המוות בשפה העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 12:
* '''[[התאבדות|התאבד]]''': מיוחס לאדם שהורג או ממית את עצמו.
* '''שלח יד בנפשו''', '''איבד (את) עצמו לדעת''': ביטויים נרדפים שמיוחסים לאדם שהתאבד.
* '''נפטר''': קיצור של הביטוי "נפטר מן העולם" המופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], למשל ב{{בבלי|כתובות|קד|א|ללא=שם}}: "דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר' יוסי בן שאול: בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, צדיק פלוני בא", וב{{בבלי|יומא|לח|ב|ללא=שם}}: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". יש המפרשים את הביטוי כפטירתו של האדם מעול [[מצווה|מצוות]], ולפיכך משתמשים בו לגבי יהודים בלבד, אף על פי שאין לכך ראיה מן המקורות{{הערה|1={{הארץ|רן הכהן|יהודי נפטר, גוי מת|1.1354864|תרבות וספרות, 17.10.08}}}}. ב[[אבות דרבי נתן]] פרק 6:2 נאמר: בן ארבעים שנה הלך ללמוד תורה. סוף שלוש עשרה שנה לימד תורה ברבים. אמרו: לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב, ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב. הייתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב. אמרו לו תלמידיו: רבי, ביישתנו ממה שעשית לה! אמר להם: הרבה צער נצטערה עמי בתורה:
* '''הלך לבית עולמו''', '''הלך לעולמו''': על-פי {{תנ"ך|קהלת|יב|ה}}: "כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים". משמעות הביטוי "בית עולם" הוא "בית נצחי", והכוונה היא לקברו של האדם. הקיצור "הלך לעולמו" נוצר כשיבוש של הביטוי מספר קהלת, אם כי כיום הוא נפוץ יותר.
* '''נאסף אל אבותיו''', '''שכב עם אבותיו''', '''נאסף אל עמיו''': ביטויים המופיעים פעמים רבות ב[[תנ"ך]] (למשל: {{תנ"ך|בראשית|כה|ח}}; {{תנ"ך|בראשית|מט|לג}}; {{תנ"ך|שופטים|ב|י}}; {{תנ"ך|מלכים א|יא|כא}} ומקומות נוספים). מקור הביטוי הוא במנהגי הקבורה ב[[תקופת בית ראשון]]. למשפחות ממעמד גבוה הייתה מערת קבורה. את המת היו מכניסים לתוך המערה ומחכים עד שכל הבשר יעלם. כאשר היו צריכים לקבור במערת הקבורה מת נוסף, היו אוספים את עצמות המת הקודם למאספה יחד עם עצמות בני משפחתו הקודמים וחוזר חלילה. ומכאן הביטוי נאסף אל אבותיו. מערות קבורה שבהן היה נוהג זה בשימוש ניתן לראות עד היום באזור [[כתף הינום]] ב[[ירושלים]].