ישראל קסטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
←‏בשיח הציבורי ובתרבות: תיקון טעות לכאורה בערך אל שם ורבה לא כתוב שהוא היה פרופ'
שורה 193:
בשיח הציבורי בעניין אישיותו ותדמיתו של קסטנר נותרה מחלוקת. יש הרואים בו גיבור הירואי, דעה המשתקפת במאמריו של חוקר השואה וחתן [[פרס ישראל]] פרופ' [[יהודה באואר]], בספרו של ההיסטוריון פרופ' [[יחיעם ויץ]] "האיש שנרצח פעמיים", ב[[מחזה]]ו של [[מוטי לרנר]] "קסטנר" שהוצג ב[[התיאטרון הקאמרי|קאמרי]], בסרטו של [[יהודה קווה]] "פרשת קסטנר", מ-1983, ובסדרת הטלוויזיה "משפט קסטנר" שכתב מוטי לרנר וביים [[אורי ברבש]] בהפקת ה[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] בשנת [[1994]]. המלחין [[אריק שפירא]] כתב [[אופרה]] אלקטרו-אקוסטית בשם "משפט קסטנר" כשה[[ליברית]] מבוסס על פרוטוקול המשפט. לדעת [[מרטין גילברט]], קסטנר לא היה נבל אלא קרבן של הונאה מצד אייכמן.{{הערה|[http://2ndgeneration.org.uk/pdfs/2010%20JOURNAL%2045%20Aid%20Socl.pdf Martin Gilbert, journal of HOLOCAUST SURVIVORS ], no 34, 2010, page 62.|שמאל=כן}}
 
אחרים, כחתן פרס ישראל ה[[היסטוריון]] פרופ' [[יוסף קלוזנר]], ה[[סופר]] וה[[תסריטאי]] [[בן הכט]] בספרו "כחש", פרופ' [[רודולף ורבה]] מחבר "פרוטוקול אושוויץ", רואים בקסטנר כמי שאכן מכר את נפשו לשטן ושיתף פעולה עם הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בפרט לנוכח ממצאים שהתגלו עם תפיסתו של הפושע הנאצי [[אדולף אייכמן]] ולא היו בפני שופטי בית המשפט העליון בעת פסיקתם בערעור.
 
=== מסמך סאסן ===