|
===חמולות===
הכפר עראבה כולל כיום 40 [[חמולה|חמולות]] אשר ניתן לחלקן לחמש קטגוריות מרכזיות: החמולות הגדולות, החמולות הבינוניות, החמולות הקטנות, העקורים (שבניהן הגיעו בעיקר במלחמת 1948). והנוצריםרוב החמולות הם מוסלמיות, אבל יש כמה חמולות נוצריות קטנות.
להלן רשימת שש החמולות הגדולות:
*'''יאסין-נסאר''': חמולה אחת אשר קמה מאיחוד בין שתי חמולות המתייחסות, לטענת השיח'ים, לסב קדמון משותף בשם יונס. הסב היגר מסעודיה לאזור עזה והתיישב בח'אן-יונס, שנקראת על שמו. אחד מבניו של יונס עבר לגור בכפר עארה שבוואדי עארה ובן שני התיישב בכפר עראבה. בנים אלה הקימו בכפריהם משפחות הנחשבות כיום לחמולות גדולות בשני הכפרים. עד היום קיימים קשרי חיתון וקרבה חזקים בין תושבים בח'אן יונס, עארה ועראבה. בני חמולה זו מהווים קרוב ל 20% מתושבי עראבה והיא העמידה משורותיה את ראש המועצה הראשון, אחמד יאסין, ועוד כמה ראשי מועצה שבאו אחריו.
*'''עאסלה''': החמולה השנייה בגודלה בכפר. עלפי נתוני עמותת "עראבה אל-מוסתקבאל" משנת 1992 מנתה אז כ-16.5% מהתושבים הבוגרים בכפר, אך כיום היא כמעט שווה בגודלה לחמולת יאסין–נסאר. העאסלה מורכבת ממספר חמולות משנה, שבמרכזן צאצאיו של סב קדמון שהיגר לעראבה מעבר הירדן. אבותיו של סב זה מקורם בכפר עסירה שימלייה שליד שכם, ולכן בניו כונו בעראבה בשם אל-עיאסרה. בחלוף הזמן השתבש השם לאל-עאסלה, והשם בגרסתו החדשה דבק בכל תושבי הגוש הדרומי של הכפר. סיפור זה מאשש את אבחנתו של החוקר אלחאג' (1987), לפיה אין לראות בחמולה בהכרח קבוצה שבין יחידיה קיימת קרבת שארות ביולוגית, ותיתכן חמולה המבוססת בחלקה על שארות פיקטיבית. משורות חמולה זו בא ראש המועצה הנוכחי, עלי עאסלה, שגבר על קודמו מחמולת יאסין–נסאר, אחרי ניסיונות שנמשכו שנים לזכות בראשות המועצה המקומית.
*'''כנאענה''': החמולה השלישית בגודלה. בשנת 1992 היוותה 10.8% מבעלי זכות הצבעה בכפר. על פי המסורת החמולתית, מתייחסת לסב קדמון שהגיע לעראבה מהר כנען שליד צפת. אולם המרואיין עאטף כנאענה (יליד 1944) שולל מסורת זו וטוען כי החמולה התגבשה ממספר משפחות קטנות חסרות יחוס ידוע. במאה ה-19 נחשבה קטנה וחלשה, וכאשר חולקו האדמות בבקעת נטופה בין תושבי הכפר, בשנת 1864, בני כנאענה קיבלו חלק קטן בלבד. מאז שנות החמשים היוותה חמולה זו מקור בולט של המפלגה הקומוניסטית לגיוס עוצמה פוליטית בכפר.
*'''בדארנה''': החמולה הרביעית בגודלה, עם 9.8%. הסב הקדמון היגר מעבר הירדן. בניה ממשיכים לקיים קשרים חברתיים עם הענף המשפחתי המקביל בירדן.
*'''נעאמנה''': החמישית בגודלה, עם 9% מתושבי הכפר. גם היא מתייחסת לסב שהגיע מעבר הירדן.
*'''אל-ח'וטבא''': כ-5.5% מתושבי הכפר. סבם הגיע לפני כ-300 שנה מהכפר [[סג'מא]] (SAJMA) שבצפון עבר הירדן. הסב מת ונקבר בעראבה והותיר שלושה בנים: טאהא, מוסטפא ועודה. מבנים אלה וצאצאיהם צמחה החמולה, שבניה מקיימים גם קשרים חברתיים עם הכפר הירדני.
החמולות הגדולות מונות יותר מ-70% מתושבי הכפר ובניהן הם גם הבעלים של כ-70% משטח הכפר. לצידן יש חמש חמולות בינוניות: שלש, קראקרה, סעדי, דראוושה וסח. החמולות הבינוניות מונות כ-16.5% מתושבי הכפר. על אלה יש להוסיף 12 חמולות קטנות, המהוות כ-7.5%. העקורים, שמקורם בכפרים אחרים בגליל, מהווים 3.1% - מיעוטם הגיעו לעראבה לפני שנת 1948, כמו חמולת גזאווי, ורובם הגיעו במהלך מלחמת 1948, ובהם החמולות מיעארי, נמארנה, רבאח, עבאהרה, מוגרבי, זבידאת ועזירי.
הנוצרים מנו בשנת 1992 כ-1.3% מתושבי עראבה ומתרכזים בשכונה המזרחית של הכפר. בסוף התקופה העותמאנית הם מנו כ-10% מאוכלוסיית הכפר, אולם שיעורם הלך ופחת בגלל הגירת חלק מהמשפחות הנוצריות לחיפה, בהן משפחת מתא, חדאד ונגאר. כיום יש בכפר ארבע חמולות נוצריות: ח'ורי, עואד, שמשום וחנא. הן משתייכות לכנסייה ה[[הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית|יוונית קתולית]]{{מקור|"מלכיתית" הוא ניחוש מלומד}}. בני משפחת ח'ורי נטלו חלק בולט בהרבה למעבר משקלם המספרי בפעילות החברתית וכלכלית בכפר.
===מאפייני המודרניזציה מאז שנות החמשים===
|
