הבדלים בין גרסאות בדף "אנטי-מחיקון"

הוסרו 236 בתים ,  לפני שנה
←‏הדיון החינוכי-חברתי: לא נכון ולא הגיוני. ממילא היה רק ערוץ אחד.
(ביטול גרסה 24988790 של 188.64.207.201 (שיחה))
(←‏הדיון החינוכי-חברתי: לא נכון ולא הגיוני. ממילא היה רק ערוץ אחד.)
 
==הדיון החינוכי-חברתי==
[[דוד בן-גוריון]], ששימש כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], התנגד באופן גורף להכנסת המדיה הטלוויזיונית. בן-גוריון ראה במדיה זאת בעיה חינוכית, שתהפוך את התושבים מעם הספר לעם המסך. [[יגאל אלון]], [[שר החינוך]] באותה התקופה חשש מתרבות של "נרגילות ורקדניות בטן". הטלוויזיה נתפסה ככלי מחטיא ולא תרבותי. בנוסף חששו אנשי [[מפלגת העבודה]] השלטת כי הכנסת מדיה חדשה תאפשר לריבוי דעות, דבר שיפגע באחידות הדעות וב[[כור ההיתוך]] הישראלי{{מקור}}. אך מעל כולם עמדה הטענה הכלכלית, אשר ראתה את מדינת ישראל הצעירה, שרק זה מכבר יצאה מתקופת צנע ממושכת. החשש הכלכלי היה כי קניית מכשיר יקר אשר איננו מיוצר בארץ תכניס את המדינה הצעירה למיתון נוסף{{הערה|אורן סופר, '''תקשורת המונים בישראל''', [[הוצאת האוניברסיטה הפתוחה]], רעננה, 2011, עמודים 311-344.}}.
 
רק ב-1965, לאחר פרישתו של [[בן-גוריון]] וכניסתו לתפקיד של [[לוי אשכול]] כ[[ראש ממשלה]], נפתחה האפשרות להכנסת הטלוויזיה למדינת ישראל, אך הטענות של הממשלה הקודמת נשארו בעינן והושמו מגבלות כגון שידור שאינו מסחרי ושידור שאינו בצבע{{הערה|{{הצופה||החל הדיון בממשלה על טלוויזייה כללית|1967/03/13|00122}}}}. לאורך הזמן והתפתחות הטכנולוגיה ציוד טלוויזיוני צבעוני החל להיות נפוץ וציוד לשידורי שחור-לבן ירד מגדולתו. כך נוצר מצב בו נאלצו אנשי הטלוויזיה לרכוש ציוד הפועל בצבע. כמו כן, תוכניות רכש סופקו לטלוויזיה הישראלית כשהן צבעוניות. על מנת להמשיך לשדר בשחור-לבן כאשר גם הציוד פועל למעשה בצבע וגם תוכניות רכש מסופקות בצבע - נמחקו הצבעים והשידור בוצע בצבעי שחור-לבן. זוהי הטכנולוגיה המכונה "מחיקון" המוחקת את הצבע ממסכי האזרחים. אך הציבור לא הסכים להשלים עם השלטת התרבות והחשכת הצבע ולשם כך הומצא המכשיר '''אנטי-מחיקון'''{{הערה|ענת פירסט ואלי אברהם, '''כיכר השוק הומה? : על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו''', בתוך כספי ד. (עורך), "תקשורת ופוליטיקה בישראל", [[הוצאת מכון ון ליר]], תל אביב, 2007, עמודים 134-161.}}.
משתמש אלמוני