שחפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
||
שורה 89:
מחלת השחפת מיקדה את עניין הציבור ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], כמחלה נפוצה באזורים העירוניים, ובמיוחד באיזורים העירוניים העניים.
בשנת [[1815]] אחד מכל ארבעה מקרי מוות ב[[אנגליה]] נבע משחפת; בשנות ה-80 של המאה ה-19 אחד מכל שבעה גרמנים מת משחפת. אנשים מפורסמים שנדבקו בשחפת ומתו ממנה כוללים את
הרב [[נחמן מברסלב]] (נפטר בשנת 1810, בגיל 38), ה[[מתמטיקאי]] ה[[נורווגי]] [[נילס הנריק אבל]] (נפטר בשנת 1829 בגיל 26), הפילוסוף האמריקאי [[הנרי דייוויד תורו]] (נפטר בשנת 1862 בגיל 44), הסופר היהודי [[פרנץ קפקא]] (נדבק בגיל 34, נפטר בשנת 1924, בגיל 40), [[רחל המשוררת]] (נדבקה בשנות ה-20 לחייה, ונפטרה בשנת 1931, בגיל 40) ועוד רבים אחרים.{{הערה|ראו חולים מפורסמים נוספים ב[[
גורם השחפת, החיידק [[Mycobacterium tuberculosis]], נתגלה ב[[ברלין]] על ידי הרופא הגרמני [[רוברט קוך]] שפרסם את תגליתו ב-[[24 במרץ]] [[1882]]. הרקע לגילוי זה היה שיפור בשיטות [[מיקרוביולוגיה]] כולל שיטות צביעה ובידוד, ושיפור מצעי גדילה ל[[חיידקים]], כולל צלחות [[אגר]] ו[[צלחת פטרי|צלחות פטרי]], בהם משתמשים עד היום. עבודתו זו הקנתה לקוך פרסום רב, והעלתה אותו לרמת החשיבות של לואי פסטר במחקר הבקטריולוגי. על גילוי זה קיבל קוך [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1905]]. קוך שיער שהבקר נדבק בשחפת על ידי חלב נגוע ובני האדם נדבקים דרך רסיסי רוק. גורם ההידבקות מחלב נגוע סולק באמצעות תהליך ה[[פיסטור]].
| |||