אתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=2012-06-06|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-03-24}}</ref>. מנגד הברה פתוחה יכולה גם [[דחיק|להדגישלמכפל]] את האות הפותחת במילה שאחריה גם היא לא בג"ד כפ"ת.
* בטברנית הניקוד תלוי בהטעמת המשפט. כך למשל המילה מים, שניקודה באמצע משפט בפתח, בסוף משפט באה על פי רוב בקמץ ("[[צורת הפסק]]").
* ניקודה של ה' הידיעה, וניקודן של אותיות השימוש בכ"ל פחות סדיר מבעברית בת ימינו. כך למשל לא תמיד יופיע דגש אחרי ה' הידיעה, בעיקר באות עם שווא.