המשבר המרוקאי הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
הרחבה
שורה 1:
'''המשבר המרוקאי הראשון''', הידוע גם כ'''משבר טנג'יר''', היה [[משבר בינלאומי]] בין ה[[מעצמה|מעצמות]] ה[[אירופה|אירופיות]] השונות ביחס למצבה של ה[[קולוניה]] ה[[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|צרפתית]] ב[[מרוקו]]. המשבר פרץ ב[[מרץ]] [[1905]] ונמשך עד ל[[מאי]] [[1906]].
 
בשנת [[1904]] אישרה מחדש [[בריטניה]] את שליטתה של צרפת במרוקו, במסגרת מה שכונה "[[ההסכמה הלבבית]]". ב-[[31 במרץ]] [[1905]] ביקר בעיר [[טנג'יר]] שבמרוקו [[הקיסרות הגרמנית|הקיסרוילהלם הגרמני]]השני, [[קיסר גרמניה|הקייזר וילהלם השני]], והכריזוהצהיר כי הוא מעונייןרואה ב[[עצמאות]]הבמרוקו מדינה עצמאית, וכי השליטה הצרפתית אינה מקובלת על גרמניה אשר תובעת גם לה זכויות בשטחה של מרוקו. בהצהרה זו ביקשה גרמניה לסכסך בין שתי המעצמות (בריטניה וצרפת) ולבחון את מידת חוזקה של ההסכמה הלבבית.
 
לאחר הביקור בטנג'יר לא הרפו הגרמנים מלחציהם. הם שלחו משלחת לפס כדי לדון על מלווה גרמני ועודדו את הסולטאן להתנגד לדרישות הצרפתים לרפורמות או ליתר שליטה בארצו. הם לחצו על ספרד להתנער מהסכם קודם שחתמה עם צרפת על חלוקת מרוקו לאזורי השפעה, ודרשו כינוס וועדה בינלאומית על עתיד מרוקו.
 
[[דעת הקהל|הציבור]] ה[[צרפתי]] זעם על גרמניה, וכך היה גם ב[[בריטניה]]. [[משרד החוץ (כללי)|שר החוץ]] הצרפתי, [[תיאופיל דלקסה]], נקט עמדה נוקשה כנגד הגרמנים, אך הוא הוחלף בתפקידו על ידי [[מוריס רוביה]] שרצה להקים וועדה שתפתור את המשבר. גם בצרפת וגם בגרמניה התנגדו להקמת הוועדה. המצב הוסלם כאשר גרמניה הזיזה את כוחותיה אל עבר הגבול עם צרפת בדצמבר של אותה שנה והצרפתים נקטו באותה פעולה בינואר.