טיסה בחליפת כנפיים – הבדלי גרסאות

אותם טייסים של חליפות כנפיים יכולים למדוד את הישגיהם על ידי שימוש במחשבוני [[נפילה חופשית]] אשר מודדים את כמות הזמן שהם בטיסה, גובה פתיחת המצנח, והגובה בו הם נכנסו לנפילה חופשית. מהירות הנפילה יכולה להיות מושוות גם לטיסות קודמות. באמצעות GPS ניתן גם להקליט את מסלול הטיסה עם החליפה, ולחשב את המרחק שאותו עברו. צנחני בייס יכולים לסמן נקודות יציאה. כך, על ידי שימוש במצלמת וידאו מקליטים צוותי הקרקע את הטיסה ומודדים את הישגיהם לעומת טיסות קודמות או צנחנים אחרים באתר.<br />

מהירות ממוצעת של צנחן רגיל היא 180–225 קמ"ש. חליפת כנפיים יכולה להפחית מהירות זו באופן דרמטי למהירות של כ-40 קמ"ש.

 

כיום ישנם 2 סוגי חליפות עיקריות: טרי־ווינג אשר לה 3 כנפיים אינדיבידואליות מתנפחות (2 מתחת לידיים ואחת בין הרגליים), ומונו־ווינג אשר עיצובה הופך את כל החליפה לכנף אחת גדולה.