הבדלים בין גרסאות בדף "רמת הגולן"

הוסרו 4,972 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
סיפוח הגולן אינו מוכר על ידי [[הקהילה הבינלאומית]] ומועצת הביטחון של האו"ם אף קיבלה החלטה הקוראת לביטולו וקובעת כי אין לו תוקף בינלאומי. במאי [[2018]] הוגשה ב[[הקונגרס האמריקאי|קונגרס האמריקאי]] הצעת חוק להכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/373530 "הקונגרס ידון בהצעה להכיר ברמת הגולן"]}}
 
===מאז ועידת מדריד===
בישראל עצמה היו חילוקי דעות בעניין רמת הגולן. בישיבת [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|הממשלה]] ב-[[8 בספטמבר]] [[1994]] הבהיר רבין כי אין התחייבות ישראלית לנסיגה, אולם לפי כמה דיווחים,{{הערה|ראו למשל: {{הארץ|צבי בראל|מפת הדרכים של אסד|1.1426435|18 ביולי 2007}}}} הייתה התחייבות סודית של רבין בפני הממשל ה[[ארצות הברית|אמריקני]] לסגת מרמת הגולן אם יתמלאו התנאים הביטחוניים שהציב. התחייבות זו כונתה "[[פיקדון רבין]]".
====חוק רמת הגולן====
 
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל-סוריה}}
[[שמעון פרס]], שנכנס לתפקיד ראש [[ממשלת ישראל העשרים ושש|הממשלה]] לאחר [[רצח רבין]], קיים (לפי עדותו של [[אהוד ברק]]) שיחות עם הסורים על אותו בסיס.{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|יש לגולן מחיר|1.1558569|15 בפברואר 2007}}}} לגבי עמדתו של ראש [[ממשלת ישראל העשרים ושבע|הממשלה]] שאחריו, [[בנימין נתניהו]] מ[[הליכוד]], קיימים דיווחים סותרים, לטענת נתניהו במשא ומתן החשאי שניהל דרך מקורבו [[רון לאודר]], הוא הצליח להשיג את הסכמת הסורים לשמירת כתף [[החרמון]] בידי ישראל.{{הערה|{{ynet||נתניהו: אסד ויתר לי על החרמון|3410066|7 ביוני 2007}}}}
 
ראש [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|הממשלה]], [[אהוד ברק]], הביע נכונות לסגת לקו הגבול הבינלאומי, תוך הותרת רצועה צרה בשפתה המזרחית של [[הכנרת]], שתמורתה יוענק לסורים שטח אחר. לפי הצעתו, לסורים תינתן גישה מוגבלת למי הכנרת והם יוכלו לשאוב מעט ממי האגם.{{הערה|[[רביב דרוקר]], "חרקירי", עמ' 101.}} נראה כי בתקופת כהונתו של [[אריאל שרון]] כראש [[ממשלת ישראל העשרים ותשע|הממשלה]] לא התקיימו דיונים משמעותיים עם סוריה, בין היתר בשל פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] וחילופי השלטון בדמשק. על פי דיווח ב[[ידיעות אחרונות]], [[אהוד אולמרט]], במסרים חשאיים ל[[בשאר אל-אסד]] מטעמו, הביע גם הוא נכונות לנסיגה מלאה מן הגולן.{{הערה|{{ynet||אולמרט במסר חשאי לאסד: מוכן לרדת מהגולן|3410165|8 ביוני 2007}}}} לכל אורך שנות המשא והמתן החשאי והגלוי עם הסורים התנהל ויכוח ציבורי סוער בשאלת הנסיגה מרמת הגולן. אפשר לומר כי ההתנגדות בציבור לנסיגה מרמת הגולן גדולה יותר מההתנגדות לנסיגה משטחים אחרים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים.
 
באפריל [[2008]] החלו להתפרסם בישראל ידיעות כי נציגים מטעם ראש הממשלה אהוד אולמרט נפגשו באופן עקיף ובתיווך טורקי, עם נציגים סוריים ב[[איסטנבול]]. במאי 2008 אישרה ישראל כי היא מקיימת משא ומתן עקיף עם סוריה. שר החוץ הסורי, [[ואליד אל-מועלם]], אישר את הודעת ישראל וטען כי זו התחייבה בפני מדינתו כי ישראל תיסוג מכל שטח רמת הגולן עד לקווי ה-4 ביוני. מסקרים שנערכו בעקבות פרסומים אלו, ב[[ערוץ 2]] ועיתון "[[הארץ]]" עולה, כי בין 65 ל-70 אחוזים מכלל הציבור הישראלי מתנגדים לירידה מרמת הגולן, ואילו רק בין 22 ל-25 אחוזים תומכים בנסיגה כזו.
במאי 2009 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו "כי לא יסוג מרמת הגולן".{{הערה|[[המודיע]], ט"ז באייר תשס"ט, עמוד ראשון.}}
 
בחודש נובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם", שלפיו כל נסיגה משטח ריבוני של מדינת ישראל תחייב קיום משאל עם ורוב של 61 חברי כנסת. החוק אושר ברוב של 65 ח"כים לעומת 33 מתנגדים.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|הכנסת אישרה: ויתורים בי-ם ובגולן רק במשאל עם|3988426|23 בנובמבר 2010}}}} ב-[[12 במרץ]] [[2014]] אושר בכנסת [[חוק יסוד: משאל עם|חוק יסוד משאל עם]] אשר קובע כי נסיגה מכל שטח בבעלות ריבונות ישראלית יחויב לעבור ב[[משאל עם]]. החוק אושר ברוב של 68 חברי כנסת וללא מתנגדים לאחר שחברי סיעות האופוזיציה החרימו את ההצבעה על החוק.
 
===מלחמת האזרחים בסוריה===
218

עריכות