שחרור על-תנאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 35:
בשנת 1966 נדון עניינו של אסיר ביטחוני שביקש שחרור מוקדם, ושופטי בג"ץ השמיעו דעות שונות בסוגיה של התחשבות באינטרס הציבורי-הרתעתי, אולם הדיון לא שינה את הנוהג שנקבע בהחלטת בג"ץ הקודמת שוועדת השחרורים אינה שוקלת את האינטרס הציבורי הרתעתי.
אולם לאחר שוועדת שחרורים צבאית החליטה לשחרר את [[רמי דותן]] לאחר שני שלישים מתקופת מאסרו, קבע [[בג"ץ]] שבהחלטה על שחרור מוקדם של אסיר צבאי יש לקחת בחשבון גם שיקולים ציבוריים כמו חומרת העבירה ונסיבותיה והצורך בהרתעה{{הערה|שם=בגץ|[
בתחילת שנת 2001 דן בג"ץ בשנית בעניין שחרורו של [[יורם שקולניק]] והתמקדה בשאלת האינטרס הציבורי של הרתעה, לאחר שבפעם הקודמת ביטלה את החלטת ועדת השחרורים בטענה שהוועדה לא שקלה נכון את מסוכנותו.
|