יהודית שמחוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
הצבת תבנית מנהיג |
||
שורה 1:
{{מנהיג
|תמונה=Sinhoni 50.jpg
|כיתוב=יהודית שמחוני בתל אביב, [[1949]]
|תאריך לידה עברי=[[ט"ז בשבט]] [[תרס"ב]]
|תאריך עלייה=[[1921]]
|תאריך פטירה עברי=[[כ"ז בכסלו]] [[תשנ"ב]]
|מפלגה=[[מפא"י]], [[רפ"י]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חברת הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[14 בפברואר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[5 בפברואר]] [[1951]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]
▲|סיעות=[[מפא"י]]
|תפקידים=ראש המחלקה לקשרים בינלאומיים ב[[ההסתדרות|הסתדרות]], מזכירת סיעת מפא"י▼
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט=
*מזכירת סיעת [[מפא"י]]
*חברה ב[[מועצת הפועלות]]
}}
}}
'''יהודית שמחוני''' (לעיתים: '''שמחונית''') ([[ט"ז בשבט]] [[תרס"ב]], [[24 בינואר]] [[1902]] – [[כ"ז בכסלו]] [[תשנ"ב]], [[4 בדצמבר]] [[1991]]) הייתה [[חברת הכנסת|חברת]] [[אספת הנבחרים]] הרביעית ו[[הכנסת הראשונה]] מטעם [[מפא"י]]. פעילה בתנועת הפועלות ובארגוני הנשים של [[הסתדרות העובדים הכללית]].
שורה 57 ⟵ 61:
שמחוני שבה לפעילות ציבורית בשנת [[1955]] ושימשה בתפקיד חברת מזכירות מפא"י וחברה בוועד הפועל של ההסתדרות והוועדה המרכזית. ב־6 ב[[נובמבר]] [[1956]], בלילה שלאחר סיום "[[מבצע קדש]]", נהרג בנה, מפקד פיקוד הדרום אלוף [[אסף שמחוני]], בהתרסקות מטוסו הקל ליד המבצר הצלבני עג'לון ב[[הרי הגלעד]] בממלכת [[ירדן]], עת היה בדרכו מ[[א-טור]] ל[[בסיס רמת דוד|בסיס חיל האוויר ברמת דוד]]. היה בן 34 במותו והותיר אחריו את אשתו הראשונה ושלושה ילדים, ואת בת-זוגו לחיים ובנה. יהודית שמחוני המשיכה בפעילותה הציבורית גם לאחר מות אסף ואף יצאה לשליחות נוספת בארצות הברית במהלך שנת האבל.{{הערה|ספר יהודית שמחוני, עמ' 23.}}
עם שובה משליחות זו, המליצה שרת החוץ, [[גולדה מאיר]], בפני מוסדות מפא"י על מינויה של שמחוני לתפקיד ראש המחלקה לקשרים בינלאומיים של ההסתדרות, כמחליפתו של [[ראובן ברקת]] שעזב את התפקיד בטריקת דלת לאחר שלא הצליח לשתף פעולה עם [[פנחס לבון]]. שמחוני מונתה לתפקיד ומילאה בשנים אלו תפקיד חשוב מאד בבניית יחסי החוץ של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בחיזוק הקשרים עם מדינות [[אפריקה]] שהשתחררו משלטון קולוניאלי וקיבלו את עצמאותן, על ידי הקמת בית ספר מיוחד עבור אזרחים ממדינות אפריקה החדשות בו עברו השתלמויות בנושאים שונים. כמו כן, ייצגה שמחוני את ההסתדרות בקונגרסים של מפלגות סוציאליסטיות במדינות שונות באירופה. עוד הייתה חברה גם בהנהלת "הקונפדרציה של האיגודים המקצועיים החופשיים", ושימשה גם כחברה במועצה הציבורית להנצחת החייל.
לאחר התעוררותה מחדש של פרשת "[[עסק הביש]]", בתחילת [[שנות ה-60]], הודח [[פנחס לבון]] מתפקיד [[מזכ"ל ההסתדרות]]. ההדחה עוררה גלים והביאה את דוד בן-גוריון לפרוש ממפא"י ולהקים את [[רפ"י]] בשנת [[1965]], ושמחוני הצטרפה אליו. בעקבות כך פרשה גם מתפקידיה בהסתדרות העובדים. פעילותה ברפ"י היית סמלית בלבד, ולמעשה היוותה את אחרית תקופת פעילותה בחיים הציבוריים.
שורה 67 ⟵ 71:
נוסף על עבודתה בקיפוליה, עבדה שמחוני גם במפעל לעיבוד שקדים "שקדיה", שהוקם על ידי אחיק בנה, וככל שעמדו לה כוחותיה השתתפה בעבודות קטיף האגסים של הקיבוץ. שמחוני המשיכה להיות פעילה באסיפות הקיבוץ שנערכו מדי שבוע, וכמו כן הביעה דעתה על הנעשה בכתב לעיתים מזדמנות על דפי עלון הקיבוץ - "בגבע".
בשנת [[1987]] זכתה
בדצמבר [[1991]] נפטרה בשיבה טובה. [[ארכיון|ארכיונה]] שמור ב[[מכון לבון]].{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/LavonInstitute/RightMenu/Archive/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/IV-104+-+%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A6-%D7%AA.htm IV-104 - ארכיונים אישיים (צ'-ת')], באתר מכון לבון.}}
| |||