פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
הוספת קישור להמקור הכהני
בנוסף לאיחור חיבור התורה, ייחסו לה חוקרים סיפורים כפולים, שבהם פרטים סותרים לכאורה: שני סיפורי [[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]], וסיפורים שנראו כאילו הוטלאו משתי עלילות שונות או יותר, כמו סיפור המבול וסיפור [[קורח]] ועדתו. פרידמן מאמץ בספרו את התאוריה המחקרית המאתרת בחומש ארבעה מקורות שונים (תורת התעודות), שנערכו בתקופה מאוחרת יחסית לספר אחד. שניים מהמקורות חוברו, לדעתו, בתקופת הפילוג בין ממלכת ישראל ויהודה, וכל אחד מהם מספר את ההיסטוריה מנקודת מבטו של הציבור שבתוכו ישב המחבר. כך למשל, בסיפור שנטען שמקורו ביהודה אין כמעט התייחסות לתפקידו המרכזי של [[יהושע בן נון]] בסיפור שנטען כי מקורו ב[[ממלכת ישראל]]. וההסבר: יהושע הוא גיבור צפוני - הוא מזוהה כבן [[שבט אפרים]], ולפי חלק אחד סיפורו (יהושע פרק כד) הוא נותן לעם "חוק ומשפט" ב[[שכם]] - ומכאן שהוא נותן התורה, לא משה.
 
ריבוי הסתירות והכפילויות לכאורה הקיימות בין ספרי החומש, הבדלי הניסוח והסגנון, ואף הבדלי השקפה לכאורה הובילו את החוקרים למסקנה שלא ייתכן שהספרים חוברו על ידי אותו מחבר. הם העלו מספר תאוריות כיצד התהווה חיבור התורה, על ידי ארבעה מקורות ראשיים ([[המקור הכהני]] P, היהווסיטי J, האלוהימי E והדברימי D), או בהתפתחות ממסורות שבעל פה. לפי מבקרי המקרא, זמן העריכה של ספר דברים מיוחס ל[[יאשיהו#הרפורמה הדתית|מהפכה של יאשיהו]] (שלהי [[המאה ה-7 לפנה"ס]]), ושאר הספרים מיוחסים חלקם קודם לכן וחלקם לאחר מכן כשקיימת אסכולות שונות לכאן ולכאן. כיום מקובלת אצל מרבית החוקרים ההשקפה לפיה הועלו מרבית הטקסטים על הכתב מאותם ארבעה מקורות עיקריים, בתקופות שבין סוף ממלכת ישראל לתחילת [[תקופת בית שני]], במאות השמינית עד הרביעית לפנה"ס. השקפה זו נקראת בפי החוקרים [[השערת התעודות|תורת התעודות]].
 
====התנגדויות לתורת התעודות====