ביצוע אותנטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 14:
בין חלוצי השיבה לביצוע אותנטי הייתה ה[[צ'מבלו|צ'מבליסטית]] ה[[פולין|פולניה]] [[ונדה לנדובסקה]]. התעניינותה העמוקה ב[[מוזיקולוגיה]], ובעיקר ביצירותיהם של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], [[פרנסואה קופרן|קופרן]] ו[[ז'אן פיליפ ראמו|ראמו]] הובילה אותה לסייר במוזיאונים של [[אירופה]] בחיפוש אחר [[כלי מקלדת]] מקוריים; היא רכשה כלים עתיקים והזמינה כלים חדשים, שיוצרו לבקשתה אצל פלייל ושות'. היו אלה צ'מבלי גדולים, בעלי מבנה כבד, שהסתמך במידה רבה על מבנה הפסנתר. כלים אלה יצאו במידה רבה מן האופנה בארבעת העשורים האחרונים והזיקו לא מעט להערכה המודרנית של הקלטות לנדובסקה. בשנת 1925 ייסדה את בית הספר למוזיקה עתיקה ב[[פריז]]. משנת 1927 היה ביתה בסן-לו למרכז ביצוע וחקר מוזיקה עתיקה. בין שותפיה של לנדובסקה להחייאת הביצוע האותנטי היה ה[[צ'לן]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[פאול גרימר]], שהיה חבר ב[[רביעיית בוש]] ועשה רבות להשבתה לרפרטואר החי של הוויולה דה גמבה. הוא יצר מתודה לביצוע בכלי, השתתף בקבוצות של מוזיקה עתיקה וניגן עם לנדובסקה. כמו כן עיבד לוויולה דה גמבה יצירות מן [[המאה ה-17|המאות ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] וערך [[סוויטה|סוויטות ללא ליווי]] של באך (וינה, 1944).
מוזיקאי אחר שתרם רבות בתחום זה הוא ה[[מנצח]] [[כריסטופר הוגווד]]. בשנת 1967 ייסד הוגווד את "קבוצת נגני המוזיקה העתיקה" (Early Music Consort) עם דייוויד מונרו ובשנת 1973 הקים את [[האקדמיה למוזיקה עתיקה]], שהתמחתה בביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק וראשית [[התקופה הקלאסית (מוזיקה)|התקופה הקלאסית]] בכלים אותנטיים לתקופה. קבוצת נגני המוזיקה העתיקה התפרקה לאחר התאבדותו הטראגית של מונרו בשנת 1976, אבל הוגווד המשיך לנגן ולהקליט עם האקדמיה למוזיקה עתיקה ואף ניצח בהופעות אורח על
==פרקטיקות של ביצועים אותנטיים==
| |||