תושב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תושב קבע: דייקתי את החוק על סמך אתר משרד הפנים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 67:
המעמד של תושב קבע אינו תלוי במעמד ה[[אזרחות]]. תושב קבע יכול להיות אזרח ישראלי, יכול שלא להיות אזרח ישראלי ולהיות אזרח זר בלבד או אף חסר אזרחות. אזרח ישראלי יכול להיות תושב קבע בישראל, ויכול להיות תושב במדינה זרה. אזרח ישראלי יכול תמיד להיכנס לישראל ולקבל מעמד של תושב קבע ללא כל הגבלה (יש אפשרות שידרשו ממנו לשלם תשלום לביטוח הלאומי או להמתין זמן-מה לפני שיקבל את מלוא זכויות הביטוח). לעומת זאת תושב קבע שרוצה לקבל אזרחות ישראלית צריך להגיש בקשת [[התאזרחות]], שעשויה להידחות.
 
תושב קבע זכאי למעמד זה כל עוד הוא אכן גר בישראל (בגבולות הקו הירוק כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]]). אם הוא עובר להתגורר מחוץ לשטח ישראל, הוא עלולעל.ול לאבד את מעמדו כתושב קבע והזכויות הנובעות ממעמד זה יישללו ממנו. בעיה מיוחדת נוצרה במזרח ירושלים - תושבי אזור זה נחשבים תושבי קבע בישראל מאז יוני [[1967]], אם כי רובם אינם אזרחים ישראלים. עקב מצוקת הדיור בירושלים עוברים רבים מהם להתגורר בכפרים ובעיירות הסמוכים לירושלים באזור [[יהודה והשומרון]], מחוץ לשטח השיפוט של [[עיריית ירושלים]], ומסתכנים באובדן מעמדם וזכויותיהם בישראל.
 
החוק הישראלי קובע שזכות הבחירות המוניציפליות ניתנת גםמאפשר לתושב קבע, אשר מלאו לו 18 שנה, להצביע ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות המוניציפליות]].
ישראלים רבים ש[[הגירה|מהגרים]] מחוץ לישראל מקפידים לשמור על כתובתם בישראל כדי שיוכלו להגיע לארץ ולהצביע ביום הבחירות לכנסת.