לייב אייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
יצירת הערך |
||
שורה 1:
[[קטגוריה:אירועי מוזיקה]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: אירועי זמר]]
[[קטגוריה:1985]]
[[קטגוריה:1985 בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מופעי צדקה]]
[[קטגוריה:אירועי מוזיקה בלונדון]]
[[קטגוריה:מכון הסרטים הבריטי: מאה תוכניות הטלוויזיה הבריטיות הטובות ביותר]]
'''לייב אייד''' (Live Aid) היה [[מופע צדקה]] שנערך ב־[[13 ביולי]] [[1985]] . האירוע אורגן על ידי [[בוב גלדוף]] (Bob Galdof) ו[[מידג' יור]] (Midge Ure) במטרה לאסוף כספים לסיוע לנפגעי [[הרעב באתיופיה (1983–1985)|הרעב באתיופיה]]. האירוע התרחש במספר מקומות בעולם: [[אצטדיון ומבלי הישן|אצטדיון ומבלי]] (Wembley Stadium) ב[[לונדון]] (London) ואצטדיון JFK ב[[פילדלפיה]] (Philadelphia). בנוסף, התרחשו גם מספר הופעות קטנות יותר ב[[מוסקבה]] (Moscow) ו[[סידני]] (Sydney). אירוע זה היה גדול ממדים מבחינה טלוויזיונית, והועבר דרך שידורי לווין, ל־1.5 מיליארד צופים ברחבי העולם בשידור חי.
את הרעיון למופע הגו גלדוף ויור, לאחר הקלטת הלהיט "[[Do They Know It's Christmas?]]", שבוצע על ידי מספר אמנים ולהקות בריטיות ואיריות בשנת 1984. כ[[מופע צדקה]], הקונצרט השיג את מטרותיו ויותר: ב[[תוכנית טלוויזיה]] ב־[[2001]], אחד המארגנים ציין שהם קיוו שהלייב אייד יכניס כמיליון פאונד, אך ההכנסה הסופית הייתה כ־150 מיליון פאונד.
כעבור 20 שנה, בשנת [[2005]] ארגן בוב גלדוף מופע רוק נוסף למען המלחמה בעוני, לו הוא קרא [[לייב 8|'''לייב 8''']] כרמיזה ל[[G8|שמונה המדינות המתועשות]] שקיימו [[ועידת פסגה]] כשבוע אחרי המופע.
כעבור 25 שנה, בשנת [[2010]] חשף ה-[[BBC]] שחלק מהתרומות ממנו את המורדים במדינה לקניית נשק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mayer I. Gruber|שם=צורת הארץ [Tsurat ha-Aretz]. Portraying the Land: Hebrew Maps of the Land of Israel from Rashi to the Early 20th Century|כתב עת=Imago Mundi|כרך=68|עמ=118–119|שנת הוצאה=2015-12-15|doi=10.1080/03085694.2016.1107419|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/03085694.2016.1107419}}</ref>
<br />
== '''רקע''' ==
=== '''הרעב באתיופיה''' ===
(ערך מורחב - [[הרעב באתיופיה (1983–1985)|הרעב באתיופיה (1983-1985)]])
רעב כבד ונרחב השפיע על אתיופיה בין השנים 1983-1985.<ref>{{צ-ספר|שם=Evil days : thirty years of war and famine in Ethiopia.|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24504262|מו"ל=Human Rights Watch|שנת הוצאה=1991|מקום הוצאה=New York|oclc=24504262|מחבר=De Waal, Alexander.}}</ref> הוא נחשב לאחד ממקרי הרעב הקשים באתיופיה<ref>{{צ-ספר|שם=The Ethiopian revolution : war in the Horn of Africa|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/586143256|מקום הוצאה=New Haven|oclc=586143256|מחבר=Gebru Tareke, 1940-}}</ref>, עם כ-1.2 מיליון הרוגים, 400 אלף פליטים שנמלטו מהמדינה, 2.5 מיליון תושבים שאיבדו את ביתם או הועברו לאזור אחר בתוך המדינה, וכ-200 אלף יתומים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sahistory.org.za/sites/default/files/file%20uploads%20/peter_gill_famine_and_foreigners_ethiopia_sincebook4you.pdf|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Red tears : war, famine and revolution in Ethiopia|קישור=http://worldcat.org/oclc/878842497|מו"ל=Red Sea Press|שנת הוצאה=1989|oclc=878842497|מחבר=Giorgis, Dawit Wolde.}}</ref> <sup> </sup>הרעב הוחמר משמעותית עקב התנגשויות בין כוחות המורדים המקומיים, [[החזית העממית לשחרור תיגראי]] (Tigray People's Liberation Front) בראשות [[מלס זנאווי]] (Meles Zenawi), לבין שלטון הממשל - [[החונטה הצבאית האתיופית]] (Derg), ובראשה [[מנגיסטו היילה מריאם]] (Mengistu Haile Mariam).<ref>{{צ-ספר|שם=Peasant revolution in Ethiopia : the Tigray People's Liberation Front, 1975-1991|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/70956666|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Cambridge, U.K.|oclc=70956666|מחבר=Young, John, 1951-}}</ref>
הרעב נגרם עקב [[בצורת]] קשה כאשר במחוזות רבים באתיופיה נרשמו שיאי שפל של משקעים בשנות ה80.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Patrick Webb, Joachim Von Braun, Yisehac Yohannes|שם=Famine in Ethiopia: Policy Implications of Coping Failure at National and Household Levels|כתב עת=Food and Nutrition Bulletin|כרך=15|עמ=1–2|שנת הוצאה=1994-03|doi=10.1177/156482659401500107|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/156482659401500107}}</ref> בנוסף, על פי [[Human Rights Watch|משמר זכויות האדם]] (Human Rights Watch), יותר מחצי מההרוגים יכולים להיות משויכים ל"הפרת זכויות אדם, מה שגרם לרעב להגיע מוקדם יותר, לפגוע חזק יותר, ולהימשך לזמן ארוך יותר".<ref>{{צ-ספר|שם=Evil days : thirty years of war and famine in Ethiopia.|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24504262|מו"ל=Human Rights Watch|שנת הוצאה=1991|מקום הוצאה=New York|oclc=24504262|מחבר=De Waal, Alexander.}}</ref>
לפי הארגון, תורם גדול לרעב שפגע באתיופיה הייתה מדיניות ממשלתית, שהונהגה על ידי מנגיסטו. המדיניות כללה בעיקר אסטרטגיות כנגד מורדים (בעיקר נגד חיילי גרילה של [[החזית העממית לשחרור תיגראי]]). האסטרטגיה העיקרית הייתה הגבלת האוכל ומצרכים בסיסיים אחרים מלהגיע לחלקים באתיופיה – בעיקר למדינת [[תיגראי]]. מתוך 1.2 מליון הרוגים מהרעב, רובם היו מאזור תיגראי וחלקים אחרים בצפון אתיופיה.<ref>{{צ-ספר|שם=Red tears : war, famine and revolution in Ethiopia|קישור=http://worldcat.org/oclc/878842497|מו"ל=Red Sea Press|שנת הוצאה=1989|oclc=878842497|מחבר=Giorgis, Dawit Wolde.}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Evil days : thirty years of war and famine in Ethiopia.|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24504262|מו"ל=Human Rights Watch|שנת הוצאה=1991|מקום הוצאה=New York|oclc=24504262|מחבר=De Waal, Alexander.}}</ref>
=== '''יוזמת הקונצרט''' ===
היוזמה לקונצרט התהוותה כהמשך לסינגל הצדקה המצליח "[[Do They Know It's Christmas?]]", פרי יצירתם של [[בוב גלדוף]] ו[[מידג' יור]]. באוקטובר 1984 תמונות של מאות אלפי אנשים שגוועים ברעב ב[[אתיופיה]] הוצגו בחדשות ה[[BBC]] בתשדיר של [[מייקל בורק]] (Michael Buerk) בנושא הרעב של [[1984]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Mayo, Simon Andrew Hicks, (born 21 Sept. 1958), Presenter: Drivetime Show, BBC Radio 2, since 2010; Kermode and Mayo’s Film Review, BBC Radio Five Live, since 2001|כתב עת=Who's Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.45062}}</ref> הצוות של חדשות הBBC היו הראשונים לתאר את הרעב עם התשדיר של בוורק ב23/10/1984 כ"רעב תנ"כי במאה ה20", וכ"הדבר הכי קרוב לגיהנום עלי אדמות".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hagos Zeray Kebede, Glen Schmidt|שם=Organisational Response to Child Trafficking in the Tigray Region of Ethiopia|כתב עת=Social Change|כרך=48|עמ=616–629|שנת הוצאה=2018-12|doi=10.1177/0049085718801445|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0049085718801445}}</ref> התשדיר זיעזע את [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], ועודד את האזרחים להוציא סוכנויות סיוע, כדוגמת "[[:en:Save_the_Children|Save the Children]]" ולהעלות מודעות בעולם בנוגע למשבר באתיופיה. בוב גלדוף גם כן ראה את התשדיר, וקרא למידג' יור מ[[אולטרה ווקס|אולטרהווקס]] (Ultravox) וביחד הם כתבו במהירות את השיר "[[Do They Know It's Christmas?]]", זאת בתקווה לגייס כספים על מנת לסייע לרעב באתיופיה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jack Corbett, Wouter Veenendaal|שם=Persisting Against All Odds|כתב עת=Oxford Scholarship Online|שנת הוצאה=2018-10-18|doi=10.1093/oso/9780198796718.003.0008|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/oso/9780198796718.003.0008}}</ref> גלדוף לאחר מכן יצר קשר עם קולגות בתעשיית המוזיקה ושכנע אותם להקליט את הסינגל תחת הכותרת "[[:en:Band_Aid_(band)|Band Aid]]" בחינם. ב25/11/1984 השיר הוקלט ב Sarm West Studios שב[[נוטינג היל]], [[לונדון]] והוא יצא לאור ארבעה ימים לאחר מכן.<ref>{{צ-מאמר|שם=billboard antenna|כתב עת=SpringerReference|מו"ל=Springer-Verlag|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/springerreference_8918}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brad Roy, Jim Gallagher|שם=MEDICAL FITNESS ASSOCIATION CELEBRATES 20TH ANNIVERSARY|כתב עת=ACSM's Health & Fitness Journal|כרך=15|עמ=26–30|שנת הוצאה=2011-03|doi=10.1249/fit.0b013e31820b548d|קישור=http://dx.doi.org/10.1249/fit.0b013e31820b548d}}</ref> הוא נותר במקום הראשון במשך חמישה שבועות במצעדים של אנגליה. בנוסף על כך הוכתר השיר במקום הראשון של חג המולד באותה שנה והפך לסינגל הנמכר המהיר ביותר אי פעם בבריטניה כאשר גייס 8 מיליון פאונד, ולא 70,000 פאונד כפי שגלדוף ויור ציפו תחילה. גלדוף בזמנו שם לעצמו למטרה להפיק קונצרט ענק במטרה לגייס תרומות נוספות.
הרעיון להפיק קונצרט צדקה על מנת לגייס עוד תרומות עבור אתיופיה הגיע במקור מ[[בוי ג'ורג']], (Boy George) הזמר הראשי של להקת [[מועדון תרבות]] (Culture Club) . ג'ורג' והמתופף של הלהקה, ג'ון מוס, לקחו חלק בהקלטת השיר "[[Do They Know It's Christmas?]]" ובדצמבר 1984 Culture Club התחייבו למסע הופעות באנגליה, ששיאו הגיע לפסגה תוך שישה לילות ב[[אצטדיון ומבלי|אצטדיון וומבלי]] (Wembley Stadium) בלונדון. בלילה האחרון באצטדיון, בשבת ה22/12/1984, התאספות מאולתרת של כמה מהאמנים האחרים מהBand Aid הצטרפה לCulture club על הבמה בסוף המופע בשביל הדרן בו הם שרו את "[[Do They Know It's Christmas?]]" . ג'ורג' היה כל כך נרגש מהאירוע עד כדי שהוא אמר לגלדוף שעליהם לשקול לארגן קונצרט תרומה. היה ברור שלגלדוף כבר היה את הרעיון ליזום קונצרט שיתרחש בשני מקומות במקביל וכי תכנן כיצד על הקונצרטים להיות בנויים.
== '''הפקת האירוע ומארגניו''' ==
בין אלו אשר היו מעורבים בארגון הLive Aid היה [[הארווי גולדסמית']] (Harvey Goldsmith), אשר היה אחראי על הקונצרט באצטדיון ומבלי, וגם [[ביל גרהם|ביל גרהם,]] אשר ארגן את החלק האמריקאי של הקונצרט.<ref>{{צ-מאמר|שם=Geldof, Bob, (born 5 Oct. 1951), singer; songwriter; initiator and organiser, Band Aid, Live Aid, Live 8 and Sport Aid fund-raising events|כתב עת=Who's Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u16918}}</ref> הקונצרט גדל בהיקפו, כשעוד מופעים התווספו בשני צידי ה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. [[טוני ורנה]] (Tony Verna) , ממציא הריפליי המיידי (Instant Replay), הצליח להשיג את [[אצטדיון ג'ון אף קנדי]] בפילדלפיה (John F. Kennedy Stadium) באמצעות החברות שלו עם ראש העיר הפילדלפי וילסון גוד (Wilson Goode) . כמו כן, השתמש בקשריו עם מנהל הפריים טיים של ה[[ABC]] ג'ון המלין, בנוסף, הצליח להשלים את המופע הארוך באמצעות פגישות שהתוצאה שלהן הביאה לתוספת של רשת טלוויזיונית בארצות הברית אשר כיסתה 85% מהטלוויזיות בארצות הברית. ורנה עיצב את הלווין הנצרך ונהיה המפיק בפועל לצד האל הופלינגר. הופלינגר הגה את הרעיון להפיק עריכת וידאו של 4 שעות של הלייב אייד על מנת להפיץ למדינות שאין להן את ציוד הלווין ההכרחי כדי לעשות שידור מחדש.
=== '''בוב גלדוף''' ===
ב1984 גלדוף צפה בכתבה של העיתונאי מייקל בורק (Michael Buerk) ששידרה BBC על הרעב הכבד שהתחולל באתיופיה. כתגובה לכתבה יזם שיתוף פעולה עם האמן [[מידג' יור]] (Midge Ure) וכתבו את השיר "[[Do They Know It's Christmas?|Do They Know It's Christmas In Africa?]]" על מנת לגייס כספים שיישמשו כתרומה למטרה. את השיר שרו מספר זמרים תחת הכותרת "Band Aid".
על מנת להפגין רצינות כלפי המטרה ויצירת תודעה ציבורית, אנשי ההפקה של קרן "Band Aid" הפצירו בגלדוף לטוס למספר מינימלי של ימים לאתיופיה מוכת הרעב על מנת לחזק את השיח הציבורי על הנושא ואת הלגיטימציה של פעילתו. באתיופיה, גלדוף הלך למחנות פליטים מוכי רעב קשה. בראיון איתו, הוא מתאר את נקודת המפנה שחווה בביקורו כאשר נעמד פנים מול פנים עם הזוועה ששררה שם, כשראה בממוצע 40 אנשים בכל יום מתים מהרעב. ביקורו לאתיופיה כלל פגישה עם בכירי השלטונות של אתיופיה ובין היתר, מנהיג אתיופיה דאז, [[מנגיסטו היילה מריאם]] (Mengistu Haile Mariam).
כאשר חזר לאנגליה הצליח גלדוף לקבל במה מול ראש ממשלת אנגליה דאז [[מרגרט תאצ'ר]] (Margaret Thatcher). בשיחתם התעמת גלדוף עם תאצ'ר לגבי המצב הנוכחי באתיופיה וכיצד אנגליה ובפרט ממשלתה של תאצ'ר לא פועלים דיו על מנת למגר את תופעת הרעב. לאחר גיוס הכספים של מיזם ה"Band Aid" בעיה חדשה שעלתה הייתה שהממשלה מנעה את מעבר [[סיוע הומניטרי|הסיוע ההומנטרי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.spin.com/featured/live-aid-the-terrible-truth-ethiopia-bob-geldof-feature/|כותרת=Live Aid: The Terrible Truth|אתר=Spin|תאריך=2015-07-13|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> שנקנה מהנמלים למחנות פליטים. הממשלה החרימה את המשלוחים שנתרמו ע"י Band Aid על מנת שיוכלו לשלם לחיילי הצבא במזון ולקנות מהרוסים כלי נשק. לכן, בכדי לקנות את שיתוף הפעולה של הקרטלים וההנהגה גנדלוף הגה רעיון חדש לגיוס כספים, מופע גיוס ענק. מאמציו, עקשנותו וחוצפתו של גנדלוף הם מה שאפשרו למופע ענק הזה לרקום עור וגידים, משימה שנראתה לכל המעורבים כמשימה בלתי אפשרית.
=== '''ג'יימס "מידג'" יור''' ===
ג'יימס מידג' יור (נולד ב10 לאוקטובר 1953) הוא מלחין, משורר, מוזיקאי ומפיק יליד סקוטלנד. הוא עלה לתודעה ציבורית בשנות ה70 ו80 כחבר בלהקות "סליק" (Slik), Thin Lizzy, Rich Kids, Visage והידועה מכל "אולטרהווקס" (Ultravox).
ב1984, בזמן שהופיע עם להקת אולטרהווקס בתכנית מוזיקה בערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית פנתה אליו מנחת התוכנית עם שיחת טלפון מבעלה בוב גלדוף. גלדוף שיתף בתלונותיו כלפי המצב באתיופיה כפי שראה אותו בכתבה בערוץ ה-BBC ובעקבות שיחה זו נולד שיתוף הפעולה ביניהם. יחד הם החליטו לכתוב ולהלחין שיר לגיוס כספים למטרה זו. לאחר כתיבה והקלטה של השיר, הקימו גלדוף ויור את הקרן "Band Aid") והמשיכו להפיק יחד את אירוע ה"לייב איד".
== '''תכנית הקונצרט וגיוס אמנים ותומכים''' ==
הקונצרט התחיל בשעה 12:00 (בשעון בריטי) באצטדיון וומבלי בבריטניה והסתיים ב22:00, ובמקביל באצטדיון ג'ון פ. קנדי בארצות הברית בשעה 13:51 והסתיים ב4:05 לפנות בוקר יום למחרת. הקונצרט נמשך למעלה מ16 שעות, אך למעשה בגלל שהופעות רבות נערכו במקביל בשני האצטדיונים אורך הקונצרט היה הרבה יותר ארוך. כל אחד מהקונצרטים הסתיים עם ביצוע שיר המייצג את המאבק למלחמה ברעב ובעוני, כאשר בבריטניה השיר היה "Do they know it's Christmas?" ובארצות הברית השיר היה "We are the world" אשר סגר באופן כללי את המופע עצמו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Geldof, Bob, (born 5 Oct. 1951), singer; songwriter; initiator and organiser, Band Aid, Live Aid, Live 8 and Sport Aid fund-raising events|כתב עת=Who's Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u16918}}</ref>
=== '''אצטדיון וומבלי''' ===
להקת 'Coldstream Guards' פתחה את המופע ואחריה הופיעה להקת 'Status Que' עם כמה משיריה המוכרים ביותר.<ref>{{צ-ספר|שם=China's Change|קישור=http://dx.doi.org/10.1142/9789813231436_0001|מו"ל=WORLD SCIENTIFIC|שנת הוצאה=2018-03-04|עמ=1–32}}</ref> גם הזמר בוב גלדוף הופיע עם להקתו 'The Boomtown Rats'<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Matthews|שם=Making May-Day Magic|כתב עת=Self & Society|כרך=13|עמ=108–110|שנת הוצאה=1985-03|doi=10.1080/03060497.1985.11084682|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/03060497.1985.11084682}}</ref> ו[[אלביס קוסטלו]] ששר את 'All you need is love' של להקת [[הביטלס]] (The Beatles).<ref>{{צ-מאמר|שם=Sopel, Jonathan, (born 22 May 1959), North America Editor, BBC, since 2014|כתב עת=Who's Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u119826}}</ref>
הופעתם של להקת [[קווין]] (Queen) התרחשה 21 דקות ונבחרה להופעה החיה הטובה ביותר בהיסטוריה של מוזיקת רוק (לפי סקר שנערך ב- 2005 של יותר מ- 60 אמנים, עיתונאים ומנהלי תעשיית המוזיקה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.3886/icpsr03236|כותרת=CBS News Post Election Call-Back Poll, November 2000|אתר=ICPSR Data Holdings|תאריך=2005-02-18|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
בין ההופעות הנוספות המוצלחות ניתן היה למצוא את להקת [[U2]], אשר לפי המבקרים הופעתם היוותה עבורם קפיצת מדרגה והפכה אותם לכוכבים<ref>{{צ-מאמר|שם=How to Become Listening STARS|כתב עת=The Membership Management Report|כרך=12|עמ=6–6|שנת הוצאה=2016-10-14|doi=10.1002/mmr.30526|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/mmr.30526}}</ref>, ו[[דייוויד בואי|דיוויד בואי]] (David Bowie), אשר ביצועיו תוארו ע"י ה[[רולינג סטון]] (Rolling Stone) כ"ניצחון האחרון של בואי בשנות ה- 80".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=David A. Lathrop, Michael R. Rosen|שם=Peter M. Spooner, November 11, 1942–January 30, 2016|כתב עת=Heart Rhythm|כרך=13|עמ=1187|שנת הוצאה=2016-05|doi=10.1016/j.hrthm.2016.02.011|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.hrthm.2016.02.011}}</ref>
מספר תקלות התרחשו במהלך הקונצרט, ביניהן בעיות קליטה בבריטניה, ותקלות טכניות בכלי הנגינה (למשל- תקלה במשמע הבס של ג'ון אנת'ויסטל)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Matthews|שם=Making May-Day Magic|כתב עת=Self & Society|כרך=13|עמ=108–110|שנת הוצאה=1985-03|doi=10.1080/03060497.1985.11084682|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/03060497.1985.11084682}}</ref> בנוסף, בזמן ש[[פול מקרטני]] (Paul McCartney) ניגן את השיר "[[Let It Be (שיר)|Let it be]]", המיקרופון שהכוון לפסנתר שלו לא עבד בשתי הדקות הראשונות של שיר, מה שהקשה על הצופים בטלוויזיה ועל הקהל באצטדיון לשמוע אותו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Matthews|שם=Making May-Day Magic|כתב עת=Self & Society|כרך=13|עמ=108–110|שנת הוצאה=1985-03|doi=10.1080/03060497.1985.11084682|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/03060497.1985.11084682}}</ref> כתוצאה מכך, מארגן המופע בוב גלדוף וחלק ממשתתפי המופע (דיוויד בואי, אליסון מיוט ופיט טאונסנד) עלו על הבמה כדי לשיר עם מקרטני ולגבות אותו, כאשר באותו זמן המיקרופון של מקרטני חזר לעבוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Declan Sheehan|שם=Maria McKinney, Aideen Doran, Alyson Edgar, Fergal McSwiggan: Derry? London? London? Derry? Declan Sheehan, Context Galleries, Derry, May - June 2008, Context Galleries, Derry, April - May 2008|כתב עת=Circa|עמ=78|שנת הוצאה=2008|doi=10.2307/25564956|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/25564956}}</ref>
=== '''האצטדיון על שם ג'ון פ. קנדי''' ===
המנחה של הקונצרט בפילדלפיה היה השחקן [[ג'ק ניקולסון]] (Jack Nicholson). האמנית הפותחת הייתה [[ג'ואן באאז|ג'ואן באז]] (Joan Baez) שהובילה את הקהל לשיר איתה את "Amazing Grace" ו- "We Are The World".<ref>{{Citation|title=Live Aid: Jack Nicholson & Joan Baez [1985]|url=https://www.youtube.com/watch?v=qD9kcvIc48M|language=iw|accessdate=2019-03-27}}</ref>
== '''שידור האירוע''' ==
לטובת הפקה זו גויסו 16 לוויינים שפעלו במשך 16 שעות רצופות על מנת לשדר את ההופעה ברחבי העולם. אירוע הלייב איד נחשב להצלחה טכנולוגית שרבים האמינו שהיא בלתי אפשרי לחלוטין, על אף ריבוי התקלות הטכניות שקרו במהלכו (כגון בעיות שידור, בעיות שמע, ציוד במה שחדל לעבוד זמן הופעה וכו').
השידור של האירוע נפתח ע"י המפיק ריצ'ארד סקינר (Richard Skinner) במילים:
"It's twelve noon in London, seven AM in Philadelphia, and around the world it's time for Live Aid".
האירוע ידוע בתור האירוע הטלוויזיוני הבינלאומי השאפתני ביותר ששודר באמצעות לוויינים בזמנו. באירופה, השידור הטלוויזיוני סופק ע"י ה[[BBC]], הונחה ע"י מספר אנשי תעשייה מובילים וכלל מספר ראיונות ושיחות בין ההופעות. השידור הטלוויזיוני בארה"ב סופק ע"י רשת [[ABC]] אשר במקביל לכך ששידרה את ההופעה בפילדלפיה גם שידרה את שלוש השעות האחרונות של ההופעה בלונדון. שלא כמו ב-BBC, רשת ABC שידרה במהלך האירוע פרסומות, מה שמנע צפייה של מספר הופעות בקרב הצופים האמריקאים. בנוסף, מאחר וההופעות שהתרחשו בלונדון החלו שעות רבות לפני ההופעה בפילדלפיה, קטעים נבחרים מתחילת ההופעה של לונדון שודרו בדיעבד לקהל הבינלאומי עד לשידור השעות האחרונות בשידור חי מלונדון.
== '''גיוס כספים''' ==
לאורך ההופעה קראו השדרנים לקהל בבית להירתם למטרה ולתרום מכספם למען הרעבים באפריקה. לטובת המיזם אוישו 300 קווי טלפון ע"י אנשי ה-BBC בכדי שיתאפשר לציבור הרחב לתת תרומות באמצעות כרטיס האשראי שלהם. מידי 20 דקות חזרו ואמרו השדרנים את פרטי הקשר על מנת לעודד את הצופים להתקשר ולתרום.
לאחר 7 שעות של הופעות הסכום שגויס עמד על כ1.2 מיליון פאונד, סכום שלא תאם את ציפיותיו של בוב גלדוף. כתגובה לכך, עלה בוב גלדוף לשידור יחד עם הפאנל שהיה באותו רגע והפציר בקהל להמשיך לתרום למטרה שלהם. מיד לאחר המונולוג של גלדוף רצה אחד מהשדרנים לציין שוב את הכתובת לשליחת מעטפות כסף אך נקטע על ידי גלדוף שרצה שאנשים יתקשרו מאחר וזו היתה דרך מיידית יותר לקבל את התרומה, ולכן צעק בשידור:
"F*** the address, go to the phone number!”
למרות זאת, בזיכרון הקולקטיבי של הקהל בבית נחרט כי בוב גלדוף עלה לשידור וצעק על השומעים ואמר:
“Give us your f***ing money”
אירוע זה זכור בתור הפעם הראשונה שהקללה הזו נאמר בשידור חי. למרות זאת, ויתכן שאף בזכות זאת, קצב קבלת התרומות עלה ל300 פאונד בשניה.
אירוע נוסף שתרם רבות לעלייה בקצב קבלת תרומות היה שידור מראות קשים של הרעב באתיופיה שצולם ע"י רשת [[CBC]] הקנדית.
הסכום הסופי שנתרם, [[אירלנד]] הייתה המדינה שתרמה הכי הרבה כסף (ביחס להכנסה ממוצעת של אדם במדינה), זאת על אף ה[[:en:Economic_history_of_the_Republic_of_Ireland#1980_to_early_1990s|משבר הכלכלי הכבד]] ששרר במדינה בזמנו. התרומה הבודדת הגדולה ביותר הייתה של [[ראשיד בן סעיד אל מאקטום]] (Rashid bin Saeed Al Maktoum), שהיה בן למשפחת האצולה של דובאי, שתרם סכום של מיליון פאונד.
== '''מתחים פנימיים וסנסציות''' ==
=== היעדרויות ניכרות ===
[[ברוס ספרינגסטין]] (Bruce Springsteen) החליט לא להשתתף בלייב אייד, למרות הפופולריות הגלובלית הענקית שלו בשנת 1985. לאחר מכן הוא הצהיר שהוא "פשוט לא הבין עד כמה גדול כל הדבר הלך להיות". מאז הוא הביע חרטה על כך שויתר על ההזמנה של גלדוף להופיע בקונצרט בלונדון, ואמר שהוא היה יכול לנגן כמה שירים אקוסטיים אם לא היה מרווח פנוי עבור הופעה של להקה שלמה.
[[מייקל ג'קסון]] (Michael Jackson) סירב להופיע. ג'ואן באאז טענה שהיא שמעה שמועות שג'קסון [[סטיבי וונדר|וסטיבי וונדר]] (Stevie Wonder) החרימו את האירוע בעקבות "פוליטיקה של כוכבי על שחורים".<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://liveaid.free.fr/pages/faquk.html#refusal|כותרת=Live Aid F.A.Q (July 13th, 1985)|אתר=liveaid.free.fr|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> למרות זאת, הסוכן של ג'קסון, נורמן ווינטר הוציא הצהרה בזמנו שאומרת שג'קסון "עובד מסביב לשעון בסטודיו על פרויקט בעל התחייבות משמעותית כלפיו", ובעקבות זאת לא יכל לפנות זמן מספק על מנת לעשות חזרות ולהופיע בלייב אייד<ref>{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/1985/07/17/arts/michael-jackson-project-kept-him-from-concert.html|title=Michael Jackson Project Kept Him From Concert|date=1985-07-17|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-03-27}}</ref>. ג'קסון החל לצלם את "[[קפטן איו|Captain EO]]" יומיים לאחר לייב אייד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yahoo.com/entertainment/the-making-of-captain-eo-lucas-coppola-and-162110246.html|כותרת=The Making of 'Captain EO': Lucas, Coppola, and Michael Jackson's Messy, Miraculous Disney Space Adventure|אתר=www.yahoo.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
[[פרינס]] (Prince) גם כן לא הופיע בפועל אך שלח וידאו מוקלט מראש של גרסה אקוסטית לשיר "Four The Tears In Your Eyes", אשר נוגן במהלך הקונצרט בפילדלפיה. הגרסה המקורית מופיעה באלבום [[We Are the World|"We Are The World"]], בעוד שגרסת הוידאו שוחררה ב1993 בלקט של פרינס "The Hits/The B-Sides". הוא כתב את השיר "Hello", לגבי הביקורת שקיבל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.metrolyrics.com/hello-lyrics-prince.html|כותרת=Prince - Hello Lyrics {{!}} MetroLyrics|אתר=www.metrolyrics.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
[[בילי ג'ואל]] (Billy Joel), [[בוי ג'ורג']], [[ויילון ג'נינגס|ווילון ג'נינגס,]] [[קריס קריסטופרסון|קריס קריסטופרסון,]] [[Tears for Fears|Tears for Fears,]] הווי לואיס והחדשות [[פול סיימון|ופול סיימון]] היו אמורים לקחת חלק בקידום של הקונצרט בפילדפיה אך לא הופיעו. בוי ג'ורג' הופיע בקונצרט שאירע בלונדון. פול סימון והווי לואיס הסכימו בתחילה להופיע בפילדלפיה אך לאחר מכן הם החליטו שלא להופיע, זאת כתוצאה מחוסר הסכמה עם היזם ביל גרהאם.
הפוסטר הסופי עבור הקונצרט בפילדלפיה מציג את המופעים של [[פיטר, פול ומרי]] [[רוד סטיוארט|ורוד סטיוארט.]] פיטר, פול ומרי היו אמורים להצטרף [[בוב דילן|לבוב דילן]] ולהופיע עם "Blowing In The Wind", אבל בוב דילן התקשר למארגנים מספר ימים לפני הקונצרט ואמר שהוא ינגן עם [[רון ווד|רוני ווד]] [[קית' ריצ'רדס|וקית' ריצ'רדס]] במקום. ביל וויימן אמר לגלדוף לפני ההופעה שלא יצור קשר עם [[הרולינג סטונז]] מכיוון ש"לקית' לא אכפת". סטיוארט לא עשה מסע הופעות באותו הזמן ולבסוף לא היה מסוגל להרכיב להקה בזמן לקונצרט, לכן גם בילי ג'ואל שלמעשה לא אהב את הרעיון של הופעת סולו מול קהל כה גדול. גלדוף טען, "סטיבי וונדר בסופו של דבר הסכים להופיע אבל אז התקשר אליי ואמר, 'אני לא מתכוון להיות הסמל השחור שלכם במופע".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/home/event/article-2329571/Freddie-Mercury-trying-Bono-The-Live-Aid-story-youve-heard-before.html|כותרת=Space ships, drugs everywhere, and Freddie Mercury trying it on with Bono: The Live Aid story you've never heard before|אתר=Mail Online|תאריך=2013-05-25|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
[[קליף ריצ'רד]] לאחר מכן הצהיר שהוא לא יכול להופיע היות והוא מחויב לקונצרט צדקה של גוספל ב[[ברמינגהאם|בירמינגהאם]], למרות שגלדוף רמז שהוא לא זוכר שהוא בכלל הציע לו להשתתף.<ref>{{צ-ספר|שם=Brian May : the definitive biography|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/228196666|מו"ל=Piatkus|שנת הוצאה=2008|מקום הוצאה=London|oclc=228196666|מחבר=Jackson, Laura, 1957 November 20-}}</ref>
להקת Tears for Fears לא הגיעה לקונצרט, אך פיצו על כך מאוחר יותר על ידי תרומה של ההכנסות שלהם ממספר מופעים במסע העולמי שהם עשו באותה השנה, ואף הקדישו הקלטה חוזרת של "Everybody Wants to Rule the World" עבור אירוע ההתרמה [[:en:Sport_Aid|Sport Aid]] שהתרחש ב1986.
[[לייזה מינלי]], [[יוקו אונו]] [[סינדי לאופר|וסינדי לאופר]] היו אמורות להופיע באצטדיון הJFK אך לבסוף לא השתתפו.
איחוד של הלהקה [[דיפ פרפל|Deep Purple]] גם היה אמור להתרחש ולהיות משודר משוויץ דרך לווין, אך הם ביטלו לאחר שהגיטריסט שלהם [[ריצ'י בלקמור]] סירב לקחת חלק בהופעה. הצמד [[יורית'מיקס]] גם היו אמורים לנגן בומבלי אבל ביטלו מאחר [[אנני לנוקס|ואנני לנוקס]] סבלה מבעיות גרון חמורות.
[[פרנק זאפה]] הוזמן להופיע אך סירב לעשות זאת מכיוון שהאמין שהכסף שגויס על ידי הלייב אייד היה אמור להיות מכוון לבעיות האמיתיות מולן עומד העולם המתפתח, ובמקום זאת הכסף היה אמור לעזור לעולם המתפתח על ידי סיפוק של דרכים להשגת סמים, וכן הוא כינה את המופע "המזימה הכי גדולה בכל הזמנים של הלבנת כספי קוקאין".
היו ספוקלציות שלהקת [[הביטלס]] תופיע, גלדוף השיב לספקולציות אלו בשלילה.
המשתתפים שהופיעו בסיום הקונצרט בוומבלי עם השיר "Do They Know It's Christmas?" היו ג'סטין היווארד וג'ון לודג' מלהקת [[המודי בלוז|The Moody Blues]], [[סטיוארט קופלנד]] מלהקת [[הפוליס]] וחברי להקת "Big Country". בפילדלפיה הופיעו [[ליונל ריצ'י|ליאונל ריצ'י]], הארי בלפונט, [[דיון וורוויק]], מליסה מנצ'סטר, שינה איסטון ו[[שר (זמרת)|שר]] בשיר הסיום "[[We Are the World|We Are The World]]".
[[דיאנה רוס]], [[ואן היילן|ואן היילן,]] "פראנקי הולך להוליווד", [[Talking Heads]] [[דונה סאמר|ודונה סאמר]] סירבו להופיע גם כן. [[דפש מוד]], אחת מן הלהקות האנגליות המוצלחות בכל הזמנים, לא הוזמנו להופיע. הזמר המוביל של להקת [[UB40]] שגם להקתו לא הוזמנה על ידי גלדוף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.northyorkshirenews.com/whats-on/music/interview-ali-s-battle-for-heart-and-soul-of-ub40-1-6617183|כותרת=Interview: Ali’s battle for heart and soul of UB40|אתר=www.northyorkshirenews.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
הקלידן של להקת Thin Lizzy דארן ווארון הביע חרטה על כך שהלהקה לא התבקשה להופיע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20150203183350/http:/69facesofrock.com/thin_lizzy_interview.html|כותרת=69 Faces of Rock|אתר=web.archive.org|תאריך=2015-02-03|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
[[רוג'ר ווטרס]] סיפר כי הוא התבקש לעשות איחוד של פינק פלויד לכבוד הקונצרט אך סירב ואמר כי הוא מוכן להביא את הלהקה החדשה שלו להופעה, אך סירבו לו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://fish-thecompany.com/email/stes5.htm|כותרת=Official Fish site: Sleeve notes|אתר=fish-thecompany.com|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
=== אירועים חריגים בזמן ההופעה ===
במהלך המופע, התרחשו מספר אירועים חריגים אשר קיבלו התייחסות גם לאחר המופע; מדונה הכריזה וצעקה לעבר הקהל כי היא "לא לוקחת את החרא הזה היום!", בהתייחסותה לתמונות העירום שפורסמו באותה תקופה במגזין פלייבוי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.houstonpress.com/music/five-things-madonna-should-avoid-for-a-successful-super-bowl-6760532|הכותב=Pete Vonder Haar|כותרת=Five Things Madonna Should Avoid For A Successful Super Bowl|אתר=Houston Press|תאריך=2011-12-06|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> בנוסף, הזמר טום פטי כיוון אצבע משולשת לעבר מישהו מהקהל במהלך שיר הפתיחה שלו "American Girl".<ref>{{Citation|title=Quotes from "Live Aid"|url=http://www.imdb.com/title/tt0261024/quotes|accessdate=2019-03-27}}</ref> כמו כן, במהלך הופעתו של בוב דילן עם להקת [[הרולינג סטונז|הרולינג סטון]] הגיטרה שלו נשברה, וכתוצאה מכך רוני ווד (חבר להקת הרולינג סטון) נתן את הגיטרה שלו לדילן וניגן "בכאילו" על גיטרה דמיונית, עד שהביאו לו גיטרה חלופית לבמה. תקרית נוספת במהלך המופע התרחשה כאשר מיק ג'אגר קרע חלק משמלתה של הזמרת טינה טרנר במהלך דואט אותו ביצעו ביחד לשיר "It's Only Rock 'n' Roll" והשאיר אותה לסיים את השיר עם בגד גוף בלבד. הזמר טדי פנדרגראס הופיע בפומבי לראשונה מאז תאונת הדרכים הקשה שעבר בשנת 1982 אשר גרמה לשיתוקו וביצע יחד עם אשפורד וסימפסון את השיר "Reach Out And Touch".
אמנים רבים אשר היו כתובים ברשימת המופיעים בקונצרט ביטלו את השתתפותם; ברוס ספרינגסטין למשל, החליט לא להופיע בקונצרט למרות הפופולריות הבינלאומית העצומה שלו בשנת 1985, ובדיעבד טען כי אינו הבין את חשיבות הקונצרט בזמנו. גם הזמר מייקל ג'קסון סירב להופיע, כאשר השמועות לגבי סירובו כללו סיבות פוליטיות, מחויבויות נוספות, עבודה אינטנסיבית וצילום Captain EO כיומיים אחרי המופע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://liveaid.free.fr/pages/faquk.html#refusal|כותרת=Live Aid F.A.Q (July 13th, 1985)|אתר=liveaid.free.fr|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yahoo.com/entertainment/the-making-of-captain-eo-lucas-coppola-and-162110246.html|כותרת=The Making of 'Captain EO': Lucas, Coppola, and Michael Jackson's Messy, Miraculous Disney Space Adventure|אתר=www.yahoo.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/1985/07/17/arts/michael-jackson-project-kept-him-from-concert.html|title=Michael Jackson Project Kept Him From Concert|date=1985-07-17|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-03-27}}</ref> הזמר פרינס גם לא הגיע לקונצרט, אך שלח סרטון שהקליט מראש בו הוא שר את הגרסה האקוסטית לשיר "4 Tears in Your Eyes" והוקרן בקונצרט בפילדלפיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.metrolyrics.com/hello-lyrics-prince.html|כותרת=Prince - Hello Lyrics {{!}} MetroLyrics|אתר=www.metrolyrics.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
מספר זמרים נכללו ברשימת האמנים של הקונצרט אך לבסוף לא הופיעו, כמו בילי ג'ואל, בוי ג'ורג', פול סיימון ועוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/home/event/article-2329571/Freddie-Mercury-trying-Bono-The-Live-Aid-story-youve-heard-before.html|כותרת=Space ships, drugs everywhere, and Freddie Mercury trying it on with Bono: The Live Aid story you've never heard before|אתר=Mail Online|תאריך=2013-05-25|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> פראנק זאפה גם הוזמן להופיע, אך סירב בטענה כי האמין שגיוס הכספים מהקונצרט לא יועבר לטיפול ברעב באפריקה אלא יעזור לפיתוח וסיפוק סמים.
=== ביקורות ומחלוקות ===
ההופעה של [[בוב דילן]] בקונצרט יצרה מחלוקות לאחר אמירתו "אני מקווה שחלק מהכסף... אולי הם יוכלו לקחת רק קצת ממנו, אולי... מיליון או שני מיליון, אולי.. ולהשתמש בזה, בשביל לשלם את המשכנתאות של החוות כאן, שהחקלאים כאן חייבים לבנקים.. ".<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/2005/SHOWBIZ/Music/07/01/liveaid.memories/index.html|הכותב=By CNN's Graham Jones|כותרת=CNN.com - Live Aid 1985: A day of magic - Jul 1, 2005|אתר=edition.cnn.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> הוא ציטט לא כהלכה מאתר ה Farm Aid<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20131102153719/http:/www.farmaid.org/site/c.qlI5IhNVJsE/b.2739785/apps/s/content.asp?ct=3851529|כותרת=Search - Farm Aid|אתר=web.archive.org|תאריך=2013-11-02|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> בו נכתב: "האם זה לא יהיה נהדר אם נעשה משהו עבור החקלאים שלנו פה באמריקה?". באוטיביוגרפיה של גלדוף, ''Is That It?'' (פורסמה ב1986), הוא הביע ביקורת על ההערה הזו ואמר "הוא הציג חוסר הבנה מוחלט של הבעיות בהן עסק הלייב אייד. הלייב אייד בא במטרה לעזור לאנשים שהולכים לאבד את חייהם. יש הבדל קיצוני בין לאבד את הפרנסה שלך לבין לאבד את החיים שלך."<ref>{{צ-ספר|שם=Is that It?|קישור=https://books.google.com/books?id=wHLiNOvP__IC&pg=PA390&dq=He+displayed+a+complete+lack+of+understanding+of+the+issues+raised+by+Live+Aid%E2%80%A6.&hl=en&ei=NFfZTaXkMMiy8QOx_pmEBQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCsQ6AEwAA#v=onepage&q=He%20displayed%20a%20complete%20lack%20of%20understanding%20of%20the%20issues%20raised%20by%20Live%20Aid%E2%80%A6.&f=false|מו"ל=Pan|שנת הוצאה=2005|מחבר=Bob Geldof, Paul Vallely|שפה=en}}</ref> על אף שתגובותיו של דילן קיבלו ביקורת, הערתו נתנה השראה למוזיקאים [[וילי נלסון|ווילי נלסון]], [[ניל יאנג]] וג'ון מלנקאמפ לארגן את אירוע ההתרמה Farm Aid, אשר קיימו את הקונצרט הראשון שלו בספטמבר 1985.<ref>{{צ-ספר|שם=Neil Young: Long May You Run: The Illustrated History|קישור=https://books.google.com/books?id=VicchWAszssC&pg=PA134&dq=%22Farm+Aid%22#v=onepage&q=%22Farm%20Aid%22&f=false|מו"ל=MBI Publishing Company|שנת הוצאה=2010-05-06|מחבר=Daniel Durchholz, Gary Graff|שפה=en}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110523191508/http:/www.farmaid.org/site/c.qlI5IhNVJsE/b.2723673/k.8C39/Past_Concerts.htm|כותרת=Past Concerts - Farm Aid|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-05-23|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> הקונצרט גייס מעל 9 מיליון דולר עבור חקלאיים אמריקאיים ונהפך לאירוע שנתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theconcertstage.com/farmaid1985.html|כותרת=The Concert Stage - Farm Aid 1985|אתר=www.theconcertstage.com|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
גלדוף לא שמח על כך שלהקת ההוטרס נוספו להיות הלהקה הפותחת בקונצטרט בפילדלפיה. הוא הרגיש שהדבר נכפה עליו על ידי גראהם והיזם המקומי לארי מגיד. מגיד, אשר קידם את המופע דרך Electric Factory Concerts, טען כי הלהקה היתה פופולרית בפילדלפיה, והאלבום הראשון והמצליח שלהם ''Nervous Night'' יצא לאור שלושה חודשים קודם לכן והיה להיט גדול. בראיון למגזין ''Rolling Stone,'' גלדוף שאל "מי הם לעזאזל ההוטרס?" יחד עם זאת, בדצמבר 2004, גלדוף הופיע עם ההוטרס בגרמניה בתור הופעת הפתיחה שלהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://popdose.com/popdose-interview-eric-bazilian-of-the-hooters/|כותרת=Popdose Interview: Eric Bazilian of the Hooters|אתר=Popdose|תאריך=2008-02-25|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
אדם אנט העביר ביקורת על האירוע והביע חרטה על השתתפותו באמירתו "התבקשתי על ידי גלדוף לקדם את הקונצרט. הם לא ידעו שהם יוכלו למכור אותו. לעשות את ההופעה הזאת הייתה הטעות הכי גדולה בעולם.. זה היה בזבוז זמן.. זה היה בסוף של הרוק אנד רול".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://louderthanwar.com/adam-ant-brands-live-aid-a-mistake-and-a-waste-of-time-and-the-end-of-rock-n-roll/|כותרת=Adam Ant brands Live Aid a "mistake" and a "waste of time". and the end of 'rock n roll'|אתר=Louder Than War|תאריך=2011-08-26|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> גלדוף סיפר באוטיביוגרפיה שלו שמילס קופלנד, המנהל של אדם אנט, ו[[סטינג]], שאל את גלדוף אם הוא חשב להציע לאדם לאנט להשתתף לאחר שגלדוף יצר איתו קשר בנוגע להופעה של סטינג. הוא טוען כי הוא לא חשב על כך מכיוון שחשב שהוא מעט מיושן אבל לבסוף הסכים.<ref>{{צ-ספר|שם=Is that It?|קישור=https://books.google.com/books?id=wHLiNOvP__IC&pg=PA340&lpg=PA420&d&source=bl&ots=tzjGCXJXI3&sig=b5td05ughaBDlsTZK5gf_HFR0EI&hl=en&sa=X&ei=fl9SVPrSPOWQ7Abt_oGABQ&ved=0CDoQ6AEwBA#v=onepage&q=philadelphia&f=false|מו"ל=Pan|שנת הוצאה=2005|מחבר=Bob Geldof, Paul Vallely|שפה=en}}</ref>
אנדי קרשו מה[[BBC]] ביקר את האירוע באוטוביוגרפיה שלו No Off Switch, באמירו ש"מבחינה מוזיקלית, הלייב אייד היה צפוי ומשעמם לחלוטין. כשהאמנים הוצאו החוצה או שמא נדרשו על ידי גלדוף להשתתף, זה נעשה ברור שהאירוע הזה הוא למעשה מצעד נוסף של אותו רוק ישן בקונצרט למען [[אפריקה]], שאורגן על ידי מישהו שבזמן שהוא הביע את דאגתו ואת תמיכתו כלפי אפריקה, הוא לא שיתף אף לו אמן אחד אפריקאי בקונצרט". קרשו גם תיאר את הגישה של גלדוף ושותפיו העסקיים כ"מעצבנת, רדודה ומרוצה מעצמה".
== '''מורשת''' ==
מופע "לייב איד" גייס בסופו של דבר סיוע בסכום של 127 מיליון דולר לרעב במדינות אפריקה, והיחסי ציבורי שיצר עודד מדינות מערביות לתרום את עודפי התבואה שלהם על מנת לפתור את משבר הרעב המידי שהתחולל באתיופיה.
אומנים רבים שהופיעו באירוע זכו לסקירה חיובית בולטת. מעבר לחשיבותו כאירוע תרבותי, נדיב וטכנולוגי, השפעתו המידית הייתה במצעד השירים של הממלכה מאוחדת. אמנים רבים זינקו לראש רשימת מצעד המשומעים ביותר ברדיו וחזרו לתודעה הציבורית, מה שבא לידי ביטוי גם במכירות שלהם. דוגמא לכך היא הצלחתו המחודשת של , אלבומם בן השלוש שנים של להקת [[קווין]] "Greatest Hits" עלה 55 מקומות בדירוגו וכל אלבום [[U2|יו-טו]] (U2) שהיה קיים בזמנו חזר לרשימת המושמעים.
שנים לאחר אירוע "לייב איד" עלו אירועים דומים ושונים כאחד שבאו להילחם בצורה דומה במטרות דומות:
· Live8: אירוע התרמה שיזם בוב גלדוף ב2005 להעלאת מודעות על עוני.
· Live Earth: אירוע התרמה להעלאת מודעות סביבתית ב2007.
· Farm Aid: אירוע לגיוס תרומות למשפחות חקלאיות בארה"ב שהתחיל בספטמבר 1985 וממשיך עד היום (נכון ל2019) להתקיים מידי שנה.
· Sport Aid: אירוע התרמה סביב נושא ספורט לגיוס כספים למלחמה ברעב באפריקה שהתקיים ב1986.
למרות השנים הלא מעטות שעברו מאז אותו אירוע והקדמה הטכנולוגית הרבה שבאה בעקבות, אירוע ה"לייב איד" עדיין מחזיק בתואר "האירוע המוסיקאלי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית". אירוע שהציג את הרשימה הארוכה ביותר של כוכבים (70 אמנים) שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר במשך הזמן הממושך ביותר אי פעם.
== '''השימוש בכספי התרומה''' ==
ב1986, מגזין המוזיקה Spin פרסם כתבה נוקבת לגבי שימוש לרעה בכספים שגויסו בלייב אייד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.spin.com/featured/live-aid-the-terrible-truth-ethiopia-bob-geldof-feature/|כותרת=Live Aid: The Terrible Truth|אתר=Spin|תאריך=2015-07-13|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
[[רופאים ללא גבולות]] (Médecins Sans Frontières), שגורשו מאתיופיה עקב התנגדותם לזוועות שהתרחשו, הזהירו את בוב גלדוף עוד מלפני אירוע הלייב אייד שלא לשתף פעולה באופן ישיר עם ממשלת אתיופיה, ובראשה [[מנגיסטו היילה מריאם]] (Mengistu Haile Mariam), מנהיג ה[[החונטה הצבאית האתיופית]] (Derg). הם טענו שמנגיסטו הוא הגורם הישיר לרעב הכבד באתיופיה, ובהיעדר מערכת מוסדרת להעברת הכספים והמצרכים לנזקקים, עבודה ישירה עם מנגיסטו לא תועיל לפתירת המצב, ואף תחריף אותו. אכן על פי מקורות, מנגיסטו היה אחראי להחרפת הבצורת והרעב על ידי הרס של יבולים ואמצעי ייצור אוכל באופן שיטתי כאמצעי לחימה כנגד המורדים. בנוסף, הוא שיבש אספקת אוכל לאזורים בהם שלטו המורדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://trialinternational.org/latest-post/mengistu-haile-mariam/|כותרת=Mengistu Haile Mariam|אתר=TRIAL International|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sites.tufts.edu/atrocityendings/2015/08/07/ethiopia/|הכותב=World Peace Foundation|כותרת=Ethiopia: Red Terror and Famine {{!}} Mass Atrocity Endings|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
גלדוף התעלם מדברים אלו, ונתן את הכסף ישירות למנגיסטו ולממשלת אתיופיה. אחד הציטוטים המפורסמים של בוב גלדוף בהקשר זה הוא "אלחץ ידיים עם השטן משמאלי ומימיני כדי להגיע לאנשים שאנו צריכים לעזור להם" (“I’ll shake hands with the Devil on my left and on my right to get to the people we are meant to help.”)
לפי מקורות<ref>{{Cite news|url=https://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/africaandindianocean/ethiopia/7359324/Millions-of-Ethiopian-famine-aid-used-to-buy-weapons.html|title=Millions of Ethiopian famine aid used to buy weapons|last=Pflanz|first=Mike|date=2010-03-03|language=en-GB|issn=0307-1235|access-date=2019-03-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.bbc.co.uk/blogs/theeditors/2010/03/ethiopia.html|כותרת=BBC - The Editors: Bob, Band Aid and how the rebels bought their arms|אתר=www.bbc.co.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> חלק לא מבוטל מהכסף הופנה לקניית ציוד צבאי מתקדם, בעיקר מ[[ברית המועצות]], ובעזרתו הצליח מנגיסטו לרסק את ההתנגדות למשטרו. יש עדויות לכך שגם אוכל שהגיע לאתיופיה דרך עמותת בנד אייד סופח להאכלת הצבא, או לשימוש לסחר חליפין עם ברית המועצות לקניית עוד נשקים. אתיופיה, שאז הייתה המדינה השלישית הכי עניה בעולם, לפתע השיגה את הצבא הגדול והמתקדם ביותר בכל יבשת אפריקה.
לפי ה[[BBC]], חלק מהתרומות שימשו גם לקניית נשק ל[[החזית העממית לשחרור תיגראי|חזית העממית לשחרור תיגראי]] (Tigray People's Liberation Front), שנלחמה נגד החונטה הצבאית האתיופית. בראש החזית עמד [[מלס זנאווי]] (Meles Zenawi), אשר בעתיד כיהן כנשיא וראש ממשלת אתיופיה. מיליוני דולרים הועברו דרך החברה להצלת תיגראי (Relief Societ of Tigray), שהיוותה חלק מהחזית העממית לשחרור תיגראי. מנגיסטו סירב לאפשר לסיוע להגיע לאזורים תחת שלטון המורדים, ולכן זו הייתה הדרך היחידה לסייע לאנשים במקומות אלו. על פי מקורות אחדים רק כ5% מכל הכספים הופנו לסיוע הומניטרי, ואילו כל שאר הכספים הופנו לרכישת ציוד צבאי. מקורות אחרים מציינים כי עד 20% מהתרומות הופנו למימון נשק למורדים.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, בוב גלדוף סירב להתראיין בקשר לנושאים אלו. עם זאת גלדוף מכחיש כל אפשרות לניצול לרעה של הכספים, וטוען שהם שימשו אך ורק לסיוע הומניטרי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.spin.com/2015/07/live-aid-bob-geldof-response-spin-1986-feature/|כותרת=Live Aid: Bob Geldof’s Original Response to|אתר=Spin|תאריך=2015-07-15|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref> בנוסף, עמותת בנד אייד ניסתה להוריד ולצנזר כתבות הנוגעות לנושא זה בטענה שאין הוכחות חד-משמעיות לטענות שכספים שגויסו נוצלו לרעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/news/article-1259061/Sorry-Bob-Geldof-Band-Aid-millions-DID-pay-guns.html|כותרת=Sorry Bob, Band Aid millions DID pay for guns: Charity's man in Ethiopia tells his disturbing story|אתר=Mail Online|תאריך=2010-03-19|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
בטווח הארוך אתיופיה היא עדיין אחת המדינות העניות בעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.focus-economics.com/blog/the-poorest-countries-in-the-world|הכותב=FocusEconomics|כותרת=The Poorest Countries in the World (2019-2023)|אתר=FocusEconomics {{!}} Economic Forecasts from the World's Leading Economists|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>, וקשה להגיד האם הכספים שגויסו עזרו או פגעו באתיופיה. על פי מומחים<ref>{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/world/2005/jun/24/g8.debtrelief|title=David Rieff: Did Live Aid do more harm than good?|last=Rieff|first=David|date=2005-06-24|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2019-03-27}}</ref>, ייתכן והכסף שגויס עזר להוריד את שיעור התמותה באתיופיה עקב הרעב בכ25%-50%. עם זאת, קשה לקבוע זאת בוודאות, כיוון שחלק לא מבוטל מהכסף הופנה, במקביל, לאמצעי לחימה שגרמו למוות רב.
אך מנגד, רבים טוענים שאירוע ההתרמה גרם לשינוי תפיסה עולמי, והביא את הרעב באפריקה לחזית תשומת הלב של המערב. על פי מקורות אלו, לא רק שהכספים גרמו להקלה מיידית בטווח הקצר, אלא גם לבניית תוכניות ליצור אוכל בר קיימא על ידי ארגונים כמו Farm Africa. ארגונים אלו הצליחו להוריד את אחוזי העוני בקרב חקלאים באזורי פריפריה באפריקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eadt.co.uk/news/live-aid-raised-millions-of-pounds-but-30-years-on-what-is-its-legacy-1-4148302|כותרת=Live Aid raised millions of pounds but, 30 years on, what is its legacy?|אתר=East Anglian Daily Times|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-27}}</ref>
== קישורים חיצונים ==
[http://liveaid.free.fr/pages/liveaidtimesdetaileduk.html לוח הזמנים וסדר ההופעות]
| |||