אפרים הכהן – הבדלי גרסאות

 

== ביוגרפיה ==

 

 

 

תקופה לאחר בואו לעיר, התעורר פולמוס בעיר כנגדו. בעיר הייתה תקנה מהרב אור שרגא פייבוש אשכנזי מווילנה, שכיהן ברבנות בעיר{{הערה|תלמידו של [[מאיר מלובלין|מהר"ם מלובלין]]. הוא עלה לירושלים, ובדרכו, בשנת [[תט"ו]], התעכב בעיר וכיהן בה ברבנות.}}, שלא לקבל לרב או [[מורה הוראה]] בעיר אדם שיש לו קרובי משפחה בעיר. תקנה זו נתקנה עקב מחלוקות רבות שהיו בערי אירופה סביב מינוי קרובים. הרב אשכנזי חיזק את תקנותיו ב[[חרם (הלכה)|חרם]]. הרב אפרים חיתן את בנו עם אשה שהיו לה קרובים בעיר, ובשל זאת חלק מבני העיר סברו שעל פי התקנה אינו יכול לשמש כרב, ויש לחשוש לחרם של מתקן התקנה. הפולמוס מופיע בספרו של הרב אפרים, שער אפרים{{הערה|סימנים סג, סז וסח.}}, בספר [[עבודת הגרשוני]]{{הערה|סימן ב.}} ובשו"ת תורת משה{{הערה|סימן י"ד.}} לרבי משה חיים שבתי מסלוניקי. לבסוף שככה הסערה לאחר שמתקן התקנה הבהיר שהיא חלה רק על מי שהיו לו קרובים לפני כהונתו{{הערה|שו"ת תורת משה, סימן ס"ח.}}.

 

 

מספרים עליו שהיה מתענה ימים שלמים בלא ידיעת אדם{{הערה|מגילת ספר.}}. כן היה ידוע באהבתו לבריות.

 

== משפחתו==

* בתו נחמה נישאה לרבי יעקב בן רבי בנימין זאב אשכנזי, תלמידו של רבי [[יעקב מלובלין]] (אביו של [[הרבי ר' העשיל]]). רבי יעקב נשאר בווילנה בזמן הפרעות ובני המשפחה קיבלו עדות שהוא נהרג לאחר שהעדים ראו שהניפו עליו חרב. אשתו קיבלה היתר להינשא, אך היא סירבה, ולבסוף הוא חזר חי, וסיפר שניצל בדרך נס. בנם הוא רבי [[צבי אשכנזי]], ה"חכם צבי"{{הערה|ראו באריכות בספרו של נכדם היעב"ץ, "מגילת ספר".}}.

*בתו אסתר, אשת רבי יצחק הלוי שולהאף, בן רבי זלמן שכיהן כדיין בפראג. נרצחה עם בנה שמשון בזמן הכיבוש האוסטרי. רבי יצחק כתב את "מגילת אויבן" לזכר הקהילה שנחרבה, וכתב קינות על חורבנה ועל חורבנו האישי{{הערה|הוא נישא בשנית לרבקה בת רבי ליב וועלי מפראג. חתנו היה רבי שמחה כץ פופרש, דיין בפראג ורב בטיפליץ.}}.

 

== ספרו ==