הבדלים בין גרסאות בדף "נאציזם"

נוספו 53,103 בתים ,  לפני שנה
ביטול גרסה 25160476 של 94.230.80.117 (שיחה)
תגיות: עריכה חזותית החלפה ריקון
(ביטול גרסה 25160476 של 94.230.80.117 (שיחה))
תגיות: ביטול הוספת תבנית לשינויים בערך
[[קובץ:Nazi_Swastika.svg|שמאל|ממוזער|170px|הסמל הנאצי - [[צלב הקרס]]]]
'''נאציזם''' (קיצור של '''נאציונל-סוציאליזם''', ב[[גרמנית]]: '''Nationalsozialismus''' או בקיצור '''Nazismus''') הוא שמה של [[אידאולוגיה]] [[גזענות|גזענית]]-[[לאומנות|לאומנית]] [[טוטליטריזם|טוטליטרית]] שפיתחה [[המפלגה הנאצית|המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית]] (הנאצית) ב[[גרמניה]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|ה-30 של המאה ה-20]]. האידאולוגיה הנאצית דגלה במשטר טוטליטרי-לאומני. היא כללה השקפה גזענית בדבר [[עליונות]]ם של "[[גזע (אדם)|גזעים]]" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי והשמדה של בני אדם המשתייכים ל"גזעים נחותים" (במיוחד [[יהודים]] ו[[השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה|צוענים]]), לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים". לצורך הגשמת מטרה זאת, הוצעה [[תוכנית T4 - אותנסיה]] ההשקפה הייתה כי יש לחסל בני אדם בעלי [[לקות]], שכן אלו נחשבו ל"חלשים", לצד חיסולם של גברים בעלי [[הומוסקסואליות|נטייה הומוסקסואלית]], ודיכוי אידאולוגיות אחרות, כגון [[קומוניזם]], ואת הדוגלים בהן. בהנהגתו של [[אדולף היטלר]], החלה המפלגה הנאצית ליישם את עקרונותיה זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון ב[[גרמניה הנאצית]] בשנת [[1933]], במהלך [[השואה]] ובאמצעות תוכנית "[[הפתרון הסופי]]". הנאציזם נותר האידאולוגיה השולטת בגרמניה עד כניעת השלטון הנאצי ב-[[1945]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]].
 
הנאציזם הוכרז כבלתי-חוקי בגרמניה לאחר נפילת ה[[ממשל|משטר]] הנאצי, והפך ל[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה הגרמנית. כך, יש איסור בחוק הגרמני להשתמש בסמלים נאציים ולהקים ארגונים התומכים בנאציזם. רבים בחברה הגרמנית סולדים מרעיונות המזכירים את האידאולוגיה הנאצית. עם זאת, קבוצות של תומכי האידאולוגיה הנאצית עדיין קיימות בגרמניה ומחוצה לה. אנשי הקבוצות האלה ידועים בכינוי "[[נאו-נאציזם|נאו-נאצים]]" ("נאצים חדשים").
 
== מקור השם ==
תבנית הקיצור התבססה על '''סוצי''' (Sozi), קיצור פופולרי בגרמניה למונח "סוציאליסט". בהתאם לסכמה זו, אנשי המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית כינו את עצמם "'''נאזו'''" (Naso). החל מ-1924 נעשה בדרום גרמניה שימוש במונח "נאצי" כתיאור מגנה של המפלגה, בהתבסס על מילת [[סלנג]] מקומית, שמקורה בהקטנת השם "[[איגנץ]]", וציינה אדם טיפש ומגושם, בדומה ל"יורם" ו"ירחמיאל" בעברית. על פי מקור אחר, "נאצי", שוב כקיצור לשם "איגנץ", שימש ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ככינוי כללי לחיילים אוסטרים, או חיילים גרמנים ממוצא אוסטרי (בדומה ל[[היטלר]] עצמו). מונחים כדוגמת "המפלגה הנאצית" ו"המשטר הנאצי" נטבעו מחוץ לגרמניה על ידי גולים שנמלטו מהמשטר. החל מתחילת שנות השלושים, המונחים יובאו חזרה לגרמניה, ונעשה בהם שימוש{{מקור}}.
 
==האידאולוגיה הנאצית==
[[קובץ:Adolf Hitler Berghof-1936.jpg|שמאל|ממוזער|102px|[[אדולף היטלר]], מנהיגו של הנאציזם הגרמני, היה ההוגה המרכזי של האידאולוגיה הנאצית]]
[[אדולף היטלר]], יליד [[אוסטריה]] [[הגירה|שהיגר]] לגרמניה והקים את התנועה הנאצית, הציג את פיתוח האידאולוגיה הנאצית בספרו "[[מיין קאמפף]]" (בגרמנית: Mein Kampf; "המאבק שלי"). לדבריו, הוא הגה את האידאולוגיה הנאצית מתוך מעקב אחר ה[[פוליטיקה]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. האידאולוגיה הנאצית נחשבת ב[[היסטוריוגרפיה]] לאחת משלוחות ה[[פשיזם]] ב[[אירופה]]; הנאציזם הגרמני, בעיני היסטוריונים אחדים הוא פשיזם המשלב מספר היבטים נוספים, והחשוב שבהם הוא [[תורת הגזע]].
 
האידאולוגיה הנאצית, היא [[אידאולוגיה]] [[פשיזם|פשיסטית]]-[[פולקיזם|פולקיסטית]]-[[טוטליטריזם|טוטליטרית]] הכוללת תפיסת עולם [[תורת הגזע|גזענית סדורה]] המהללת אדם חדש ומוסר חדש, כאשר בחובה תוכנית ל[[הסדר החדש|סדר מדיני חדש]], לצד יחס מעורב ל[[דת]] ול[[כלכלה]].
 
=== פאשיזם ופולקיזם ===
[[קובץ:FrMeinKampf20050214.jpg|שמאל|ממוזער|102px|ספרו של [[אדולף היטלר]] [[מיין קאמפף]], בו הוא פורס את עיקר משנתו האידאולוגית]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[פאשיזם]], [[פולקיזם]], [[לאומנות]]}}
על פי ההשקפה הפשיסטית העם הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס ה[[לאומיות|לאומי]] נקבע על ידי המנהיג. המנהיג אינו נבחר, אלא הוא דמות נעלה שנועדה להנהיג, ולכן יש להעריץ אותו ולסור למרותו. ההשקפה הפשיסטית רואה ב[[מדינת לאום|מדינת הלאום]] בראשות המנהיג ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. מצב של שלום נתפס בהשקפה זו כסוג של ניוון, בשעה שיכולת צבאית ומלחמה נתפסים כביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה. הפשיזם, מקדש את המדינה ורואה בה את המדרגה העליונה, ואת המשתייך אליה, כמי שעליו להקריב את כל כולו למענה.{{הערה|Turner, Henry Ashby, ''Reappraisals of Fascism. New Viewpoints'', 1975. p. 162. States fascism's "goals of radical and authoritarian nationalism".}}{{הערה|Larsen, Stein Ugelvik, Bernt Hagtvet and Jan Petter Myklebust, Who were the ''Fascists: Social Roots of European Fascism'', p. 424, "organized form of integrative radical nationalist authoritarianism"
}}{{הערה|Grčić, Joseph. ''Ethics and Political Theory'' (Lanham, Maryland: University of America, Inc, 2000) p. 120
}}{{הערה|Blamires, Cyprian, World ''Fascism: a Historical Encyclopedia, Volume 1'' (Santa Barbara, California: ABC-CLIO, Inc., 2006) p. 140–141, 670.
}}
 
[[פולקיזם]], או [[לאומנות]], היא התפיסה כי ה[[אומה]] כ[[ערך (סוציולוגיה)|ערך]] עליון וה[[מדינה]] כאמצעי לקיומה (ההפך מ[[פשיזם]]). ה"פולק" פירושו העם הגרמני המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות הפיהרר. תרבות ה"פולק" הגרמני במדינה הפולקיסטית מדגישה את עליונות [[הגזע הארי]] ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.{{הערה|James Webb. 1976. ''The Occult Establishment''. La Salle, Illinois: Open Court. {{ISBN|0-87548-434-4}}. pp. 276–277
}}{{הערה|Hans Jürgen Lutzhöft (1971) ''Der Nordische Gedanke in Deutschland 1920–1940'' (Stuttgart. Ernst Klett Verlag), p. 19.
}}
 
בהתאם לתפיסה הנאצית, ישנו צורך בהאחדה של היחידה ה[[אתנית]] וה[[מדינה|מדינית]], באמצעות הכפפת כל ה[[גרמנים]] תחת מסגרת מדינית אחת ([[פאן-גרמניזם]]), זאת בהתאם לסִסמה הנאצית הידועה: "עם אחד, [[גרמניה הנאצית|רייך]] אחד, מנהיג אחד" (ב[[גרמנית]]: ''Ein Volk, ein Reich, ein Führer''). כך נוצרת הקבלה, במהלכה החברה פועלת למען המדינה, שזו התגלמות של האומה, או הגזע.{{הערה|Joseph W. Bendersky (2007). ''A Concise History of Nazi Germany: 1919-1945''. Rowman & Littlefield. pp. 105–6.}}
 
=== טוטליטריזם===
{{ערך מורחב|טוטליטריזם}}
הנאציזם, היה משטר טוטליטרי.{{הערה|Dana Richard Villa (2000), ''The Cambridge Companion to Hannah Arendt. Cambridge University'' Press, p.2-3. {{ISBN|0-521-64571-9}}}}{{הערה|Achim Siegel, The totalitarian paradigm after the end of Communism: towards a theoretical reassessment, 1998, page 200 "Concepts of totalitarianism became most widespread at the height of the Cold War. Since the late 1940s, especially since the Korean War, they were condensed into a far-reaching, even hegemonic, ideology, by which the political elites of the Western world tried to explain and even to justify the Cold War constellation"
}} משטר כזה, הוא סוג מסוים של [[דיקטטורה]], בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. אין הפרדת רשויות: [[הרשות המחוקקת]], [[הרשות השופטת|השופטת]] ו[[הרשות המבצעת|המבצעת]] כפופות כולן למנהיג "הכל יכול".{{הערה|שם=ConquestReflections on a Ravaged Century|Robert ''ConquestReflections on a Ravaged Century'' (2000) {{ISBN|0-393-04818-7}}, page 74}} כאן נכנס עקרון חשוב בתורה הנאצית והוא "עקרון הפירהר" (ב[[גרמנית]]: ''Fuhrer Princip''), לפיו הפירהר הוא מנהיג עליון לכל וסמכויותיו בלתי מוגבלות, הוא איננו אחראי כלפי איש או מוסד וכוחו נובע מהגזע, מהתכונות, מה[[כריזמה]] ומהשירות למען הגזע והמדינה, כאשר מנהיגותו חלה על כל המדינה ותושביה.{{הערה|Kuntz, Dieter (2011), "Hitler and the functioning of the Third Reich", ''The Routledge History of the Holocaust'' (Routledge): 75}} חיי האזרחים במשטר הטוטליטרי מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה. השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות [[תעמולה]], הדרכה ו[[שטיפת מוח]]. המאפיין המרכזי של משטר טוטליטרי, ואשר מבחין בינו לבין סוגים אחרים של דיקטטורה, הוא המקום המרכזי שמקבלת אידאולוגיה חובקת כל באשר לאיך צריכה ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית להתנהל ומהן הדרכים להגיע למטרה הזאת. האידאולוגיה הנאצית, שימשה כאידאולוגיה הבלתי מעורערת של המשטר ב[[גרמניה הנאצית]].{{הערה|שם=ConquestReflections on a Ravaged Century}}
 
<center>
<gallery widths="150px" heights="160px" perrow="2">
קובץ:Mussolini mezzobusto.jpg|[[בניטו מוסוליני]] מנהיג [[איטליה הפאשיסטית]], הנהיג בארצו משטר פאשיסטי עוד מראשית שנות ה-20, ממנו שאבו הנאצים השראה
קובץ:CroppedStalin1943.jpg|[[יוסיף סטלין]] מנהיג [[ברית המועצות]], הנהיג בארצו משטר [[טוטליטרי]] עוד מראשית שנות ה-20, ממנו שאבו הנאצים השראה
</gallery>
</center>
=== תורת הגזע ===
{{השלמה|אנטישמיות|נושא=מדינות אירופה}}
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-2005-0168, Alfred Rosenberg.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[אלפרד רוזנברג]], "האידאולוג" הראשי של [[תורת הגזע]] הנאצית]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[תורת הגזע]], [[דרוויניזם חברתי]], [[אאוגניקה]]}}
תורת הגזע היא ההנחה כי [[המין האנושי]] מחולק ל[[גזע (אדם)|גזעים]] שונים זה מזה, וכי בין גזעים אלו קיימת היררכיה, כך שישנם גזעים "[[עליונות|עליונים]]" וגזעים "נחותים".{{הערה|"Ostensibly scientific": cf. Adam Kuper, Jessica Kuper (eds.), ''The social science encyclopedia'' (1996), "Racism", p. 716: "This [sc. scientific] racism entailed the use of 'scientific techniques', to sanction the belief in European and American racial superiority"; ''Routledge Encyclopedia of Philosophy: Questions to sociobiology'' (1998), "Race, theories of", p. 18: "Its exponents [''sc. of scientific racism''] tended to equate race with species and claimed that it constituted a scientific explanation of human history"; Terry Jay Ellingson, ''The myth of the noble savage'' (2001), 147ff. "In scientific racism, the racism was never very scientific; nor, it could at least be argued, was whatever met the qualifications of actual science ever very racist" (p. 151); Paul A. Erickson,Liam D. Murphy, ''A History of Anthropological Theory'' (2008), p. 152: "Scientific racism: Improper or incorrect science that actively or passively supports racism".
}} תורת הגזע זכתה לגיבוש, פיתוח וקידום עם עלייתה של [[המפלגה הנאצית]]. את הביסוס התאורטי העניקו לתורה [[אדולף היטלר]], בספרו [[מיין קאמפף]] ו"האידאולוג" של המפלגה הנאצית [[אלפרד רוזנברג]], בספרו "המיתוס של המאה ה-20". על אף ששניהם לא היו אנשי מדע, כי אם "הוגים", ושספריהם היו רחוקים מליצור בסיס תאורטי מגובש, נוצרה דרך חשיבה שניתן לזהותה עם עקרונות מסוימים, המזוהים עם המונח "תורת הגזע". על פי הגותם, בני האדם נמצאים במצב של מלחמה תמידית בין הגזעים השונים, מאבק שבסופו ינצח הגזע החזק והמשובח בעוד שהגזעים הנחותים יושמדו ויעלמו מהעולם (מה שנקרא "תהליך הברירה הטבעית"). בראש הסולם הגזעי לפי תפיסת הנאצים עומד הגזע הארי. לבני הגזע הארי יש תכונות עליונות, הן מבחינה שכלית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גופנית ולכן הם אלה שצריכים לשלוט בכל הגזעים האחרים. בתחתית הסולם הגזעי נמצאים ה[[צוענים]],{{הערה|Ian Hancock, We are the Romani People. Hatfield: University of Hertfordshire Press, 2002, ({{ISBN|1}} 902806 19 0)
}} ומתחתם היהודים.{{הערה|שם=Hitler's professors: the part of scholarship in Germany's crimes against the Jewish people|Max Weinreich. Hitler's professors: the part of scholarship in Germany's crimes against the Jewish people. Yale University Press, 1999. P. 111.}} היהודים הוגדרו כשורש הרוע בעולם, ומנהלים מאבק מתמיד בשורש הטוב - הגזע הארי. היהודי הוא יצור נחות, מלוכלך וטיפש, אך חזק, ערמומי, מסוכן ותאב בצע כאחד.{{הערה|Steinweis, p.28.}}{{הערה|Steinweis, p.29}} הוא שולט בעולם המערבי-קפיטליסטי-דמוקרטי באמצעות בעלי ההון הגדולים כדוגמת [[משפחת רוטשילד]], ובד בבד שולט בעולם הקומוניסטי-המזרחי, ולראיה, רבים מהפעילים הקומוניסטים הבולטים, כדוגמת [[קרל מרקס]] ו[[לאון טרוצקי]] היו יהודים ועודם כאלו.{{הערה|Richard A. Koenigsberg. ''Nations have the Right to Kill: Hitler, the Holocaust, and War''. New York, New York, USA: Library of Social Science, 2009. p. 2.}}{{הערה|Goebbels, Joseph; Mjölnir (1932). ''Die verfluchten Hakenkreuzler. Etwas zum Nachdenke''n. Munich: Franz Eher Nachfolger. English translation: Those Damned Nazis.
}} מעל גזעים נחותים אלו, שאמורים למצוא את היכחדותם במלחמת הגזעים, עומד הגזע ה[[סלאבים|סלאבי]] המזרח-אירופאי. לגזע נחות זה ייעד היטלר את תפקיד עבדי העם הגרמני.{{הערה|André Mineau. ''Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity''. Rodopi, 2004. Pp. 34-36.}}{{הערה|Steve Thorne. ''The Language of War''. London, England, UK: Routledge, 2006. P. 38.}}{{הערה|שם=A concise history of Nazi Germany, Plymouth, England, UK: Rowman & Littlefield Publishers Inc., 2007|Joseph W. Bendersky. A concise history of Nazi Germany, Plymouth, England, UK: Rowman & Littlefield Publishers Inc., 2007. p. 161-2.}}{{הערה|שם=German History in Modern Times: Four Lives of the Nation|William W. Hagen (2012). "''German History in Modern Times: Four Lives of the Nation''". Cambridge University Press. p. 313. {{ISBN|0-521-19190-4}}}}
 
הנאציזם דוגל ב[[אאוגניקה]] קיצונית. לפי השקפת הנאצים יש להשמיד, או לכל הפחות לעקר, אנשים [[לקות|נכים]], חולים במחלות פסיכיאטריות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואנשים שהוגדרו כ"אנטי-סוציאליים", למשל [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]]. בפרט יש להקפיד שלא יבואו במגע עם בני הגזע הנבחר, כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".{{הערה|Simone Gigliotti, Berel Lang. ''The Holocaust: A Reader. Malden, Massachusetts'', USA; Oxford, England, UK; Carlton, Victoria, Australia: Blackwell Publishing, 2005. p. 14.}}
 
<center>
<gallery widths="150px" heights="160px" perrow="4">
קובץ:Jewish refugees Liverpool 1882.jpg|ה[[יהודים]], הם הגזע הנחות ביותר לפי התפיסה הנאצית, וייעודו היכחדות
קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1992-0918-504, Berlin, Sinti und Roma mit Pferd vor Wohnwagen.jpg|ה[[צוענים]], הם העם הנחות ביותר למעט היהודים - גם להם אין עתיד בין האומות לפי תורת הגזע הנאצית
קובץ:Chekhov with family 02.jpg|ה[[סלאבים]], הם גזע נחות, אם כי גזע בעל זכויות קיום. לגזע זה, היטלר ייעד את תפקיד עָבדי גרמניה
קובץ:Bundesarchiv Bild 194-0078-31, Holtwick, Kinderreiche Familie.jpg|ה[[ארים]] הם הגזע העליון לפי הנאציזם, וייעודו הוא לשלוט בעולם
</gallery>
</center>
 
=== סדר מדיני חדש ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[הסדר החדש]], [[מרחב מחיה]]}}
בבסיס האידאולוגיה הנאצית, עמד הרעיון ליצירת "סדר חדש" (ב[[גרמנית]]: ''Neue Ordnung'') - כינויה של מערכת פוליטית, כלכלית וחברתית שה[[נאצים]] שאפו להקים ב[[אירופה]], שהייתה מיועדת להחליף את הסדר הקיים.{{הערה|שם=Poland Under Nazi Occupation|Gumkowkski, Janusz; Leszcynski, Kazimierz (1961). ''Poland Under Nazi Occupation''. Polonia Pub. House.}} הסדר החדש יתבסס על [[האידאולוגיה הנאצית]] והרעיון של [[היטלר]] לבנות עולם חדש על פיה: להרוס את העולם ולבנות עולם חדש על חורבותיו. סדר מדיני זה, יבטא את מעמדם השונה של הגזעים האנושיים. הגזע הארי-גרמני העליון, יזכה ל"גרמניה גדולה" (בגרמנית: ''Groß-Deutschland'') שתתפרס על [[מרכז אירופה|אירופה התיכונה]] ו[[צפון אירופה|הצפונית]] – על כל שטחי העמים דוברי [[שפות גרמאניות|השפות הגרמאניות]] למעט [[בריטניה]] ([[גרמניה]], [[אוסטריה]], [[שווייץ]], [[לוקסמבורג]], [[ליכטנשטיין]], [[הולנד]], [[פלנדריה]], [[דנמרק]], [[שוודיה]] ו[[נורווגיה]]) ועל שטחים נוספים שיעברו [[אריזציה]] (מזרח [[פולין]] ומרכזה, חלקים מ[[צ'כוסלובקיה]] ו[[אלזס-לוריין]]).{{הערה|שם=Poland Under Nazi Occupation}}{{הערה|Rich, Norman (1974). ''Hitler's War Aims: the Establishment of the New Order'', p. 26. W. W. Norton & Company Inc., New York.}}{{הערה|Rich (1974), pp. 24-25, 140.}}{{הערה|Welch, David (1983). Nazi Propaganda: The Power and the Limitations, ''p. 145. Taylor & Francis''. {{ISBN|0-389-20400-5}}.}} ממזרח לה, יתפרס לו "[[מרחב מחיה|מרחב המחיה]]" הגרמני (בגרמנית: ''Lebensraum'') – שטח זה, שיכלול את רוב [[אירופה המזרחית]] מיושבת ה[[סלאבים]] הנחותים אויבי הגרמנים, יהווה למעשה שטח [[קולוניאלי]] של גרמניה, שתפקידו יהיה לשרת אותה.{{הערה|שם=Poland Under Nazi Occupation}} אזור זה ייושב במיליוני גרמנים שיקימו שם מושבות, חוות חקלאיות וינהלו שם את עסקי המקום. כך יזרום [[הון]] רב לגרמניה – לטובת הרייך, האומה והגזע. לבסוף, לאחר מספר דורות, בחישוב של [[הגירה]] חוזרת של גרמנים לגרמניה, של גרמנים מגרמניה לשטחי מרחב המחיה ו[[ריבוי טבעי]], באזור זה אמורים לחיות כמאה מיליון גרמנים.{{הערה|שם=German History in Modern Times: Four Lives of the Nation}}{{הערה|שם=A concise history of Nazi Germany, Plymouth, England, UK: Rowman & Littlefield Publishers Inc., 2007}}{{הערה|Kroener, Bernhard R.; Müller, Rolf-Dieter; Umbreit, Hans (2003). ''Germany and the Second World War:Organization and mobilization of the German sphere of power. Wartime administration, economy, and manpower resources 1942-1944/5''. Oxford University Press. p. 250. {{ISBN|0-19-820873-1}}.
}} במרחב המחיה הגרמני, יבוצע דילול אוכלוסין של רוב האוכלוסייה הסלאבית באמצעות הפצת [[מחלות]] ו[[מגפה|מגיפות]], [[רעב|הרעבה]], יצירת תנאי [[היגיינה|תברואה]] ירודים, וגם השמדה [[אקטיביזם|אקטיבית]].{{הערה|שם=Poland Under Nazi Occupation}} הנותרים, עשרות מיליונים במספר, ישמשו כעָבדי האומה הגרמנית ויהוו מקור לכוח אדם זול עבורה. שטחי הרייך עצמו, יטוהרו לחלוטין מאוכלוסייה סלאבית, וכלל שטחי השלטון הגרמני - הרייך ומרחב המחיה, יטוהרו מ[[יהודים]] ו[[צוענים]] (ראו: [[הפתרון הסופי]]).{{הערה|שם=Poland Under Nazi Occupation}}{{הערה|Stephen J. Lee. Europe, 1890-1945. P. 237.}} ה[[קומוניסטים]], אויבי הנאצים, היו צריכים [[רצח|להירצח]] בו במקום, עקב כך שה[[אידאולוגיה]] הקומוניסטית הייתה מנוגדת לחלוטין לאידאולוגיה הנאצית.
 
<center>
<gallery widths="150px" heights="160px" perrow="3">
קובץ:Generalplan Ost map.tiff|מפה המתארת בקווים כלליים את מרחב המחיה המיועד לגזע הארי לפי האידאולוגיה הנאצית.
קובץ:Bundesarchiv R 49 Bild-0705, Polen, Herkunft der Umsiedler, Karte.jpg|תרשים נאצי המציג את מקורות ההתיישבות הארית המתוכננת בשטחי מרחב המחיה הגרמני.
קובץ:Bundesarchiv R 49 Bild-0025, Ausstellung "Planung und Aufbau im Osten", Schautafel.jpg|תרשים נאצי המתאר את אופן ההתיישבות הארית המתוכננת בשטחי מרחב המחיה הגרמני.
</gallery>
</center>
 
=== אדם חדש ומוסר חדש ===
[[קובץ:ArnoBrekerDiePartei.jpg|ממוזער|פסל בעיצוב ניאו קלסי של [[ארנו ברקר]] (ב[[גרמנית]]: Arno Breker) משנת [[1939]], המבטא את האדם החדש שרצו ליצור הנאצים]]
הנאצים, הרבו לדבר על "אדם חדש" ו"[[מוסר]] חדש".
 
ה"מוסר החדש", אמור להיות מבוסס על חוקי הטבע, המתבטאים ב[[תורת הגזע]] וב[[דרוויניזם חברתי]], כאשר הערך העליון, הוא שרידותו הפיזית של הגזע. הוא כולל עדיפות הגזע העליון, אי-שוויון בין גזעים ובין פרטים, שימור הגזע על ידי תרבות והשבחת גזע ([[אאוגניקה]]) ותמיכה נלהבת במלחמה מתמדת בין-גזעית. כך למעשה, הציגו הנאצים את המוסר הנאצי כהיפוכו של המוסר ה[[יהודי]] וה[[נוצרי]] (שלדעתם נובע ישירות מזה היהודי), ומהבסיס המוסרי של ה[[ליברליזם]] (לרבות ה[[קפיטליזם]] וה[[דמוקרטיה]]) וה[[קומוניזם]] (כאשר גם אלו לדעת הנאצים נובעים מהיהדות). תפיסות מוסריות אלו, הן אינן טבעיות לדברי הנאציזם. כך לדוגמה [[אחווה (רגש)|אחווה]] ועזרה לזולת, מנת חלקם של תפיסות אלו, הן ערכים הנוגדים את דרך הטבע. הן פוגעות בשרידותו של הגזע ומובילות לניוונו - שימור יסודות חלשים בחברה כגון נכים היא רק נטל על החברה. [[שלום]] בינלאומי, מוביל לניוון, ומבטיח את המשך קיומם של גזעים נחותים בעולם.{{הערה|Mineau. Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004{{!}} ''Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi'', 2004.}}{{הערה|שם=Cyprian Blamires. World Fascism: a historical encyclopedia, Volume 1. Santa Barbara, California, USA: ABC-CLIO, 2006. Pp. 466.|Cyprian Blamires. World Fascism: a historical encyclopedia, Volume 1. Santa Barbara, California, USA: ABC-CLIO, 2006. Pp. 466.}}
 
ה"אדם החדש" לפי הנאצים, הוא חדש מבחינה ערכית - אלים, אכזרי, עשוי לבלי חת, גאה, אמוציונאלי - היפוך ערכים מהמקובל בתקופה. ישנו ערך נעלה בפיתוחו הגופני של האדם, ובדגש על היופי.{{הערה|שם=Cyprian Blamires. World Fascism: a historical encyclopedia, Volume 1. Santa Barbara, California, USA: ABC-CLIO, 2006. Pp. 466.}}
 
=== כלכלה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[כלכלה מתוכננת]], [[כלכלה אוטרקית]]}}
אף על פי שיחסה של התנועה הנאצית לכלכלה היה מעורב, בעיקרו של דבר כללה התפיסה הכלכלית הנאצית מאפיינים סוציאליסטיים. התפיסה הסוציאליסטית נגזרת מראייה חברתית, שכן היטלר לא הרבה לעסוק ישירות בענפי הכלכלה. התנועה צברה תאוצה כתוצאה מאי שביעות רצון המונית ממשבר [[1929]], שהיווה הוכחה לדברי היטלר לכישלון מערכת ה[[בורסה לניירות ערך|בורסה]] [[בנק|והבנקאות העולמית]], והציעה חלופה בדבר החזרת השלטון הכלכלי לידי הכוחות ה"יצרניים". לפי תורתו של היטלר, על כלכלה להיות מושתתת על [[משאב]]ים. עקרון חשוב זה, הנחה את תפיסת הנאצים, לפיה כדי לממש [[צמיחה כלכלית]] ולאפשר שגשוג לגרמנים על גרמניה יש צורך להשתלט על משאבים של עמים אחרים. היטלר יצא נחרצות נגד גורמים כלכליים "לא יצרניים", שהקדום בהם הוא [[מסחר]], והמתקדם שבהם הוא ענף הבנקאות. אלה לפי כתביו דינם לקרוס, שכן הם יוצרים הגדלה בהון שאינו מגובה בגידול משאבים. את עמדה זו גם כתב [[קארל מרקס]] לפניו, שחזה את קריסת המערכת הכלכלית העולמית הקפיטליסטית בדיוק מאותן סיבות. כמותו, ראה היטלר הכרח בסילוק המערכות הבנקאיות "ההרסניות", והחזרת רסן השלטון הכלכלי לידי המדינה והענפים היצרניים ובראשם ה[[תעשייה]], כדי להיטיב עם עמו.
 
היהודים המתעשרים בגרמניה, אשר היוו קבוצה [[בורגנים|בורגנית]] שהחזיקה רוב בדירקטוריוני הבנקאות הגרמנית ועסקה בעיקר במסחר, עשקה, לדברי היטלר, את האומה הגרמנית. ההתנגדות הנאצית לתפיסה כי הון יכול לגדול, סימנה את העשירים, הבורגנים וכן הזרים כאנשים המתעשרים על חשבון שאר ה[[אוכלוסייה]] ("היצרנית"), ולא ככאלה שיכולים לתרום לה ולגרום לצמיחה הדדית – תפיסה בה מחזיקים תומכי הגישה הקפיטליסטית. לפיכך, האמצעים להעשיר את האומה הגרמנית היו הגדלת משאבים גרידא והיפטרות מכל מתחריה. במדיניות הפנים, המטרה הייתה היטפלות לזרים ולבורגנים על מערכת הבנקאות העצמאית וענפי המסחר שלהם. היהודים נחשבו באותה עת כקבוצה הלא-גרמנית העשירה, בעוד [[צוענים]] למשל, היו לרוב [[עוני|עניים]], ולכן לא סומנו כ"מתעשרים על חשבון גרמניה".
 
למרות התפיסה הזהה כי [[בורגנות|הבורגנים]] מרוויחים כסף על חשבון יתר האוכלוסייה, הנאצים התנגדו בתוקף [[קומוניזם|לקומוניסטים]], וראו את התנועה הקומוניסטית בגרמניה כאויב שימוטט את העם הגרמני (אשמה דומה הוטחה כלפי כל אידאולוגיה שאינה נאצית). הדומיננטיות של היהודים במפלגות הקומוניסטיות בגרמניה, ועיצוב ההנהגה הבולשביקית, סימלה עבור היטלר תירוץ תקשורתי להציב את הקומוניסטים בכפיפה ליהודים. הקומוניסטים אמנם ראו את הכלכלה כתלוית משאבים בדומה לנאצים (לדידם, סכום סופי של משאבים מתניע כלכלה, ומכאן ש[[צמיחה כלכלית]] שבבסיס התורה הקפיטליסטית היא סכנה ואשליה). אולם בניגוד לפתרון הקומוניסטי הכולל את חלוקה שוויונית של הסכום המשאבים הסופי, לפי הנאצים על המשאבים להיות מחולקים לחזקים ביותר. תפיסה זו של [[אי-שוויון חברתי|אי שוויון]] על בסיס גזעי שונה מהתפיסה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] אשר איננה תופסת את הכלכלה כמערכת היררכית, אלא כמערכת בה כולם יכולים ליהנות מפרות הצמיחה, שאיננה מוגבלת למעשה, ועל כן אין לדאוג או להתערב במטרה להבטיח חלוקה "הוגנת" (בתלות באידאולוגיה) באופן כפוי.
 
אף על כל זאת, הנאצים לא פסלו את הכלכלה החופשית על הסף, והיטלר האמין כי [[בעלות]] פרטית ותחרות כלכלית הן שימושיות, כיוון שהן מעודדות [[תחרות]], [[יצירתיות]] ו[[חדשנות]] – תכונות חשובות בעיצוב האידיאל הנאצי. מדיניות החוץ התבססה על שעבוד טוטאלי של עמים אחרים כדרך היחידה בה הגרמנים יוכלו להתבסס.
 
המדיניות הכלכלית של המשטר הנאצי בתוך גרמניה הונעה מהצורך להכין את המדינה למלחמה במהירות, לבצר את כוחו של המשטר ולהביא את המדינה לידי שגשוג כלכלי. צרכים אלה יישמו הנאצים באמצעות [[הלאמה]] של ענפים כלכליים חשובים וחיוניים, כשהמטרה היא להגדיל את כוחו של המשטר ולהכינו למלחמה, לצד [[הפרטה]] של ענפים כלכליים מסוימים אחרים, כשהמטרה היא להגדיל את השגשוג הכלכלי בתחומים אלו באמצעות [[תחרות חופשית]]. עם זאת, גם בתחומים שהופרטו, נהגה הממשלה להתערב וזאת במטרה להבטיח את היעדים שהוזכרו לעיל, ובין השאר במטרה להפוך את הכלכלה הגרמנית ל[[כלכלה אוטרקית]], באמצעות הגבלות על ה[[יבוא]].
 
=== היחס לדת ===
[[קובץ:Deutsche Christen Flagge.svg|ממוזער|150px|דגל ארגון "הגרמנים הנוצרים" (ב[[גרמנית]]: ''Deutsche Christen''). ארגון בעל עמדות של "נצרות חיובית" ("בגרמנית: ''Positives Christentum'')]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-15234, Berlin, Luthertag.jpg|ממוזער|140px|כנס ליום הולדת [[מרטין לותר|לותר]] על רקע דגלים נאציים]]
הנאציזם מתנגד במהותו לכל דת שהיא באופן מהותי. למרות היות העם הגרמני נוצרי, הנאציזם התנגד לעקרונות החסד, החמלה והאוניברסליזם הנוצריים וניסה ליצור הזדהות לאומנית-גזעית שתעמוד במרכז. הוא שאב את האידאולוגיה שלו מרעיונות פאגאניים והסכים לקיומה של נצרות "חיובית" בתנאי שזו לא תעמוד בסתירה לעקרונות הנאציזם.
במצע [[המפלגה הנאצית]] משנת [[1920]], נאמר על יחסה של המפלגה לדת כדלהלן:
{{ציטוט|תוכן=אנחנו דורשים חירות לכל הדתות במדינה, עד כמה שאינן מסכנות את קיומה ועד כמה שאינן פוגעות ברגשי המוסריות של הגזע הגרמני. המפלגה כשלעצמה נוקטת עמדת "נצרות חיובית". מבלי לקשור את עצמה לדת ידועה. היא נלחמת ברוח היהודית החומרנית שבתוכנו ושמחוצה לנו...|מקור=מצע מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית, "תוכנית 25 הנקודות", [[24 בפברואר]] [[1920]]
J Noakes and G Pridham, ''Documents on Nazism, 1919-1945'', London 1974|מרכאות=כן}}
הנאצים הרבו לדבר על גרסה חדשה-ישנה של [[נצרות]] ("נצרות חיובית"', ב[[גרמנית]]: ''Positives Christentum'') שהיא קודם כל תרבות המדגישה טוהר ולאומנות גזעניים. הנאצים נעזרו ב[[תאולוג]]ים שונים, כגון, ארנסט ברגמן. ברגמן, בעבודתו "עשרים וחמש הערות על הדת הגרמנית" (בגרמנית: ''Die 25 Thesen der Deutschreligion''), קבע כי חלקים מ[[הברית הישנה]] ומ[[הברית החדשה]] אינם מדויקים כלל. הוא טען כי [[ישו]] לא היה [[יהודי]] אלא ממוצא ארי קדמון, וכי [[אדולף היטלר]] הוא למעשה ממשיכו של ישו, ולא פחות מ"המשיח החדש".{{הערה|McNab, Chris (2009). ''The Third Reich''. Amber Books Ltd. {{ISBN|978-1-906626-51-8}}.}} למרות כל זאת, ככלל, הנאצים נהגו להציג עצמם כחילוניים, ואף חלק כבעלי עמדות הקרבות ל[[אתאיזם]]. הנאצים הרבו לדבר על הנצרות והמוסר הנוצרי כגורמים מעוותים שנובעים מהיהדות.
 
ההיסטוריון הבריטי מייקל ברלה, טען כי הנאציזם נהג לנצל את הנצרות למטרות פוליטיות, ולא היה נוצרי כלל. להפך, לטענתו, הנאציזם החזיק בתפיסות [[נאו-פגניות]] ששאבו השראה מה[[טווטונים (שבט עתיק)|טווטונים]] ומ[[שבטים גרמאנים|השבטים הגרמאנים]] הקדמונים.{{הערה|Roger Griffin. ''Fascism, Totalitarianism and Political Religion''. Oxon, England, UK; New York, New York, USA: Routledge, 2005. p. 85.
}} עם זאת, ההיסטוריון רוג'ר גריפין דוחה את הטענה כי הנאציזם היה בעיקר נאו-פגני, וציין כי על אף שהיו כמה נאו-פגנים בעלי השפעה במפלגה הנאצית, כגון [[היינריך הימלר]] ו[[אלפרד רוזנברג]], הם ייצגו מיעוט ודעותיהם לא השפיעו כלל על האידאולוגיה הנאצית מעבר לשימוש לצורכי סמליות. גריפין מוסיף, ומציין כי היטלר בספרו מיין קאמפף אף מגנה את הנאו-פגניות הגרמנית ולועג לאלפרד רוזנברג ומכנה את "עבודת האלילים" של הימלר "שטויות".{{הערה|Roger Griffin. ''Fascism, Totalitarianism and Political Religion'', 2005. p. 93.
}}
 
היטלר, נהג לגנות את הברית החדשה, ונהג לכנותה "התנ"ך של השטן". עם זאת, הוא נהג לנצל רכיבים מהברית החדשה, על-מנת להוכיח מהם כי ישו היה ארי ו[[אנטישמי]]. הוא הוסיף [[פאולוס|שהשליח פאולוס]], עיוות את הטקסטים, וריכך בהם את היחס אל היהודים.{{הערה|David Redles. ''Hitler's Millennial Reich: Apocalyptic Belief and the Search for Salvation''. New York, New York, USA; London, England, UK: New York University Press, 2005. p. 60.
}} הנאצים גם הרבו ב[[התעמולה הנאצית|תעמולה שלהם]] ובעיקר בעצרות המפלגתיות השנתיות שלהם ב[[נירנברג]] לבצע שימוש נרחב בציטוט מכתביו של [[מרטין לותר]], מייסד ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] ו[[הרפורמציה]], אודות "שקריהם של היהודים".{{הערה|Scholarship for Martin Luther's 1543 treatise, ''On the Jews and their Lies'', exercising influence on Germany's attitude: * Wallmann, Johannes. "The Reception of Luther's Writings on the Jews from the Reformation to the End of the 19th Century", ''Lutheran Quarterly'', n.s. 1 (Spring 1987) 1:72–97. Wallmann writes: "The assertion that Luther's expressions of anti-Jewish sentiment have been of major and persistent influence in the centuries after the Reformation, and that there exists a continuity between Protestant anti-Judaism and modern racially oriented anti-Semitism, is at present wide-spread in the literature; since the Second World War it has understandably become the prevailing opinion." * Michael, Robert. ''Holy Hatred: Christianity, Antisemitism, and the Holocaust''. New York: Palgrave Macmillan, 2006; see chapter 4 "The Germanies from Luther to Hitler", pp. 105–151. * Hillerbrand, Hans J. "Martin Luther," ''Encyclopædia Britannica'', 2007. Hillerbrand writes: "[H]is strident pronouncements against the Jews, especially toward the end of his life, have raised the question of whether Luther significantly encouraged the development of German anti-Semitism. Although many scholars have taken this view, this perspective puts far too much emphasis on Luther and not enough on the larger peculiarities of German history."
}}{{הערה|Ellis, Marc H. "Hitler and the Holocaust, Christian Anti-Semitism", Baylor University Center for American and Jewish Studies, Spring 2004, slide 14. Also see Nuremberg Trial Proceedings, Vol. 12, p. 318, Avalon Project, Yale Law School, April 19, 1946.
}}
 
הנאצים בתחילה היו עוינים ביותר ל[[קתולים]] משום שמרבית הקתולים תמכו ב[[מפלגת המרכז הגרמנית]]. הקתולים התנגדו לתוכניות ל[[עיקור כפוי]] של אלו שנחשבו נחותים בעיני הנאצים, והכנסייה הקתולית אסרה על חבריה להצביע עבור הנאצים. בשנת [[1933]] הדברים הגיעו לכדי גילויי אלימות נרחבים של נאצים נגד הקתולים.{{ערך מורחב|Robert Anthony Krieg. ''Catholic Theologians in Nazi Germany''. London, England, UK: Continuum International Publishing Group, 2004. pp. 4-8.
}} הנאצים הרבו להציג את הקתולים כמי שנאמנותם למדינה מעורערת, ודרשו מהם להצהיר על נאמנותם לרייך ולאומה.{{הערה|שם=Robert Anthony Krieg. Catholic Theologians in Nazi Germany|Robert Anthony Krieg. ''Catholic Theologians in Nazi Germany'', 2004. p. 4.}} למרות זאת, הקפיד היטלר שלא להציגו כאנטי-קתולי, כדי שלא לכרות גט כריתות עם הציבור הקתולי בגרמניה. הוא נהג להזכיר שהוא גדל וחונך כקתולי. הוא נהג גם לומר שעצרות הלילה הנאציות הכוללות שימוש רב באש לפידים הם בהשראת הטקסים הקתולים.{{ערך מורחב|Roger Griffin. ''Fascism, Totalitarianism and Political Religion''. Oxon, England, UK; New York, New York, USA: Routledge, 2005. p. 85.
}} ב-[[20 ביולי]] [[1933]], הודיעו הנאצים והקתולים על פיוס רשמי, עם הקמת הארגון הקתולי הפרו-נאצי "צלב ונשר" (ב[[גרמנית]]: ''Kreuz und Adler'').{{הערה|שם=Robert Anthony Krieg. Catholic Theologians in Nazi Germany}} החל מאותה השנה, המפלגה הנאצית החלה גם בתמיכה פעילה בארגון הנוצרי הפרו-נאצי "הגרמנים הנוצרים" (בגרמנית: ''Deutsche Christen'').
 
== נאו-נאציזם ==
{{ערך מורחב|נאו-נאציזם}}
נאו-נאציזם (Neo-Nazism) הוא מונח המתייחס לכל [[תנועה חברתית]] או פוליטית המעוניינת להחיות את הנאציזם, או בעלת [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] [[פשיזם|פשיסטיות]] התומכות ב[[גזענות]] שהוקמה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|Lee McGowan (2002). ''The Radical Right in Germany: 1870 to the Present''. Pearson Education. pp. 9, 178. {{ISBN|0-582-29193-3}}. OCLC 49785551.}}{{הערה|Brigitte Bailer-Galanda; Wolfgang Neugebauer. "Right-Wing Extremism in Austria: History, Organisations, Ideology". "Right-wing extremism can be equated neither with Nazism nor with neo-Fascism or neo-Nazism. Neo-Nazism, a legal term, is understood as the attempt to propagate, in direct defiance of the law (Verbotsgesetz), Nazi ideology or measures such as the denial, playing-down, approval or justification of Nazi mass murder, especially the Holocaust."}} ישנן קבוצות ותנועות קיצוניות אחרות, הדוגלות בעמדות פשיסטיות, שאינן דוגלות בנאציזם הגזעני, האנטישמי, של [[אדולף היטלר]]. אותן תנועות משתייכות לזרם ה[[נאו-פשיזם]].{{הערה|Peter Vogelsang & Brian B. M. Larsen (2002). "Neo-Nazism". The Danish Center for Holocaust and Genocide Studies. Retrieved 2007-12-08. "Neo-Nazism is the name for a modern offshoot of Nazism. It is a radically right-wing ideology, whose main characteristics are extreme nationalism and violent xenophobia. Neo-Nazism is, as the word suggests, a modern version of Nazism. In general, it is an incoherent right-extremist ideology, which is characterised by ‘borrowing’ many of the elements that constituted traditional Nazism."}}
 
התנועות הדוגלות ברעיונות אלה, לרוב אינן משתמשות במונח "נאו-נאצים" או "נאו-פשיסטים" כדי לתאר את עצמן. הרעיונות המדויקים שאומצו על ידי קבוצות נאו-נאציות, מאופיינים בהערצת תורותיו של אדולף היטלר ובחוסר סובלנות לדתות שונות, כדוגמת [[יהדות]]; ולאנשים מקבוצות אתניות שאינם אירופאים לבנים, כדוגמת [[שחורים]], [[אסיאתים]] ועוד, בדומה למאפייני "טוהר הגזע" שהוגדרו על ידי [[גרמניה הנאצית]] בשנות קיומה כחלק מ[[האידאולוגיה הנאצית]]. רעיונות אלו כוללים בדרך כלל [[אנטישמיות]], [[תורת הגזע|גזענות]], [[שנאת זרים]], ועלולים לכלול גם אלמנטים של [[לאומנות]] צבאית, [[הומופוביה]] ו[[הכחשת השואה]].
 
במרבית [[העולם המערבי|מדינות המערב]] הנאו-נאציזם אסור בחוק, אך הוא מותר ב[[מדינות ערב]] ולעיתים אף נתמך על ידי השלטונות שם.
 
== סמלים נאציים ==
הסמל הידוע ביותר של הנאציזם הוא [[צלב קרס]], אך ידועים גם סמלים וסימני זיהוי נוספים כגון דמותו של [[עיט (הרלדיקה)|העיט הגרמני]], [[הצדעה במועל יד]], סמל האס-אס, שפמו של היטלר בתור [[צלמית (סמל חזותי)|אייקון]] ועוד. [[התעמולה הנאצית]] עשתה שימוש ברור ב[[טיפוגרפיה]]: כדי להביע כבוד למורשת הגרמנית הקדומה נעשה שימוש בגופן הגותי הגרמני וסמלים שמקורם מ[[אלפבית רוני|הכתב הרוני]], כגון [[אלגיז]] ואודל (המשמש את [[דיוויזיית אס אס הררית השביעית]]). כך גם ביעוד השלילי: היהודים הובלטו על ידי שימוש בגופן המדמה כתב עברי במילה Jude שהופיעה על גבי [[הטלאי הצהוב]].
 
רבים מן הסמלים, כולל צלב הקרס, הם עתיקים. עמים שונים השתמשו בהם בתקופות שונות ומשמעותם השתנתה לאורך ההיסטוריה.
 
=== טאבו על סמלים נאציים ===
{{ערך מורחב|סעיף 86a לחוק העונשין הגרמני}}
מדינות רבות אוסרות על שימוש בסמלים נאציים בציבור, וזאת על מנת להגביל תנועות נאו-נאציות. אך נאו-נאצים רבים עוקפים איסורים כאלו על ידי שימוש בסמלים הפחות-מוכרים. ב[[ארצות הברית]], תנועת הברית הלאומית עשתה שימוש בסמל האלגיז, אשר היה ידוע בגרמניה הנאצית כסמל לרפואה ובריאות. ישנו גם שימוש רחב במועל יד הפוך.
 
סמלים שבמקור כונו "סמלי הגזע הארי" ידועים כיום כסמלים נאציים.
 
שלטי אצולה ותנועות ותיקות שנשאו צלב קרס לפני שזה אומץ בידי הנאצים נאלצו לשנות את סמלן. עם זאת צלב הקרס עדיין מופיע במקדשים ב[[הודו]] וב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] (במשמעותם הקדומה, הלא נאצית). ב[[מונגוליה]], ב[[מיאנמר]] וב[[טאיוואן]] ישנם ארגונים [[נאו-נאציזם|נאו-נאציים]] המנצלים את חירותו המקומית של צלב הקרס.
 
ברוב המוצרים המיועדים לילדים (כגון צעצועים, משחקי מחשב וסדרות טלוויזיה) המציגים דמויות נאציות, לא מופיע צלב קרס, אלא סימן אחר (לדוגמה: אות S זוויתית יחידה מופיעה על בגדו של נבל נאצי בסדרה המצוירת [[ליגת הצדק]], או שני ריבועים כסמל על מכונות המלחמה.).
<center>
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="3">
קובץ:Nazi_Swastika.svg|[[צלב הקרס]] - הסמל הנאצי הרשמי בתקופת [[הרייך השלישי]]
קובץ:Reichsadler der Deutsches Reich (1933–1945).svg|[[עיט הרייך]] של [[גרמניה הנאצית]]
קובץ:Crossed circle.svg|[[צלב השמש|צלב הכרוך]] בעיגול - סמל נאו-נאצי
</gallery>
</center>
 
== ראו גם ==
* [[פשיזם]]
* [[אנטישמיות בגרמניה]]
* [[נאו-נאציזם]]
* [[דה-נאציפיקציה]]
* [[התנגדות גרמנית לנאציזם]]
 
== לקריאה נוספת ==
* {{אוניברסיטה משודרת|[[בעז נוימן]]|נאציזם|2007}}
* {{אוניברסיטה משודרת|[[בעז נוימן]]|היסטוריות חדשות של הנאציזם|2018}}
* אריאל הרמן, '''נאציזם, נצרות ויהדות במחקר ההיסטורי ובתאולוגיה''', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999.
* [[סטיבן אשהיים]], ‫'''נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות''',‬ [[חנה ארנדט]] והשיח על הרוע, ירושלים: מכון ליאו בק, 1998.
; מאמרים
* שי חזקוני, הסרטים האסורים : ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני, '''[[ילקוט מורשת]]''', פ"ד, תשס"ח, עמ' 167–195. ‬
* דירק רופנוב, "חקר היהודים" ברייך השלישי : האריזציה של ההיסטוריה היהודית בתקופת המשטר הנאצי, '''[[דפים לחקר השואה]]''', כ"א, תשס"ז, עמ' 7–33. ‬
* [[דוד בנקיר]], בין הסתרה לחשיפה בתעמולה הנאצית בזמן המלחמה, '''דפים לחקר השואה''', י"ח, תשס"ד, עמ' 35–53. ‬
*תמר קטקו, '''מקרח ברא אותו: החינוך בשירות הנאציזם''', [[הוצאת רסלינג]], 2016.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=התודעה הנאצית|ויקישיתוף בשורה}}
* {{אוניברסיטה משודרת|[[בעז נוימן]]|נאציזם|2007}}: [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=461 מבוא], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=430 פרק א'], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=449 פרק ב'], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/index.php?page_id=451 פרק ג'], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=445 פרק ד'], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=435 נספח]
* {{מטח|קציעה אביאלי-טביביאן|צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה: עיקרי האידאולוגיה הנאצית|11777}}
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-812.htm המשלחת הנאצית בחיפוש אחר תרבות ארית אבודה], מאת יהודה בלו, באתר e-mago
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/education/pedagogic_center/racism_and_antisemitism.asp על האידאולוגיה הנאצית], באתר יד ושם
* [[תומר פרסיקו]], [http://tomerpersico.com/2013/04/08/esoteric_anti-christian_nazis/ המקורות האזוטריים של הנאציזם: פגניזם, גזענות, שנאת נצרות ואנטישמיות]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{גרמניה הנאצית}}
{{השואה|מושגים מרכזיים}}
 
[[קטגוריה:אידאולוגיות]]
[[קטגוריה:גרמניה הנאצית]]
[[קטגוריה:תאוריות אנטישמיות]]
[[קטגוריה:טרמינולוגיה נאצית]]
פיתה
415

עריכות