ויקיפדיה

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Tifrumkin (שיחה | תרומות)
465 עריכות
הרחבה תוך חלוקה לפסקאות לפי תקופות, הבאת מקור בהערות שוליים.
שורה 3:
מרכז הקהילה היהודית ממוקם בעיר סנקט פטרבורג ברחוב רובינשטיין 3{{הערה|[http://www.fontanka.ru/2011/01/30/040/ Здание Еврейского общинного центра разрисовано антисемитскими надписями с угрозами]}}
== היסטוריה ==
הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג הופיעה בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|[https://m.jeps.ru/evrejskaya-obshhina-peterburga/ob-obshhine/istoriya-obwinw.html תולדות הקהילה היהודית] באתר הרשמי {{רוסית}}}}. בשנת 1802 נחנך בית הקברות היהודי בחלק הלותרני של בית העלמין וולקוב ובאותה שנה הודפס לראשונה הספר הקהילתי "פנקס". 20 שנה אחר כך, כבר חיו בעיר כ-370 יהודים. מאחר שבאותה עת ברוסיה הוגדר [[תחום המושב]] היהודים סבלו מרדיפות השלטונות{{הערה|[http://www.fontanka.ru/2017/01/24/107/ Евреи в Петербурге были всегда]}}.▼
 
=== המאה ה-18 ===
רוח הליברליזם של אלכסנדר השני הובילה לעלייה חדה בכמות האוכלוסייה היהודית. על פי מפקד האוכלוסין מ-[[1869]] חיו בעיר 6,624 יהודים ו-6,745 דוברי השפה העברית, ב-1881 — 14,249 יהודים ו-16,826 דוברי עברית, 1890 — 15,331 יהודים ו-10,353 דוברי עברית, באותה תקופה היהודים לא היוו יותר מ-1.64% מהאוכלוסייה{{הערה|<span data-wikidata-qualifier-id="P248">[https://ru.wikisource.org/wiki/ЭСБЕ/Санкт-Петербург,%20столица%20России/История Санкт-Петербург, столица России/История]</span>&#x20;&#x2F;&#x2F;&#x20;[//ru.wikipedia.org/wiki/%D0%AD%D0%BD%D1%86%D0%B8%D0%BA%D0%BB%D0%BE%D0%BF%D0%B5%D0%B4%D0%B8%D1%87%D0%B5%D1%81%D0%BA%D0%B8%D0%B9_%D1%81%D0%BB%D0%BE%D0%B2%D0%B0%D1%80%D1%8C_%D0%91%D1%80%D0%BE%D0%BA%D0%B3%D0%B0%D1%83%D0%B7%D0%B0_%D0%B8_%D0%95%D1%84%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B0 Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона] : в 86 т. (82 т. и 4 доп.).&nbsp;— <abbr title="Санкт-Петербург">СПб.</abbr>, 1890—1907.}}.▼
 
הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג הופיעה בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|[https://m.jeps.ru/evrejskaya-obshhina-peterburga/ob-obshhine/istoriya-obwinw.html תולדות הקהילה היהודית] באתר הרשמי {{רוסית}}}}.יהודים אחדים, מומרים או [[אנוסים]], הופיעו בסנט פטרסבורג סמוך להיווסדה ב-[[1703]]. היהודי אנטון דיבייר, שנודע בכינויו "הפורטוגלי", נתמנה לשר המשטרה הראשון בבירה הרוסית החדשה ב-[[1718]], והיהודי [[יאן ד'אקוסטה]] היה בין [[ליצן חצר|ליצני החצר]] במחצית הראשונה של המאה. באותה התקופה חיו בעיר כמה יהודים שהיו רופאים ואנשי כספים. יהודי בשם ליפמן שימש כסוכן כספים בחצר המלכות בשנות העשרים של [[המאה ה-18]].
 
[[יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה|הקיסרית יקטרינה השנייה]] שביקשה למשוך לבירה קבלני בנייה, בעלי תעשייה ורופאים, ציוותה על המשטרה להתיר ישיבתם בעיר של "יהודים מועילים". בסוף ימיה התגבש שם יישוב יהודי גדול. נודע הקבלן אברהם פרץ, שבין בני ביתו היו מנדל מסאטאנוב ול' נוואחוביץ', מי שפירסם בשנת 1803 חיבור יהודי ראשון בלשון הרוסית.{{הערה|שם=קהילה|[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A1%D7%98-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D קהילת יהודי סנקט פטרבורג], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 27-03-2019}}
 
▲הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג הופיעה בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|[https://m.jeps.ru/evrejskaya-obshhina-peterburga/ob-obshhine/istoriya-obwinw.html תולדות הקהילה היהודית] באתר הרשמי {{רוסית}}}}. בשנת 1802 נחנך בית הקברות היהודי בחלק הלותרני של בית העלמין וולקוב ובאותה שנה הודפס לראשונה הספר הקהילתי "פנקס". 20 שנה אחר כך, כבר חיו בעיר כ-370 יהודים. מאחר שבאותה עת ברוסיה הוגדר [[תחום המושב]] היהודים סבלו מרדיפות השלטונות{{הערה|[http://www.fontanka.ru/2017/01/24/107/ Евреи в Петербурге были всегда]}}.
 
עם סיפוח אזורים גדולים מפולין בעת חלוקת ממלכת פולין בסוף המאה ה-18, שבהם ישבו יהודים רבים, התחילו נוהרים לבירה עסקנים ולוביסטים של קהילות יהודיות, וגם אנשי עסקים שחיפשו מקום לפעולתם בעיר המשגשגת.{{הערה|שם=קהילה}}
 
=== המאה ה-19 ===
 
[[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|הקיסר ניקולאי הראשון]], עם עלייתו לכס המלוכה בשנת [[1825]], ציווה לגרש את כל היהודים "שיושבים בעיר ואינם עושים דבר". לפי הערכה רשמית ישבו אז בסנט פטרסבורג 370 יהודים - בעלי מלאכה, סוחרים ומתווכים למיניהם. ליהודים שבאו מחוץ לעיר הותר להתעכב בה לרגל עסקיהם לתקופה של כמה שבועות. היתר מגורים הוענק לכמה רופאים, ביניהם לרופא השיניים ולמיילדת בחצר המלכות. אחרי [[1827]] הגיעו לבירה [[קנטוניסטים]] רבים עם משפחותיהם. איסור המגורים נשמר בקפדנות ומפעם לפעם היו נערכים חיפושים אחר יהודים "בלתי לגאליים".
מספר המשתמדים עלה בהתמדה; רובם שינו את שמם ונטמעו באוכלוסייה הכללית.{{הערה|שם=קהילה}}
 
רוח הליברליזם של אלכסנדר השני הובילה לעלייה חדה בכמות האוכלוסייה היהודית, מפני שהוא התיר לסוחרים יהודים מן ה[[גילדה]] הראשונה, למשכילים ולאומנים להתגורר מחוץ לתחום המושב. בבירה השתקעו אז יהודים בעלי הון, דוגמת משפחות גינצבורג, וארשבסקי פוליאקוב, פרידלנד, ורוזנטל; רופאים, עורכי דין ואנשי מדע יהודים. מאות צעירים יהודים נרשמו לאוניברסיטה ולמוסדות חינוך אחרים בעיר. השפעת העשירים והמשכילים הייתה חזקה; יהודים ומומרים תפסו עמדות בולטות בעיתונות ובהוצאות לאור, בפרקליטות וברפואה, בחיי המדע ובאמנות.{{הערה|שם=קהילה}}
 
▲רוח הליברליזם של אלכסנדר השני הובילה לעלייה חדה בכמות האוכלוסייה היהודית. על פי מפקד האוכלוסין מ-[[1869]] חיו בעיר 6,624 יהודים ו-6,745 דוברי השפה העברית, ב-1881 — 14,249 יהודים ו-16,826 דוברי עברית, 1890 — 15,331 יהודים ו-10,353 דוברי עברית, באותה תקופה היהודים לא היוו יותר מ-1.64% מהאוכלוסייה{{הערה|<span data-wikidata-qualifier-id="P248">[https://ru.wikisource.org/wiki/ЭСБЕ/Санкт-Петербург,%20столица%20России/История Санкт-Петербург, столица России/История]</span>&#x20;&#x2F;&#x2F;&#x20;[//ru.wikipedia.org/wiki/%D0%AD%D0%BD%D1%86%D0%B8%D0%BA%D0%BB%D0%BE%D0%BF%D0%B5%D0%B4%D0%B8%D1%87%D0%B5%D1%81%D0%BA%D0%B8%D0%B9_%D1%81%D0%BB%D0%BE%D0%B2%D0%B0%D1%80%D1%8C_%D0%91%D1%80%D0%BE%D0%BA%D0%B3%D0%B0%D1%83%D0%B7%D0%B0_%D0%B8_%D0%95%D1%84%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B0 Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона] : в 86 т. (82 т. и 4 доп.).&nbsp;— <abbr title="Санкт-Петербург">СПб.</abbr>, 1890—1907.}}.
 
בזכות קרבתה לכס השלטון ובזכות בעלי ההון שבקרבה, מילאה הקהילה היהודית בבירה תפקיד חשוב בחיי היהודים במדינה כולה. הברונים לבית גינצבורג ואחרים נחשבו כדובריה של יהדות רוסיה בפני השלטון המרכזי. מידי פעם נערכו בעיר כינוסים של רבנים ואנשי ציבור.
הקהילה היהודית התארגנה ב[[שנות ה-60]] וזכות ההצבעה לוועד הקהילה ניתנה תמורת תשלום שנתי גבוה. המשורר [[י"ל גורדון]] שימש כמזכיר הקהילה בשנים [[1879]]-[[1872]].{{הערה|שם=קהילה}}
 
 
ב-[[1863]] מונה לראשונה רב ראשי לעיר. ב-[[1893]] נחנך [[בית הכנסת הכוראלי הגדול (סנקט פטרבורג)|בית הכנסת הכוראלי הגדול]]. על פי מפקד [[1900]] בסנקט פטרבורג חיו 19,279 יהודים{{הערה|<span data-wikidata-qualifier-id="P248">[https://ru.wikisource.org/wiki/ЕЭБЕ/Санкт-Петербург Санкт-Петербург]</span>&#x20;&#x2F;&#x2F;&#x20;[//ru.wikipedia.org/wiki/%D0%95%D0%B2%D1%80%D0%B5%D0%B9%D1%81%D0%BA%D0%B0%D1%8F_%D1%8D%D0%BD%D1%86%D0%B8%D0%BA%D0%BB%D0%BE%D0%BF%D0%B5%D0%B4%D0%B8%D1%8F_%D0%91%D1%80%D0%BE%D0%BA%D0%B3%D0%B0%D1%83%D0%B7%D0%B0_%D0%B8_%D0%95%D1%84%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B0 Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона].&nbsp;— <abbr title="Санкт-Петербург">СПб.</abbr>, 1908—1913.}}.
 
=== המאה ה-20 ===
סנט פטרסבורג הייתה מרכז העיתונות היהודית בעברית, ביידיש וברוסית. יצאו לאור "[[המליץ]]", "[[היום (עיתון רוסי)|היום]]", "דאס אידישעס פאלקסבלאט" והיומון היידי הראשון ברוסיה "[[דער פריינד]]" (1908- 1903). כמו כן נדפסו כתבי-עת כלליים וציוניים דוגמת "ווסחוד", "[[ראזסוויט]]", וגולת הכותרת "[[האנציקלופדיה היהודית]]" ברוסית.{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A1%D7%98-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D קהילת יהודי סנט פטרסבורג/לנינגרד], מאגרי המידע הפתוחים של בית התפוצות. מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 12-02-2019}}▼
 
▲סנט פטרסבורג הייתה מרכז העיתונות היהודית בעברית, ביידיש וברוסית. יצאו לאור "[[המליץ]]", "[[היום (עיתון רוסי)|היום]]", "דאס אידישעס פאלקסבלאט" והיומון היידי הראשון ברוסיה "[[דער פריינד]]" (1908- 1903). כמו כן נדפסו כתבי-עת כלליים וציוניים דוגמת "ווסחוד", "[[ראזסוויט]]", וגולת הכותרת "[[האנציקלופדיה היהודית]]" ברוסית.{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A1%D7%98-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D קהילת יהודי סנט פטרסבורג/לנינגרד], מאגרי המידע הפתוחים של בית התפוצות. מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 12-02-2019}}
 
בנוסף לאגודות המקומיות לעזרה הדדית שכנו בבירה מרכזי ארגונים יהודיים ארציים כמו "החברה לקידום ההשכלה בקרב יהודי רוסיה", "[[אורט עולמי|אורט]]", [[יק"א]], "[[חובבי שפת עבר]]" (אחרי 1917 - "תרבות") החברה להיסטוריה ולאתנוגרפיה והאגודה למוסיקה עממית. אוספים חשובים של ספרים וכתבי יד עבריים רוכזו במוזיאון האסיאני ובספרייה הציבורית בעיר (לימים [[הספרייה ע"ש סלטיקוב-שצ'דרין|הספרייה ע"ש סלטיקוב-שצ'דרין]]).
 
ב-[[1907]] נפתחו ביוזמת הברון גינצבורג קורסים למדעי המזרח, כגרעין למוסד גבוה ללימודי היהדות. בין אנשי המחקר בעיר היו: א' הרנבי, [[י"ל קצנלסון]], [[שמעון דובנוב]] ומ' קולישר.
בראשית [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסד הוועד היהודי למען נפגעי המלחמה שסייע רבות לפליטים מאזורי הקרבות. מספר היהודים בפטרסבורג הגיע אז ל-35,000.{{הערה|שם=קהילה}}
 
[[מהפכת פברואר]] הובילה לזרם של מהגרים יהודים לעיר ובשנות 1920 כבר הגיעה אוכלוסיית היהודים ל-100 אלף איש, בתחילת [[המצור על לנינגרד]] — 180 אלף איש.
 
אחרי [[מהפיכת אוקטובר]] בוטלו ההגבלות על מגורי יהודים, ופטרסבורג נעשתה מרכז הפעילות הארגונית והמפלגתית ביהדות רוסיה. ביוני 1917 נערכה בעיר הועידה השביעית של ציוני רוסיה ונעשו הכנות לכינוס ועידה יהודית כל-ארצית. בימים הסוערים במחצית השנייה של השנה הוקם גדוד יהודי בפיקוד [[יוסף טרומפלדור]], ולידו התארגנה יחידה להגנה עצמית.
ב-[[1918]] נעשתה מוסקבה בירת המדינה. פטרסבורג סבלה ממחסור ומרעב ורבים מתושביה היהודים הצטרפו למשפחותיהם בערי-השדה.
 
עם התבססות המשטר הסובייטי גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר, שנקראה אז לנינגרד, ל-84,500 בערך ב-1926. מהם %40.2 עסקו בפקידות, %14 היו בעלי-מלאכה, %13.5 פועלים, %10.2 עובדי המדינה והעיריה, %2.5 בעלי מקצועות חופשיים והשאר מובטלים.
 
קבוצה קטנה של אנשי רוח המשיכה בפעולותיה עד סוף שנות ה-20; היו שיצאו לארצות אחרות (דוגמת [[שמעון דובנוב]] ו[[שאול גינצבורג]]); אחרים (דוגמת [[ישראל צינברג]] וי' הסן) השתלבו בחיים הסובייטים. את ההווי בעיר באותה התקופה תיאר המשורר העברי [[חיים לנסקי]].
ב[[מלחמת העולם השנייה]], ערב הפלישה הגרמנית לברית המועצות, ביוני [[1941]], נאמד מספר היהודים בלנינגרד ב-200,000.
 
אחרי המלחמה התחדשו החיים היהודיים בעיר סביב בית הכנסת הגדול. בשנות החמישים עמד בראש הקהילה גדליה פצ'רסקי, דאג לצורכי הדת והגיש עצומות לשלטון בעניין פתיחת קורסים ללימודי עברית. הוא נעצר ונדון ל-7 שנות מאסר על "קיום קשרים עם שגרירות זרה" (ישראל). מנהיגה הרוחני של הקהילה היה הרב לובאנוב, שחזר ממחנה לעבודות כפייה.
בשנות ה-50 וה-60 פירסם בית הכנסת לוח שנה עברי.
 
ב[[אוניברסיטת לנינגרד]] המשיכה המחלקה ללימודי המזרח בחקר היהדות; יוסף אמוסין פירסם ספר על [[מגילות ים המלח]]. ב-[[1962]] נוסד חוג לדרמה, אך לא האריך ימים מחוסר אמצעי מימון. באותה השנה גברו רדיפות על רקע דתי, יהודים נאסרו על אפיית מצות, וצעירים נאסרו בליל [[שמחת תורה]] ליד בית הכנסת הגדול. כך היה גם ב-[[1964]]. ב-[[1963]] נאסר השימוש בבית העלמין היהודי, והמקום נסגר סופית כעבור שש שנים.
 
אחרי [[מלחמת ששת הימים]], משגברה הזדהות הנוער היהודי עם מדינת ישראל, התחילו ללמוד עברית ולדרוש בגלוי רשיונות יציאה לישראל. בעקבות זאת נעצרו יהודים. בדצמבר [[1970]] נשפטה בלנינגרד קבוצת צעירים יהודים מ[[ריגה]] על תכנון לחטוף מטוס סובייטי ולהטיסו לישראל.
 
ב-1970 נרשמו בעיר 162,587 תושבים יהודיים (%4.1 מכלל האוכלוסייה), אך משערים שהמספר הנכון התקרב ל-200,000. קרוב ל-14,000 הצהירו על [[יידיש]] כשפת אם.
בית כנסת גדול ומרשים מהתקופה שלפני המהפכה עומד על תילו, וכן אולם חתונות, משחטת עופות ומאפיית מצות.
אלפים רבים מיהודי העיר עלו לישראל ב[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|עלייה הגדולה של שנות ה-90]]. בשנת [[1997]] חיו רק כ-100,000 יהודים בסנט פטרסבורג.{{הערה|שם=קהילה}}
 
=== המאה ה-21 ===
 
על פי מפקד האוכלוסין משנת 2002 בסנקט פטרבורג חיו 35 אלף יהודים{{הערה|[http://www.demoscope.ru/weekly/2007/0303/analit03.php Евреи Санкт-Петербурга: этническая самоидентификация и участие в общинной жизни]}}. על פי רוב המומחים, נתון זה אינו מדויק וייתכן שמספר האוכלוסייה היהודית בעיר הוא הרבה יותר גבוה.
שורה 26 ⟵ 74:
* [[יפים לוויטיס]] (1980 - 1997)
* [[מנחם מנדל פבזנר]] (מאז 1997)
 
 
== מספר היהודים בעיר ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הקהילה_היהודית_בסנקט_פטרבורג"