ספר האמונות והדעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עיקרי האמונה: ויקיזציה
מ הגהה
שורה 12:
*המאמר השלישי: בציווי ואזהרה.
*המאמר הרביעי: במשמעת ובמרי וההכרח והצדק.
*המאמר החמישי: בזכויות ובחובות.
*המאמר השישי: בעצם הנפש, והמות, וכל הנספח לכך.
*המאמר השביעי: [[תחיית המתים]]
*המאמר השמיני: בישועה.
*המאמר התשיעי: בגמול ובעונש בעולם הבא.
*המאמר העשירי: במה שיותר ראוי שיעשה האדם בעולם הזה.
 
==נושאי הספר==
הספר דן בעשרה נושאים שונים:
 
* [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]].
* [[ייחוד השם|אחדות הבורא]].
שורה 40 ⟵ 39:
בספרו, רס"ג מביא קשת רחבה של דעות פילוסופיות, ומתפלמס איתן בחריפות. בין מסקנותיו:
* [[אלוהים]] ברא את העולם ונתן צורה לחומר
* אלוהים הוא המצוי הראשון והיחיד בעולמו, ובניגוד לדעה על שתי רשויות
* תורת ישראל ניתנה על ידי אלוהים, ומצוותיה לא יבוטלו לעולם, רס"ג כותב שהמצוות של תורת ישראל לא יבוטלו לעולם, "כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורתה, וכיוון שאמר הבורא, שהאומה תעמוד כל עמידת השמים והארץ, מן ההכרח שתעמוד תורתה כל ימי השמיים והארץ".
 
רס"ג הסיק גם שה[[אדם]] הוא מרכז ותכלית הבריאה, ונפש האדם היא בעלת בחירה חופשית, שכן האדם עומד ברשות עצמו, והוא יכול או לעשות דברים טובים או לעשות דברים רעים. אך למרותאף על פי שהאדם הוא מרכז הבריאה ובעל בחירה חופשית, "יש גמול ועונש לעתיד לבוא, אחרי היפרד הנפש מן הגוף". לפי רס"ג, רק על ידי מעשים טובים תזכה נפשו של האדם לגמולה הטוב - הגעה אל "המדור הרוחני". לדעתו של רס"ג, מציאות הנפש היא גם בפני עצמה, כלומר מחוץ לגוף, "כי בלעדיו היא לא תוכל לראות את פעולתה, ממש כשם שהאש אינה יכולה להראות מבלי להיות תלויה בחומר הבוער".
 
לגבי תחיית המתים טען רס"ג, כי היא מעיקרי האמונה הישראלית, ו"כל הכופר בתחיית המתים, כאילו כיחש באמיתות הניסים והנפלאות המסופרים בכתבי הקודש". את זמן תחיית המתים, קובע רס"ג בעת ה[[גאולה]] של ימות ה[[משיח]], וגם את האמונה בביאתו של המשיח - רס"ג קובע כאחד מעיקרי האמונה הישראלית.
 
הספר נכתב בתקופה שבה רבים מהיהודים חיו בסביבה דוברת ערבית, ונחשפו לתרגומים של הפילוסופיה היוונית העתיקה לערבית וגם לספרות נוצרית ומוסלמית. אמונות ודעות נכתב כתגובה לאתגר הרעיוני שהציבה התקופה הזו.
 
===עיקרי טענותיו הפילוסופיות===
הרס"ג בספרו "האמונות והדעות", יצא כנגד כל האמונות הסותרות את היהדות הרבנית: ה[[אסלאם]], ה[[נצרות]], אמונת [[זרטוסטרא]], [[סנסואליזם]], [[אתאיזם]], וכן תפיסות קוסמולוגיות ו[[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] שאינן עומדות בקנה אחד עם היהדות.
 
הוא קבל את שיטת ה[[מועתזילה]] לגבי חירות הרצון, אחדות האל, דחה את תורת ה[[אטום|אטומים]] של ה[[כלאם]], ובפסיכולוגיה הוא ממזג בין [[אריסטו]] ל[[אפלטון]]. האמת הדתית היא ההתגלות ותוכנה של ההתגלות זהה עם השכל, השכל יכול להכיר את תוכנה ואמיתותה של ההתגלות. ישנה מצווה דתית להשיג בשכלנו את מה שבא לנו בנבואה. וכל זה אחר שנקבל את תוכנה האמיתי של ההתגלות כבסיס לאמונה.
 
לשיטת הרס"ג אפשר להוציא מ"[[פשוטו של מקרא]]" כל היכן שהפשט נוגד את השכל.
 
מקורות הידיעה הם: החושים, השכל, ההכרח והמסורת. הלך בדרכי ה[[כלאם]] להוכיח את מציאות הבורא מתוך חידוש העולם. וזה מתוך שהוא העולם, סופי, מורכב, נושא מקרים, ועובר בזמן (ההוכחה מהזמן היא במקורה מ[[יואנס פילופונוס]] הנקרא יוחנן המדקדק).
 
הרס"ג דוחה את מציאותו של "חומר קדמון" כשורש למורכבותו של העולם. הוא מייחס לבורא את התארים "חי חכם יכול" כמבטאים דבר אחד ומוכרחים הם אחד לשני. כל תורה נבואית עליה לעמוד במבחן השכל האנושי עוד טרם נבקש הוכחות של ניסים.
 
הוא הראשון שמחלק בפירוש בין מצוות שכליות לשמעיות. הרס"ג דחה את תורת הגזירה הקדומה - ה[[פרדסטינציה]] מטעמי הצדק והיושר האלוהי שמשלם שכר ומעניש ([[תיאודיציה]]). לשיטתו הנפש אינה מקרה של הגוף אלא [[סובסטאנציה]] של עצם קרוב ל[[גלגלי השמיים]].