הבדלים בין גרסאות בדף "מעמדה המשפטי והבינלאומי של רמת הגולן"

תקלדה, הורדת קישור שבור
(תקלדה, הורדת קישור שבור)
החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-[[14 בדצמבר]] [[1981]] חוקקה [[הכנסת]] את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח [[רמת הגולן]]". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של [[ממשל צבאי]] ברמת הגולן.
 
ב-[[1999]] התקבל בכנסת "[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1703/1703_All.html חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999]" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים ב[[משאל עם]], אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק [[חוק יסוד]] המסדיר משאל העם בישראל.
 
במהלך כהונת [[הכנסת השבע עשרה]] הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו [[ועדת הבחירות המרכזית]] היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-[[16 במאי]] [[2007]] והכנסת הקימה ועדה משותפת לו[[ועדת הכנסת]] ולו[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-[[30 ביוני]] [[2008]] והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]]. [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים]], שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת [[דין רציפות]] על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]]. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-[[22 בנובמבר]] [[2010]] אישרה הכנסת את "חוק משאל העם"{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2263/2263.pdf חוק משאל העם]}}, ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/vote/heb/Vote_Res_Map.asp?vote_id_t=14611 ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת]}}. ב-[[12 במרץ]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק יסוד: משאל עם]].
[[מועצת הביטחון]] קיבלה את [[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 497]] ששללה הכרה בהחלטת ישראל על [[סיפוח]] רמת הגולן.
 
ב-[[21 במרץ]] [[2019]] הצהיר [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."{{הערה|1=[https://www.israelhayom.co.il/article/643075 "הצהרה היסטורית של הנשיא טראמפ: "הגיע הזמן שארה"ב תכיר בריבונות ישראל בגולן"]}}. ב-[[25 במרץ]] חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי שבו [[ארצות הברית]] מכירה באופן רשמי ב[[ריבונות]] [[ישראל]] על רמת הגולן.{{הערה|{{ynet|אורלי אזולאי, וושינגטון|טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן {{!}} משדר מיוחד|5484173|25 במרץ 2019}}.}} [[האיחוד האירופי]], [[רוסיה]], [[מצרים]] ומדינות נוספות הודיעו שהן רואות בגולן שטח סורי כבוש ואימןואינן מכירות בריבונותה של ישראל שם.{{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|האיחוד האירופי: "עמדתנו לא השתנתה, לא מכירים בריבונותה של ישראל בגולן"|news/politics/Article-690739|22 במרץ 2019}}}}
 
==ראו גם==