הנרי ביירוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לנשיא מצרים
שורה 25:
 
== שגריר ==
בשנים 1955 - [[1956]] שימש הנרי ביירוד שגריר ארצות הברית ב[[מצרים]]. עם כניסתו לתפקיד נקשרה ידידות אישית בין השגריר ביירוד לבין [[נשיא מצרים]] [[גמאל עבד אל נאצר]], על הרקע הצבאי המשותף לשניהם, אך בשנים אלה הלכה מצרים (שהגדירה עצמה כמשתייכת ל[[המדינות הבלתי-מזדהות|מדינות הבלתי-מזדהות]]) והתקרבה לברית המועצות. בתקופה זו בוצעה [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]], שבמסגרתה סיפקה [[צ'כוסלובקיה]] [[מפציץ|מפציצים]] ארוכי טווח ומטוסי קרב סילוניים למצרים, שהקנו לחיל האוויר המצרי עדיפות על [[חיל האוויר הישראלי]], עסקה שמאחוריה עמדה ברית המועצות. ב-[[19 ביולי]] 1956 חזרה בה ארצות הברית מהחלטתה להעניק למצרים, באמצעות [[הבנק העולמי]], סיוע כספי לבניית [[סכר אסואן]] ובעקבות זאת הודיע נאצר ב-[[26 ביולי]] על הלאמת [[תעלת סואץ]]. שר החוץ האמריקאי החליט להעביר את ביירוד מתפקידו במצרים, להיות שגריר ב[[דרום אפריקה]]. העיתונות האמריקאית ראתה בכך הגליה וה[[טיים מגזין]] כתב לימים כי השגריר ביירוד היה מנפגעי ההחלטה האמריקאית לחזור בה מההסכמה לסייע כספית בבניית סכר אסואן.
 
בשנים 1956 - [[1977]] שירת ביירוד לסירוגין כשגריר בדרום אפריקה, ב[[אפגניסטן]], ב[[בורמה]], ב[[פיליפינים]] וב[[פקיסטן]]. בשנת 1977 פרש משירות החוץ. לאחר פרישתו עבד במשך שנתיים בחברה פרטית ב[[סעודיה]]. עם שובו לארצות הברית השתקע ב[[וושינגטון הבירה]].