|
[[קובץ:FirstAVBlock.jpg|180px|שמאל|חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה ראשונה שבו מרווח PR ארוך מ-300 מילישניות]]
'''חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה ראשונה''', המכונה גם '''"PRהארכת prolongation"מרווח PR''', הוא הפרעה ב[[מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב]], במהלכהשבמהלכה מתרחש עיכוב מסוים בהעברת ה[[זרם חשמלי|זרם החשמלי]] בין [[עליות הלב|עליות]] ה[[לב האדם|לב]] ל[[חדרי הלב|חדריו]], לפרק זמן העולה על 0.20 [[שנייה|שניות]]. על פי רוב, הביטוי של חסם הולכה מדרגה זו הוא ב[[אלקטרוקרדיוגרם|אק"ג]] בלבד, ואינו גורר תסמינים או סימנים כלשהם. מכאן, שכאשר מדובר בהפרעה מבודדת, היא אינה מצריכה טיפול.
הפרעה זו שכיחה בקרב האוכלוסייה הכללית ושיעורה עומד על כ-0.65-1.1 אחוז. ▼
==אפידמיולוגיה==
==גורמים==
▲הפרעה זו שכיחה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית , ושיעורה עומד על כ-0.65 -1%–1.1 אחוז%.
הגורמים הנפוצים לחסם הולכה מדרגה ראשונה הם מחלות של קוצב ה-AV, עלייה בהשפעה [[עצב הואגוס|וגאלית]] (למשל אצל ספורטאים או במצבים של [[גירוי וגאלי]]), [[מיוקרדיטיס]], [[אוטם שריר הלב]] (בייחוד אוטם בקיר התחתון), הפרעות [[אלקטרוליט]]ריות והשפעה של [[תרופה|תרופות]]. התרופות הגורמות לרוב לחסם הולכה מדרגה ראשונה הן תרופות המאריכות את [[התקופה הרפרקטורית]] של קוצב ה-AV ובכך מאטות את ההולכה בקוצב. תרופות אלו כוללות [[חוסמי תעלות סידן]], [[חוסמי בטא]], [[דיגוקסין]] ועוד. ▼
==אטיולוגיה==
▲הגורמים הנפוצים לחסם הולכה מדרגה ראשונה הם מחלות של קוצבהקשר ההעלייתי- AVחדרי, עלייה בהשפעה [[ עצבהעצב הואגוסהתועה|וגאלית]] (למשל אצל ספורטאים או במצבים של [[גירוי וגאלי]]), [[מיוקרדיטיס]], [[אוטם שריר הלב]] (בייחוד אוטם בקיר התחתון), הפרעות [[אלקטרוליט]]ריות והשפעה של [[תרופה|תרופות]]. התרופות הגורמות לרוב לחסם הולכה מדרגה ראשונה הן תרופות המאריכות את [[ תקופה רפרקטורית|התקופה הרפרקטורית]] של קוצבהקשר ההעלייתי- AVחדרי, ובכך מאטות את ההולכה בקוצב. תרופות אלו כוללות [[חוסמי תעלות סידן]], [[חוסמי בטא]], [[דיגוקסין]] ועוד.
==אבחנה==
באנשים בריאים מעכב קוצבהקשר ההעלייתי-AVחדרי את ההולכה ה[[חשמל]]ית בין העליות לחדרים לפרק זמן מסוים. מטרתו של עיכוב זה היא לגרום לכך שהחדרים יתכווצו זמן קצר לאחר כיווצן של העליות, ובכך יתאפשר לדם להגיעלחדרים אללהתמלא החדריםבדם בטרם יתבצע כיווצם. פרק הזמן הקצר בו מושהה הזרם בקוצבבקשר ההעלייתי-AVחדרי, מתבטא בתרשים ה[[מוניטוראלקטרוקרדיוגרם|אק"ג]] כמרחק שבין תחילת גל ה-P לבין תחילת קומפלקסמכלול QRS. מרווח זה נקרא "מרווח PR", ואורכו התקין הוא בין 120–200 מילישניות. בחסם הולכה מדרגה ראשונה, הקשר העלייתי-חדרי מוליך את הזרם החשמלי באופן איטי יותר, מה שמתבטא בתרשים המוניטורהאק"ג אורכוכמרווח התקיןPR שלמוארך המרווחמעל הואל-200 ביןמילישניות. חסם הולכה מדרגה ראשונה לרוב אינו מתבטא בתסמינים כלשהם, והאבחנה מתבצעת בבדיקת אק"ג, 3–5לרבות משבצותבדיקה קטנותשגרתית.
בחסם הולכה מדרגה ראשונה, קוצב ה-AV מוליך את הזרם החשמלי באופן איטי יותר, מה שמתבטא בתרשים המוניטור כמרווח PR מוארך מעל ל-200 מילישניות (0.2 שניות).
חסם הולכה מדרגה ראשונה הוא לרוב א-סימפטומטי והאבחון מתבצע לרוב לאחר בדיקת [[א.ק.ג.]] שיגרתית בה מתגלה מרווח PR מוארך.
==טיפול==
הטיפול בהפרעה כולל זיהוי ותיקון של הפרעות אלקטרוליטריות ורמות של תרופות מסוימות.ככלל, חסם הולכהעלייתי-חדרי מדרגה ראשונה כשלעצמו אינו דורש לרובמצריך טיפול, אך הואנהוג עשוילעקוב לדרושאחר מעקבתרשים וביצוע בדיקות א.ק.האק"ג. שגרתיותתקופתית, במיוחדבפרט אם הוא מלווה בהפרעות הולכה נוספות, כדוגמת [[חסם צרור הולכה ימני]] או [[חסם צרור הולכה שמאלי|שמאלי]]. במקרה של סיבה הפיכה, אזי טיפול בגורם, כגון תיקון של הפרעות אלקטרוליטריות או הפסקת טיפול תרופתי, עשוי לפתור את ההפרעה. קיום של חסם הולכה מדרגה ראשונה אינו התוויית נגד לתרופות המאטות את ההולכה החשמלית בקשר העלייתי-חדרי, כגון חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן ודיגוקסין, אולם רופאים נוקטים משנה זהירות בעת רישום תרופות אלה לאנשים המציגים חסם הולכה זה.
על חולים אלו להימנע במידת האפשר משימוש בתרופות המאטות את ההולכה החשמלית בקוצב ה-AV כגון חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן ודיגוקסין. אם לא ניתן להימנע מכך יש לוודא כי מתבצע מעקב שוטף אחר החולה בדגש על ביצוע א.ק.ג.
==פרוגנוזה==
כאשר הוא אינו מלווה בהפרעות נוספות, חסם הולכה מדרגה ראשונה הוא לרוב חסר משמעות קלינית, כלומר אינו גורם לסימנים או סימפטומים. עם זאת, מחקרים מראים כי קיומו של חסם הולכה מדרגה ראשונה מכפיל את הסיכויהסיכון להתפתחותה של הפרעת קצב מסוג [[פרפור עליות]] (מצב בו עליות הלב אינן מתכווצות בצורה טובה וקצב הלב אינו סדיר), משלש את הסיכוי של החולה להזדקק בהמשך להשתלת [[קוצב לב]] ומקושר לעלייה קטנה בתמותה. הסיכון עולה ככל שעיכוב הזרם בקוצבבקשר ההעלייתי-AVחדרי הוא משמעותי יותר, כלומר (ככל שמרווח PR גדולארוך יותר. השילוב של חסם הולכה מדרגה ראשונה עם חסם צרור הולכה ימני וחסם צרור הולכה שמאלי קדמי או אחורי (שילוב הידוע גם בשם "trifascicular block" – חסם תלת-צרורי), מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות של חסם הולכה מלא של הלב.
השילוב של חסם הולכה מדרגה ראשונה עם חסם צרור הולכה ימני וחסם צרור הולכה שמאלי קדמי או אחורי (שילוב הידוע גם בשם "trifascicular block"), מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות של חסם הולכה מלא של הלב (Complete heart block).
==ראו גם==
|
