נוביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Maya949 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Maya949 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Nubia today.png|שמאל|ממוזער|200px|אזורמפת נוביה כיום]]
'''נוביה''' (ב[[אנגלית]]: '''Nubia,''' ב[[ערבית]]: '''النوبة''') הוא אזור עתיק ב[[צפון אפריקה]], גבולותיה היו עמק [[נילוס|נהר הנילוס]] ממזרח ועד לחופי [[הים האדום]], דרומה, לאזור [[סודאן|סודן]] ומערבה עד אזור [[סהרה|מדבר סהרה]] ב[[לוב]]. מקור השם נוביה ככל הנראה נובע מהמילה ה[[מצרית]] "נוב" שמשמעותה [[זהב]], שכן המצרים כרו את רוב הזהב באזור זה. כיום נוביה אינו חלק ארץ בפני עצמו אלא שייכת לאזורים הנמצאים תחת שליטתן סודן ומצריים. שפות נוביאניות מדוברות ב[[סודאן]] ודרום [[מצרים]] וכן בהרי נובה שב[[דרום סודאן|דרום סודן]] וב[[דארפור|דרפור]], הנובייאנים פיתחו זהות משותפת, אשר הוללה ב[[שירה]], [[רומן|רומנים]], [[מוזיקה]] ו[[סיפורת|סיפורת{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3|{{צ-ספר|שם=Daily Life of the Nubians|מו"ל=Greenwood Press|שנת הוצאה=2004}}}}]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A3-1|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A3-1|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A3-1|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]].
'''נוביה''' (ב[[ערבית]]: '''النوبة''') הוא [[חבל ארץ]] היסטורי בעמק ה[[נילוס]], בגבול [[מצרים]]-[[סודאן]] של ימינו. החבל הוא רצועה צרה המשתרעת לאורך של כ-500 ק"מ, בין האשדות הראשון והשני של הנילוס. לאחר בניית [[סכר אסואן]] במחצית השנייה של המאה העשרים, חלק ניכר מהחבל כוסה במי [[אגם נאצר]].
 
__חייב_תוכן_עניינים__
==גאוגרפיה==
 
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה}}
== היסטוריה ==
בתנ"ך, אזור זה נקרא כוש{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}. בשנת 2575 לפנה"ס, פרעה סנפרו ([[:en:Sneferu|Snefru]]) ביצע פלישה לתוך נוביה וביסס שם עמדות מצריות באזור בשם בוהן ([[:en:Buhen|Buhen]]), מערבית ל[[נילוס|נהר הנילוס]], זאת על מנת לכרות [[מינרל|מינרלים]] מסלעים שהיו באזור. במהלך השושלת השישית (2345–2181 לפנה"ס), המושלים המצרים של [[אסואן|אסוואן]] ([[:en:Aswan|Aswān]]) החלו ב[[מסחר|סחר]] ארוך טווח, לעיתים בשילוב של פשיטות צבאיות. עד שבשלב מסוים מובילים בקהילה הנוביאנית התאחדו, דבר שסיכן את החפירות המצריות. בתוך כך, אוכלוסיה חדשה התיישבה בוואוואט (Wawat), בעוד שהקבוצה הידועה עד היום בשם קרמה (Karmah) כבשה את [[ממלכת כוש|כוש]]. במהלך תקופת הביניים הזו נוביאנים רבים התפרנסו כ[[שכיר חרב|שכירי חרב]] במצרים{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:4|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/place/Nubia|כותרת=Nubia {{!}} ancient region, Africa{{!}}אתר=Encyclopedia Britannica{{!}}שפה=en{{!}}תאריך_וידוא=2019-03-01}}}}.
 
כאשר [[סנוסרת הראשון|ססוסטריס הראשון]] ([[:en:Senusret_I|Sesostris I]]) בשושלת השתיים עשרה המצרית פלש לנוביה בשנת 1915 לפנה"ס, הוא קרא לאזור הדרומי, [[ממלכת כוש|כוש]]. [[ממלכת כוש]] בסופו של דבר ניפצה את שלשלאות השלטון המצרי במהלך השושלת השלוש עשרה (1803–1649 לפנה"ס). עד 1650 לפנה"ס הם הגיעו בכיבושיהם עד לצפון [[אסואן|אסוואן]] ([[:en:Aswan|Aswān]]). הפלישה כללה שלל רב שנלקח בחזרה לבירתה קרמה (Karmah). בין השנים 1514-1493 לפנה"ס הפרעה [[אמנחותפ הראשון]] ([[:en:Amenhotep_I|Amenhotep I]]) כבש את קרמה (Karmah) והחריב את [[ממלכת כוש]]. בנוביה, החל [[קולוניאליזם]] מצרי והמשנה למלך כוש היה אחראי מטעם [[מצרים|מצריים]]. המשאב העיקרי ממנו המצרים הפיקו תועלת היה [[זהב]] אך [[ממלכת כוש|כוש]] סיפקה גם כמויות נכבדות של [[מתכת|מתכות]] יקרות. לאחר שמלך מצרים באותה תקופה, הריהור ([[:en:Herihor|Herihor]]), תפס שליטה ב[[מצרים העליונה]], נוביה התפצלה מ[[מצרים]] למרות מלחמה קשה שהתחילו הת'ביאנים ([[:en:Thebes,_Egypt|Thebans]]){{הערה|שם=הערה מספר 25046745:4}}.
 
בשנת 800 לפנה"ס, החלה ממלכה חדשה באזור כוש. תחת מנהיגה, תושביה החלו לעבוד ולשרת את מצרים ותרבותה. המנהיג, פיאנקהי ([[:en:Piye|Piankhi]]), פלש ל[[מצרים התחתונה]] בשנת 730 לפני הספירה. בשל העובדה שבשלב זה האוכלוסייה התפללה [[אמון (אל)|לאמון]] ([[:en:Amun|Amun]]) (לו סוגדים [[מצרים (עם)|המצרים]]), הם נחשבו למצרים מדרג נמוך יותר, נחותים. מנהיגם, שבאקה ([[:en:Shabaka|Shabaka]]), כבש את כל [[מצרים]] בשנת 715 לפנה"ס ועצר את השושלות המצריות ששלטו בתקופה ההיא. הוא העביר את עיר הבירה [[ממפיס (מצרים)|לממפיס]] ([[:en:Memphis,_Egypt|Memphis]]) וייסד את השושלת העשרים וחמש (732–653 לפנה"ס) שנקראה "כושית" ברשימות המלך. בשנת 701 לספירה, שבקה תמך במרד העברי של חזקיה כנגד ה[[אשורים]]. המלך האשורי פלש ל[[ארץ ישראל]] והביס את היחידה הכושית-מצרית אך נכשל בכיבוש [[ירושלים]]. לאחר המלחמה שרר שלום בין מצרים לאשור עד שהתחלף המלך ה[[אשורים|אשורי]], שהתחיל במהלכים אגרסיביים ב[[ארץ ישראל]]. לאחר המלחמה נרשמו ניסיונות פלישה למצרים ומאבקי כוחות הולכים ונשנים, מאבקים אלה, נרגעו רק לאחר מינויו של הנסיך האשורי כמושל מצרים ובשנת 656 לפנה"ס השיגה מצרים עצמאות [[אשור|מאשור]]. בשנת 592 לפנה"ס, בשל מריבות רבות, משלחת [[מצרים (עם)|מצרית]] נשלחה לבירת כוש, [[נפאטה|נפטה]] ([[:en:Napata|Napata]]). הבירה הועברה אז לעיר מרו ([[:en:Meroë|Meroe]]) בה הממלכה המשיכה להתקיים עוד 900 שנים{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:4}}.
 
בשנת 23 לפנה"ס הצבא הרומאי החריב את [[נפאטה|נפטה]] ([[:en:Napata|Napata]]). עד המאה שלישית לספירה נהרסה התרבות המרואטית (מלשון העיר מרו ([[:en:Meroë|Meroë]])) בדרום נוביה. התרבות המרואטית המשיכה תחת השם נובטי ([[:en:Nobatia|Nobatia]]), שהחליפה את הממלכה הצפונית של נפטה ([[:en:Napata|Napata]]){{הערה|שם=הערה מספר 25046745:4}}.
 
בערך בשנת 540 לספירה, דתם של תושבי נובטי הומרה לדת הנצרות. הממלכות הנוביות הנוצריות, שהתקיימו שנים רבות, הגיעו לשיא פריחתן במהלך [[המאה ה-9|המאה ה- 9]] ו[[המאה ה-10]]. בשנת 640, הממלכות הותקפו על ידי פלישות [[אסלאם|מוסלמיות]] שהובילו לכיבושה של חלק נרחב מ[[מצרים]].  פלישות אלה, בשילוב עם ניתוק בין נוביה הנוצרית מ[[אתיופיה]] הנוצרית שהתרחש [[המאה ה-8|במאה ה-8]] איימו על הממלכות הנוצריות. גורמים אלה הובילו לכך שנובאטיה ומקורביה התאגדו לממלכה בשם דונקולה (Donkula){{הערה|שם=הערה מספר 25046745:5|{{קישור כללי|כתובת=https://www.blackpast.org/global-african-history/ancient-nubia-ca-5000-bc-500-ad/|כותרת=Ancient Nubia (ca. 5000 BC – 500 AD) • BlackPast|אתר=BlackPast|תאריך=2010-01-27|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-01}}}}.
 
בשל התאסלמותה של [[מצרים]] מצפון, התרחשו פלישות איסלמיות לדונקולה (Donkula) בשנת 642 ושוב בשנת 652 אך פלישות אלה נהדפו. על אף שהעיר דונקולה הייתה תחת מצור, ולמרות שה[[קתדרלה]] בדונקולה (Donkula) נהרסה, נראה כי הצלחתם של הערבים בניסיון לכבוש את הממלכות הנוביות לא נחלה כשם שכבשו את שכניהן בצפון. הערבים נטשו את עמדותיהן וויתרו על תוכניותיהם לאסלם את נוביה בכוח הזרוע. ועדיין בשל הימצאותה סביב מדינות [[מוסלמים|מוסלמיות]], הכמרים הפסיקו להגיע לנוביה, וה[[כנסייה]] הנוביאנית הפכה למבודדת מן העולם [[נצרות|הנוצרי]]. בעקבות כך, השפעת התרבות הערבית [[אסלאם|והאסלאם]] גדלה, וההגירה הערבית לאזור לא נעצרה ואף התרחבה, אלה, גרמו לערכי ה[[אסלאם|איסלאם]] להיטמע בתושבי הארץ{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:5}}.
 
== גיאוגרפיה ==
כרבע משטחה של נוביה נמצא כיום ב[[מצרים]], מ[[אסואן]] ודרומה, והשאר ב[[סודאן]], עד ל[[ח'רטום]]. המדבר הנובי גובל ב[[מדבר לוב]] וב[[מדבר סהרה]]. בעבר הייתה נוביה ממלכה עתיקה, המבוססת על נהר ה[[נילוס]]. האקלים בנוביה הוא [[אקלים מדברי]] (צחיח), כמות הגשמים במקום מועטה עד מאוד ואחוזי הקרינה בו גבוהים. נוביה חולקה לנוביה העליונה ונוביה התחתונה. המיקום נקבע יחסית לזרימת ה[[נילוס]], כאשר תחתונה הכוונה הייתה שהיא שוכנת במורד הזרם יחסית לעליונה. נוביה העליונה הייתה היכן שמלכות [[נפאטה|נפטה]] ([[:en:Napata|Napata]]) הקדומה ([[ממלכת כוש|כוש]]) הייתה ממוקמת. נוביה התחתונה נקראה "המסדרון לאפריקה", המקום בו הממלכה של מרו (Meroë) שגשגה. קרמה, [[נפאטה|נאפאטה]] ומרו היו המרכזים הכי מאוכלסים של נוביה. האדמות החקלאיות העשירות של נוביה תמכו בערים אלו{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2}}.
 
== תרבות ==
==היסטוריה==
התפתחות ה[[תרבות]] העתיקה של הנובייאנים הושפעה מה[[גאוגרפיה|גיאוגרפיה]], כאשר בנוביה התחתונה היה מגע וחילופי תרבות בין הנובייאנים, ה[[מצרים (עם)|מצרים]], ה[[יוונים]], ה[[אשורים]], ה[[רומאים]] וה[[ערבים]]. במאה ה-8 לפנה"ס, התרבות הנוביאנית הושפעה רבות מן התרבות המצרית.  המלכים הנובייאנים היו מלומדים אדוקים, [[פטרון (אומנות)|פטרונים]] של האומנויות, תמכו בהעתקת טקסטים מצרים קדמונים ואף החזירו מקצועות תרבותיים מצריים. מאוחר יותר, ההיפרדות ממצרים גרמה לתרבות הנוביאנית להתרחב והיא הושפעה רבות מתרבויות אפריקה. ממלכת מרו נהייתה מרכז של כוח עובד של נוביה, וקשרים מסחריים עם [[אפריקה]] מדרום [[סהרה]] השיגו השפעה גדולה יותר{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2|{{קישור כללי|כתובת=http://www.africankingdoms.com/|כותרת=AFRICAN KINGDOMS - Kingdoms of Ancient African History|אתר=www.africankingdoms.com|תאריך_וידוא=2019-03-01}}}}.
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה}}
 
ראשיתה של התרבות הנובית בערך ב-[[3500 לפנה"ס]].
=== קדרות ===
נוביה היא אחד המקומות הראשונים בהם נמצאו שרידים של [[קדרות]] בהיסטוריה. הכדים הגדולים היו מעשה ידי אדם בעלי דפנות דקות, בהתחלה קושטו ע"י קווים גליים אשר יוצרו ע"י לחיצה ומשיכה של כלים למשל ע"י שדרה של דג, כאשר דוגמאות מאוחרות יותר הושתתו על תבנית של נקודות. הנובייאנים עיצבו את חלק מה[[כד|כדים]] הכי ישנים המוכרים כיום ביבשת [[אפריקה]]. משכילים כיום מציעים שהנובייאנים עסקו בקדרות כבר מאז המילניום החמישי לפני הספירה, הרבה לפני שפיתחו את ה[[חקלאות]]. הנובייאינים השתדלו לייחד את עצמם בתור קדרים, אשר יצרו חלק מכלי ה[[קרמיקה]] הכי אסטטיים בתהליך מתקדם טכנולוגית יחסית לתקופה. המשקל המצטבר של ה[[חרס|חרסים]], שברי החמר, הקדרות והכלים שנמצאו בכל מקום מעיד על כך שבאותה תקופה היה ייצור אקטיבי של כלים (כדים, קערות, צלחות). למרות שהיו רבים, השברים שנחקרו מעידים על כך שרפרטואר הצורות שאותו הנובייאינים הצטיינו לייצר היה יחסית מוגבל- הכיל בעיקר צלוחיות וכלים שטוחים. בהמשך, ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], הנובייאנים הקצו סוגים מסוימים של כלים לפעולות ספציפיות. היו כלים אשר הוקצו להיות צלחות וקערות רק לשם אכילה ושתייה. כלים בצורת [[פעמון]], בעלי קצוות ראוותנים שהולכים ומצטמצמים לתחתיות בצורת דמעה, תוכננו להיות מוחזקים ביד אך גם יכלו לעמוד זקוף בצורה עצמונית, שומשו רק בהלוויות ובבתי קברות{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3|{{צ-ספר|שם=Daily Life of the Nubians|מו"ל=Greenwood Press|שנת הוצאה=2004}}}}.
 
=== פסלים נשיים ===
נמצאו פסלונים של נשים, בד"כ מחמר שרוף או , לעיתים נדירות, מ[[אבן חול]]. פסלונים אלו עוצבו בצורה מאוד מופשטת, כך שהמגדר שלהם עמום. בפסלונים, שנמצאו וכיום מוצגים במוזיאון, אזור האגן עוצב בצורה עגולה ואזור הרגליים הושמט, כך שאם מטים את הפסל ב90 מעלות הוא מזכיר מאוד את איבר המין הגברי, מה שמציע שהפסלון עוצב בצורה [[אנדרוגוניות|אנדרוגונית]]{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}.
 
=== ביגוד ואביזרים ===
בבמקרים נדירים, שיניים של [[היפופוטם|היפופוטמים]] שומשו ליצירת קופסאות קוסמטיות, אשר התאימו לצורות מאוד מוקדמות של תכשיטים נובייאנים שיוצרו מאבנים, [[שנהב]], עצמות וצדפים. צורות אלו כללו צמידים, שרשראות חרוזים, תליונים ואף עגילים. בגלל האופי המוגבל של הראיות הארכיאולוגיות, אנו לא יודעים באופן שלם על צורת הלבוש של הנובייאנים בתקופה הקדומה. נמצאו שרידים מ[[התקופה הנאוליתית]] של מחטים מ[[עצם|עצמות]] או [[שנהב]], ממצא זה מציע שעסקו [[תפירה|בתפירה]], בעיקר מעורות של בעלי חיים שניצודו. מוצרים אלו שומשו בעיקר לביגוד ולמחסה. הנובייאנים גם אהבו [[קוסמטיקה]], נמצאו צלוחיות ואבנים עם שאריות של [[מינרל|מינרלים]] כמו [[מלכיט]] [[גלנה|וגלנה]] שככל הנראה שימשו את הנובייאנים לצביעה מסביב לעיניים ואף לצביעת [[שן|השיניים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}.
 
=== כלים ונשקים ===
כלים פשוטים ונשקים יוצרו מאבני [[קוורץ]] אשר נמצאו על ה[[טרסה|טרסות]] של הנהרות. אבני [[קוורץ|הקוורץ]] היו בשפע והעבודה הנחוצה לייצור הכלים הייתה לא מאומצת, כך [[ארכאולוג|שארכאולוגיים]] מציעים שהשתמשו בכלים פעם אחת ונזרקו. התקדמות טכנולוגית אפשרה לנובייאנים לעבוד עם סוגים שונים של חומרים כמו סוגים שונים של אבנים וולקניות ו[[אבן חול]]. ראשי חיצים קטנים ולהבים אשר התחברו לידיות עץ ושומשו כגרזן או כמגל יוצרו בצורה יותר זהירה ואופיינו בקצוות מעובדים. בנוסף לזה, כלים יותר איכותיים ליצירת [[גרזן|גרזנים]], מגוון [[להב|להבים]], וגם משטחים לאבני השחזה הפכו ליותר נפוצים. המספר המוגבל של אלות אשר השתמשו [[כלי נשק|כנשק]] וסמלים של כוח וסמכות מראים על קיום חברה עלית אשר החברים בה היו חלק קטן [[אוכלוסייה|מהאוכלוסייה]]. אנשי המקצוע הנובייאנים הקדמונים השתמשו גם בחומרים אחרים ליצירה של [[כלי עבודה]]. [[עצם|עצמות]] [[שנהב|ושנהב]] עובדו ל[[חנית|חניתות]], [[צלצל|צלצלים]] , קרסי דייג, מחטים, [[סכין|סכינים]], [[גרזן|גרזנים]] וגם ידיות מקושטות{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}.
 
=== שמותיהם השונים של הנוביאנים ===
במהלך תקופת הממלכה החדשה, המצרים הקדמונים כינו את הנובייאנים במספר שמות. אחד הנפוצים שבהם היה "הדרומיים בעלי הפנים השרופות- nehesiu": דרומיים- אנשים הגרים מדרום לגבול של מצרים. הביטוי "בעלי הפנים השרופות" מתייחס לצבע [[עור|העור]] של הנובייאנים אשר היה כהה יותר משל [[מצרים (עם)|המצרים]]. ביטוי זה לא נחשב כביטוי [[גזענות|גזעני]], התייחס לרמת [[מלנין|המלנין]] בעור המשתנה לאורך יבשת [[אפריקה]]. הביטוי "אתיופים" ניתן לנובייאנים בכתבים [[יוונית|יוונים]], ובעיקר בשיריו המפורסמים של המשורר היווני '[[הומרוס|הומר]]' אשר כתב [[המאה ה-8 לפנה"ס|במאה ה-8 לפני הספירה]]. התרגום המילולי של המילה [[יוונית|היוונית]] "אתיופים" דומה לביטוי המצרי "בעלי הפנים השרופות", ביטוי זה מקושר יותר [[גאוגרפיה|לגאוגרפיה]] המתייחסת לגוון [[עור|העור]] מאשר [[גזע (אדם)|לגזע]]. התייחס אליהם כאל האנשים שגרים הכי קרוב לשמש בגלל הקרבה שלהם ל[[קו המשווה]].
 
[[מצרים (עם)|המצרים]] התייחסו לנובייאנים כ[[ממלכת כוש]] ולכך כינו אותם "קושים" בעיקר בתקופה בה נוביה שלטה על רוב [[מצרים]]. בדומה לכך, הנובייאנים כונו גם "הנפאטאנים" ("the napatans") במהלך התקופה שהבירה הייתה [[נפאטה|נאפאטה]], ו"המריוטים" ("The meroites") כאשר הממלכה שלהם נשלטה ממרו ([[:en:Meroë|meroe]]){{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}.
 
=== הנובייאנים המודרניים ===
הצאצאים של הנובייאנים הקדמונים עדיין מאכלסים את האזור הכללי שנחשב כנוביה הקדומה. כרגע הם חיים במקום הנקרא נוביה הישנה, אשר בעיקרה ממוקמת במצרים המודרנית. הנובייאנים התיישבו מחדש במספרים גדולים (מעריכים כ50,000 איש) רחוק מדרום מצרים מאז 1960, כאשר הסכר הגבוה של אסוואן (Aswan High Dam) נבנה על הנילוס, הציף אדמות של האבות הקדמונים. חלק מהנובייאנים שהתיישבו מחדש המשיכו לעבוד כחקלאים בחוות שבעליהן גרו במקום אחר, לרוב בערי מצרים. בעוד שהשפה הערבית נלמדה פעם רק על ידי הגברים שנסעו לצורך עבודה, כיום היא נלמדת בצורה מוגברת על ידי הנשים הנובייאניות אשר בעלות גישה לבתי ספר, רדיו וטלוויזיה. הנשים הנובייאניות כיום יוצאות מחוץ לבית לעבוד במספרים הולכים וגדלים{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:3}}.
 
== דת ==
כיום, הנובייאנים מאמינים ב[[אסלאם|איסלם]]. במידה מסוימת, האמונות הדתיות של הנובייאנים מערבים סינכרוניזציה של האיסלם ואמונות עממיות מסורתיות. בימי קדם, הנובייאנים האמינו בשילוב של דתות מסורתיות ובדת ה[[מצרים (עם)|מצרית]]. לפני הפצת האיסלם, הרבה מהם היו [[נצרות|נוצרים]].
 
[[נפאטה]] הקדמונית הייתה מרכז דתי חשוב בנוביה. שם נמצא [[ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה|ג'בל ברקאל]] ([[:en:Jebel_Barkal|Jebel Barkal]])- גבעת חול מאסיבית, אשר דמתה לנחש [[קוברה (סוג)|קוברה]] המתרומם בעיני המתיישבים הקדמונים. כמרים מצרים הכריזו עליו כבית של [[אמון (אל)|האל אמון]], ולאחר מכן הכריזו על [[נפאטה|נאפאטה]] כאתר דתי קדום. הכרזה זו חלה גם על [[מצרים (עם)|המצריים]] אשר סגדו ל[[מיתולוגיה מצרית|אלים המצרים]] והנובייאנים בנוביה במשך 2,500 שנה, אפילו כאשר נוביה הייתה תחת השליטה של הממלכה החדשה של [[מצרים]]. מלכים ומלכות נובייאנים נקברו ליד [[ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה|ג'באל ברקאל]], ב[[פירמידה (מבנה)|פירמידות]], כמו שנקברו [[פרעוני מצרים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2}}.<gallery>
קובץ:Jebel barkal rock.jpg|ג'בל ברקאל
</gallery>
 
== שפות נוביאניות ==
שפות נוביאניות הן קבוצה של שפות שמדוברות ב[[סודאן]] ודרום [[מצרים]], בעיקר לאורך גדות נהר ה[[נילוס]] (שם נובין וקנזי מדוברות) אבל גם בהרי נובה שב[[דרום סודאן|דרום סודן]] (הגבעה הנוביאנית) וב[[דארפור|דרפור]] (שם בירקד ומידוב מדוברות). שפות אלו נחשבות עכשיו כחלק ממשפחת השפות הנילו-סהרניות. השם "נובה" (או אחת מהגרסאות שלו) מעיד על מצרים העתיקה, השפה של התקופה הפרעונית בהיסטוריית מצרים, מקור השורש 'נב' (nb). נובאי הוזכר כשם של [[אתניות|קבוצה אתנית]] על ידי הגיאוגרף והאסטרונום ארטוסטנס מסירנה במאה ה-3 לפנה"ס כדי לציין את תושבי עמק ה[[נילוס]] שדרומית ל[[אסואן|אסוואן]], מה שהיום הוא דרום [[מצרים]] וצפון [[סודאן]]. האיזור הזה ממשיך לתמוך באנשים שמדברים נוביאנית של ה[[נילוס]]{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Nubian-languages|הכותב=The Editors of Encyclopaedia Britannica|כותרת=Nubian languages|אתר=|תאריך=}}}}.
 
קיימים מסמכים הכתובים בנוביאנית עתיקה, שפה שהינה האב הקדמון של נוביאנית מודרנית מרכזית. המסמכים משתרעים על התקופה החל מסוף [[המאה ה-8]] ועד תחילת [[המאה ה-14]]. אלו בדרך כלל תרגומים של כתבים [[נצרות|נוצרים]] במקור ב[[יוונית]] אשר נכתבו, כמו בנוביאנית מודרנית, בהתאמה לאלפבית ה[[קופטית|קופטי]]. לצד התיעודים המוקדמים ביותר של כל שפה [[אפריקה|אפריקנית]], יש רשימת מילים [[איטלקית|באיטלקית]]-נוביאנית שנאספה ב[[מצרים|מצריים]] בערך ב1635 על ידי ארסנגלו קאראדורי שהיה [[נזיר]] [[פרנציסקנים|פרנציסקני]]. הרשימה מבוססת על הקנזי הנוביאנית של הנילוס ו[[ניב (סיווג שפה)|דיאלקטים]] נוביאנים. יחד עם מידוב ובירקד, השפות הנוביאניות של ה[[נילוס]] ככל הנראה מייצגות מקרים עתיקים של פיזור לשוני{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}.
 
ב[[ימי הביניים]], נוביאנית עתיקה הייתה השפה העיקרית של [[סודאן|סודן]] והחלק הדרומי של [[מצרים]]. היא האב הקדמון של השפה הנוביאנית שעדיין מדוברת באזור, והשפה [[אפריקה|האפריקאית]] הילידית היחידה שאפשר לעקוב אחרי התפתחותה במשך יותר ממילניום. אוגדן המאמרים של השפה הנוביאנית העתיקה, מכיל פחות ממאה עמודים של טקסט מודפס ברציפות, ומשתרע מ[[המאה ה-8|המאה השמינית]] ועד ה[[המאה ה-15|מאה החמש עשרה]] של תקופתנו, אם כי רוב החומר הוא מ[[המאה ה-10|המאה העשירית]] ועד [[המאה ה-12|המאה השתיים עשרה]]. כמחצית מן הטקסטים הם תוכן [[דת|דתי]], הכוללים תרגום של [[הברית החדשה]] [[יוונית|היוונית]], [[תרגום השבעים]] וכתבים [[נצרות|נוצריים]] אחרים; שאר הטקסטים הם תיעודיים, המורכבים מחוזים ציבוריים, מכתבים פרטיים וחומר דומה. כ[[שפה]] המשתייכת למשפחת השפות הנילו-סהרניות, נוביאנית עתיקה כתובה בצורה שונה של ה[[אלפבית]] יוניקאל ([[:en:Uncial_script|uncial]]) היווני, עם תווים נוספים שנלקחו מ[[קופטית|הקופטי]] והמרואיטי. המאפיינים הכלליים של השפה נובעים מהנוסחה הבאה: SOV / POST / GEN + N / N + ADJ.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Grammar of Old Nubian|מו"ל=Lincom|שנת הוצאה=2002}}}}
 
בזמן ההרס הערבי של הממלכות הנוביאניות בין [[המאה ה-13]] ל[[המאה ה-16|מאה ה-16]], קבוצות נוביאניות מסוימות פוזרו לקורדופאן, דרום-מרכז [[סודאן|סודן]], ולקחו עימם את ה[[שפה]]. השם נובי (או גרסאות שלו) שימש כדי לייחד [[עם|עמים]] אחרים של האיזור הזה. הגרסה של השם נובה הוא קודם כל מונח [[גאוגרפיה|גיאוגרפי]] שמתייחס למתיישבים של האיזור שידוע היום כהרי נובה. היסטורית, השם הוא לא מדויק לאור מגוון ה[[שפה|שפות]] וה[[תרבות|תרבויות]] שמייצגים המתיישבים הללו בהרי נובה. קבוצות הללו אינן [[הומוגניות והטרוגניות|הומוגניות]] בשום אופן{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}.
 
Claude Rilly, דוקטור ללימודי [[מצרים|מצריים]] ו[[בלשנות]], הבחין בין ה[[שפה|שפות]] הנוביאניות שונות, אשר דוברו על ידי 900,000 דוברים. ההבחנה היא בין 6 שפות שונות שדוברו בזמנים שונים ובאיזורים [[גאוגרפיה|גיאוגרפיים]] שונים. השפה הנוביאנית המדוברת ביותר באיזורים של [[מצרים|מצריים]], [[סודאן|סודן]] והפזורה הנוביאנית היא נובין. השפות קנזי ודונגולאווי הן שתי שפות שבעבר היו נחשבות שפה אחת אך הן עדיין מאוד קרובות אחת לשנייה. ההערכה היא שהפיצול בניהן התרחש סביב [[המאה ה-14]]. [[שפה]] נוספת היא מידוב אשר מדוברת בעיקר באיזור הצפוני של [[דארפור|דרפור]], שנמצאת במערב [[סודאן|סודן]]. לעומת זאת בחלקו הצפוני של איזור שמכונה ניאלה שנמצא בדרום [[דארפור|דרפור]] (דרום-מערב [[סודאן|סודן]]), דיברו את ה[[שפה]] בירגיד עד [[1970]]. בכפרים שונים באיזור הצפוני של ההרים הנוביאנים דיברו נוביאנית של קורדופאן שזו קבוצת דיאלקטים קרובים. שפה נוספת הינה האראזה והיא ידועה רק בכמה אלפי מילים שדוברו על ידי זקני הכפר ב[[1923|שנת 1923]].{{הערה|{{צ-ספר|שם=Le méroïtique et sa famille linguistique|מו"ל=Peeters|שנת הוצאה=2010}}}}
 
הכתב המרואיטי הוא כתב [[אלפבית|אלפביתי]] שמקורו ב[[הירוגליף|הירוגליפים]] [[מצרים|מצריים]], והוא משמש לכתיבת השפה המרואית של ממלכת [[מרואה|מרו]] ב[[סודאן|סודן]]. הכתב התפתח בתקופה הנפטאנית (כ-700-300 לפנה"ס), ומופיע לראשונה ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה השנייה לפני הספירה]]. ככל הנראה, במשך זמן מה, השתמשו בכתב המרואיטי כדי לכתוב את השפה הנוביאנית של הממלכות הנוביאניות. השימוש בו תואר על ידי ה[[היסטוריון]] היווני [[דיודורוס סיקולוס]] (כ -[[50-59 לפנה"ס|50 לפנה"ס]]). אם האלפבית המרואיטי המשיך להיות בשימוש בממלכות הנוביאניות שצלחו את ממלכת מרו, הוא הוחלף ב[[קופטית|אלפבית הקופטי]] עם הכנסת ה[[נצרות]] לנוביה ב[[המאה ה-6|מאה השישית לספירה]]. הצורה הנוביאנית של [[קופטית|האלפבית הקופטי]] שמרה על שלוש [[אות|אותיות]] מרואיטיות{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:2}}.
 
== הבדלים ביולוגים בין נוביאנים למצרים ==
אחת הדרכים להבין את זהות [[אוכלוסייה|האוכלוסיה]] הארכאולוגית היא על ידי הערכה של הקשרים הגנטיים שלה. באופן כללי קשרים גנטיים מוערכים על ידי ניתוח של מורפולוגיית [[גולגולת|הגולגולת]] [[שיניים|והשיניים]]. למרות שגורמים סביבתיים כמו [[דיאטה]] ותזונה יכולים להשפיע על מאפיינים אלו, קבוצות עם [[מורפולוגיה]] [[גולגולת|גולגולתית]] דומה נוטות להיות יותר קרובות אחת לשניה מאשר קבוצות שמראות הבדלים גדולים יותר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Buzon, M.|שם=Biological and ethnic identity in New Kingdom Nubia: a case study from Tombos|כתב עת=Current anthropology}}}}.
 
[[מצרים]] הייתה מוערכת עם כ3 מליון אנשים ונוביה עם כ200-250 אלף בתקופת המלכות החדשה {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Butzer, K. W.|שם=Early hydraulic civilization in Egypt: a study in cultural ecology|כתב עת=Prehistoric archeology and ecology}}}}. ישנן עדויות שמספר משמעותי של מהגרים הגיע לנוביה בזמן במלוכה האמצעית/ תיכונה והחדשה, אך מעט כנראה מעט נוביאנים התיישבו במצרים{{הערה|{{צ-ספר|שם=Ancient Nubia: Egypt's Rival in Africa|מו"ל=University Museum of Archaeology and Anthropology, University of Pennsylvania|שנת הוצאה=1993}}}}. סביר כי מספר גדול של מצרים שנכנסו לאוכלוסיה נוביאנית קטנה השפיעו הרבה יותר על [[גנטיקה|הגנטיקה]] שלהם מאשר הנוביאנים על המצרים.
 
למצרים לעומת נוביאנים יש פנים ארוכות יותר וצרות יותר. לנוביאנים יש בדרך כלל אף רחב וקצר יותר לעומת מצרים. המצרים נוטים להיות יותר נבדלים עם [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיה]] הומוגנית שמאפשרת להם להיות מסווגים בקלות כמצרים בעוד הנוביאנים הם יותר [[הומוגניות והטרוגניות|הטרוגניים]] ויותר קשה לסווג אותם לנוביאנים או למצרים.
 
בנסיון להסביר את ההבדלים בין המצרים לנוביאנים, ניתן לשלול מסר אפשרויות: מוטציות הן נדירות וכנראה לא יכולות לתרום [[שונות|לשונות]] כה גדולה באוכלוסיה. [[סחף גנטי]] הוא תופעה של חברה מצומצמת ומבודדת ולא יכולה להסביר את ההבדלים הללו. [[ברירה טבעית]] וזרימת גנים (מעבר של [[אלל|אללים]] מהמאגר הגנטי של אוכלוסייה אחת לאחרת) עשויים להסביר לפחות כמה מההבדלים בן המצרים לנוביאנים. בנוסף התזונה של המצרים והנוביאנים בתקופה זו היתה דומה ולכן לא ניתן להגיד כי זה הוא המקור להבדל.
 
== מחלות ותמותה בנוביה ==
 
=== פלאופתולוגיה ([[:en:Paleopathology|paleopathology]]) ===
לממלכת נוביה הייתה השפעה עצומה על [[מצרים העתיקה]] בפרט ועל המדינות הסובבות אותה בכלל. דבר זה התבטא בעיקר בסחר המוגבר שקיימה עם המדינות הסובבות אותה. ממלכת נוביה [[מסחר|סחרה]] ב[[זהב]], [[נחושת]], [[נוצות]] [[יען]], [[הָבְנֶה]] ו[[שנהב]], את [[סחורה|הסחורות]] הללו רכשה ממדינות אפריקאיות בפנים היבשת ומכרה אותם בעיקר ל[[מצרים העתיקה|מצרים]].
נוביה התחתונה היא חמה מאוד ויבשה במיוחד והחום היבש מסייע בשימור [[קבורה|הקבורה]]. לרבים [[שלד|מהשלדים]] שנבדקו עדיין היו רקמות דבוקות אליהם למרות שלא היו סימנים [[חניטה|לחניטה]]. [[פתולוגיה|הפתולוגיה]] של החברה חושפת את המצב הכללי שלה ואת צמיחתה ומציעה רמזים חשובים להבנתה. במילים אחרות, דפוסי [[פתולוגיה|הפתולוגיה]] עשויים לחשוף דפוסים [[תרבות|תרבותיים]] שאינם נובעים מרישומים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]]. מממצאים שנלקחו [[שלד|משלדים]] שנמצאו באוכלוסיות משלוש תקופות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] באזור ו[[ואדי חלפא|אדי חלפא]] (Wadi halfa) של נוביה התחתונה ברפובליקה של [[סודאן|סודן]], עולות תובנות לגבי המחלות והתמותה של הנוביאנים. הניתוח התמקד באוכלוסיה מהמרואיטי (Meroitic), קבוצת איקס (X-group) ואוכלוסיה [[נצרות|נוצרית]]{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:1|{{צ-מאמר|מחבר=Armelagos, G. J.|שם=Disease in ancient Nubia|כתב עת=Science}}}}.
 
=== מצב פתולוגי ===
ב[[המאה ה-16 לפנה"ס|מאה ה-16 לפנה"ס]] מצרים פתחה במסע כיבושים, ובו כבשה את נוביה, וכמו כן, גם את אזור [[לבנט|הלבנט]].
השיער נבחן ונמצא נגוע [[טפילות|בטפילים]] לדוגמא [[כינים]]. 40 אחוז מהקרקפות של קבוצת X היו נגועות בכינים. כינים ידועות כמעורבות במחלות כמו [[קדחת חוזרת אנדמית]] ([[:en:Relapsing_fever|relapsing fever]]), אך לא ניתן להגדיר מה הוא תפקיד הכינים במחלה זו באוכלוסיה של נוביה התחתונה. נמצאו עדויות [[הידרוצפלוס|להידרוצאפלי]] ([[:en:Hydrocephalus|hydrocephali]]) (תמונה 1), גידולים בעצם ונמק בעצם הירך. נמצאו גם בשכיחות נמוכה יותר [[קרצינומה]] ([[:en:Carcinoma|carcinoma]]), [[סרקומה]] ([[:en:Sarcoma|sarcoma]]), ו[[היפראוסטוזיס פרונטלי]] ([[:en:Hyperostosis_frontalis_interna|hyperostosis frontalis]]). ממצאים אלו באיזור כל כך קטן הם מפתיעים.
 
אחד מהמצבים [[פתולוגיה|הפתולוגים]] שמביא הכי הרבה [[מידע|אינפורמציה]] הוא פגיעות [[דגנרטיבי|דגנרטיביות]] כגוון [[דלקת מפרקים|דלקת פרקים]] ([[:en:Arthritis|arthritis]]). בחלק מהאוכלוסיות בנוביה דלקת פרקים היתה קימת ב10 אחוז מהחוליות בעוד שאוסטאופיטוזה (osteophytosis) (התקרבות של [[חוליה (אנטומיה)|החוליות]]) נמצאה ב50 אחוז מהאוכלוסיה. דלקת פרקים של פרקי הצלעות של החוליות נמצאו בשכיחות שונה בקבוצות השונות שהיו קיימות בנוביה. חלק מהשונות יכולה להיות מוסברת על ידי [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] הממוצעת השונה בכל אחת מן הקבוצות. זה הוא ההסבר גם להבדל בשכיחות של אוסטאופיטוזה. העליה ב[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] גרמה לעליה בלחץ שמופעל על [[חוליה (אנטומיה)|החוליות]] וכך גם גדלות הבעיות בהן. זה נראה סותר מפני שעליה בתוחלת החיים לרוב היא עדות לירידה [[דחק|בדחק]], ועדיין אנו רואים עליה במצבים [[פתולוגיה|פתולוגים{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:1}}]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A1-11|<span class="mw-reflink-text">[11]</span>]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A1-11|<span class="mw-reflink-text">[11]</span>]][[משתמש:Maya949/טיוטה#cite%20note-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%2025046745%3A1-11|<span class="mw-reflink-text">[11]</span>]].
==בקולנוע ובטלוויזיה==
מדינה דמיונית בשם "נוביה" מופיעה בסדרה "[[החממה]]" כמדינה המעוניינת ב[[הסכם שלום]] עם [[ישראל]].
 
==ראו= גםתמותה ===
שלוש הקבוצות מראות עקומת הישרדות קלאסית של חברה חקלאית. תמותה היתה גבוהה בקרב [[ינקות|פעוטות]] ונבלמת אצל צעירים ועולה שוב בחדות אצל מבוגרים. השוואת ההישרדות אצל גברים ונשים חושפת עליה בתמותה אצל נשים בשנים של הבאת צאצאים עם שינוי באיזור גיל 30 בזמן זה יש עליה בתמותה אצל הגברים. הממצאים מהניתוח [[פתולוגיה|הפתולוגי]] ודפוסי התמותה מציעים שקבוצת X אולי לא חוותה את הירידה התרבותית כפי שהוצע לפי [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]], ושתקופת קבוצת X היוותה עליה תרבותית לעומת תקופות קודמות, מאורוטיק בנוביה התחתונה{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:1}}.
*[[היסטוריה של סודאן: פרהיסטוריה, כוש, מרואה ונוביה]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{קצרמר|גאוגרפיה}}
[[קטגוריה:מצרים: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:סודאן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:נוביה|*]]
[[קטגוריה:גבול מצרים-סודאן]]
[[קטגוריה:מצרים העתיקה: גאוגרפיה]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}