פסיכופתיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ThatObviousBoy (שיחה | תרומות) ←אלימות: טעות במקור |
ThatObviousBoy (שיחה | תרומות) |
||
שורה 130:
תופעת הפסיכופתיה בקרב נשים זוכה לתשומת לב מוגברת בשנים האחרונות. יש הטוענים כי פסיכופתיה בקרב נשים, והתנהגות אנטי-חברתית של נשים, זוכים לתת-דיווח מסיבות מגוונות, ביניהן הנטייה להסוות אותה כטיפול יומיומי, או הנטייה ל[[דיכוטומיה]] מגדרית, לפיה נשים נתפסות נפגעות אך לא פוגעות וגברים פוגעים אך לא נפגעים. ואכן, על פי דיווחים נשים עם רמות גבוהות של פסיכופתיה הם מחזה נדיר במסגרות משפטיות ופסיכיאטריות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=H. Eisenbarth|שם=[Psychopathic personality in women. Diagnostics and experimental findings in the forensic setting and the business world]|כתב עת=Der Nervenarzt|כרך=85|עמ=290, 292–294, 296–297|שנת הוצאה=2014-3|doi=10.1007/s00115-013-3902-9|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24549689}}}}
מחקרים שונים מציעים הסברים שונים לכך, הסבר אחד להבדלים הסטטיסטיים המובהקים בין נשים לגברים הוא ההבדל בחומר אפור ב[[קליפת המוח הארובתית-מצחית]] שקשורה להתנהגות אנטיסוציאלית ופשיעה בקרב שני המינים. נפח [[החומר האפור]] באזור זה הוא קטן יותר אצל גברים וגבוה יותר אצל נשים. דבר אשר מעיד על כך כי נשים הם מוגנות יותר מפני התפתחותה של פסיכופתיה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Adrian Raine, Yaling Yang, Katherine L. Narr, Arthur W. Toga|שם=Sex differences in orbito-frontal gray as a partial explanation for sex differences in antisocial personality|כתב עת=Molecular psychiatry|כרך=16|עמ=227–236|שנת הוצאה=2011-2|doi=10.1038/mp.2009.136|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3008752/}}}} עם זאת, אין זה אומר שנשים לא יכולות ללקות בהפרעה אך ייתכן שדרושים גורמים סביבתיים חריגים על מנת שאישה עם ה[[פרדיספוזיציה]] תבטא את התכונות. לכן, הנטייה של נשים עם פסיכופתיה להתנהגות חסרת עכבות עשויה להיות חמורה במיוחד אף יותר מזאת של גברים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer L Skeem, Devon Polaschek, Christopher Patrick, Scott O Lilienfeld|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|כרך=12|עמ=2|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|קישור=https://www.researchgate.net/publication/275451920_Psychopathic_Personality_Bridging_the_Gap_Between_Scientific_Evidence_and_Public_Policy}}}}
רוב המחקרים, אך לא כל המחקרים מצאו [[ניתוח גורמים]] דומה אצל גברים ונשים עם פסיכופתיה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer L Skeem, Devon Polaschek, Christopher Patrick, Scott O Lilienfeld|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|כרך=12|עמ=2|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|קישור=https://www.researchgate.net/publication/275451920_Psychopathic_Personality_Bridging_the_Gap_Between_Scientific_Evidence_and_Public_Policy}}}} במחקר אחד הגורם העברייני ברשימת הפסיכופתיה של הייר היה מזוהה עם [[אימפולסיביות]] בקרב גברים, ופתיחות (openness to experience) בקרב נשים. מימד אשר מאופיין בסקרנות, מקוריות, ואופקים רחבים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer L Skeem, Devon Polaschek, Christopher Patrick, Scott O Lilienfeld|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|כרך=12|עמ=15|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|קישור=https://www.researchgate.net/publication/275451920_Psychopathic_Personality_Bridging_the_Gap_Between_Scientific_Evidence_and_Public_Policy}}}} בניגוד לגברים אשר עשויים להציג תכונות פסיכופתיות בסביבות רבות, מחקר אחד טען כי נשים עם פסיכופתיה בדרך כלל מבטאות את התכונות שלהם בתוך יחסים בין-אישיים וסביבות של משק בית. הדבר עשוי, בין השאר, לשקף תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים, שלפיהן נשים נוטות ליטול על עצמן תפקידים אכפתיים וחינוכיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/232507155_Psychopathy_in_Women_Assessment_Manifestations_and_Etiology|כותרת=Psychopathy in Women: Assessment, Manifestations, and Etiology. {{!}} Request PDF|אתר=ResearchGate|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-29}}</ref> הוצע כי פסיכופתיה אצל גברים מתבטאת יותר כדפוס של הפרעת אישיות אנטי-חברתית, ואילו אצל נשים היא מתבטאת כדפוס של [[הפרעת אישיות היסטריונית]] (למשל, פתיינות, התנהגויות דרמטיות, יהירות, התרכזות-עצמית ואנוכיות ) או [[הפרעת אישיות גבולית]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jenessa Sprague, Shabnam Javdani, Naomi Sadeh, Joseph P. Newman|שם=Borderline Personality Disorder as a Female Phenotypic Expression of Psychopathy?|כתב עת=Personality Disorders|כרך=3|עמ=127–139|שנת הוצאה=2012-4|doi=10.1037/a0024134|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3323706/}}</ref> מחקרים
אף על פי שהתוצאות הם שונות ולא חד משמעיות, מחקרים אחדים מצביעים על כך כי גברים עם פסיכופתיה מציגים לעיתים קרובות יותר תוקפנות פיזית, נשים מציגות תוקפנות מילולית, או "תוקפנות ביחסים" (Relational Aggression), סוג תוקפנות זה למשל, עשוי להתרחש באמצעות מניפולציה של רשתות חברתיות בניסיון לנדות את הקורבן מהקהילה. המטרה של סוג תוקפנות זה היא לשמר את המעמד של התוקפן על חשבון המעמד של הקורבן ובאופן כללי הוא נחקר ונצפה יותר בקרב נשים ומתבגרים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Rolf Wynn, Marita H Høiseth, Gunn Pettersen|שם=Psychopathy in women: theoretical and clinical perspectives|כתב עת=International Journal of Women's Health|כרך=4|עמ=257–263|שנת הוצאה=2012-06-01|doi=10.2147/IJWH.S25518|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3379858/}}}} כאמור, התוצאות הם שונות ולא חד משמעיות. למשל, מחקר אחד שנעשה על בנות עם הפרעת התנהגות ומאפיין של קהות לב מצא כי הן נקטו גם בתוקפנות תגובתית וגם בתוקפנות אינסטרומנטלית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Xenia Anastassiou-Hadjicharalambous, Vasiliki Demetriou, Nicholas D. Thomson, Kostas A. Fanti|שם=Types of Relational Aggression in Girls Are Differentiated by Callous-Unemotional Traits, Peers and Parental Overcontrol|כתב עת=Behavioral Sciences|כרך=5|עמ=518–536|שנת הוצאה=2015/12|doi=10.3390/bs5040518|קישור=https://www.mdpi.com/2076-328X/5/4/518}}}}
| |||