הבדלים בין גרסאות בדף "פשיטת רגל"

נוספו 98 בתים ,  לפני שנה
מ
הסרת קישורים עודפים, תיקון קישורים, תבנית דה מרקר, עיצוב
מ (הסרת קישורים עודפים, תיקון קישורים, תבנית דה מרקר, עיצוב)
'''פשיטת רגל''' היא הליך [[דיני חדלות פרעון|חדלות הפרעון]] החל על [[חייב]]ים שהם [[אדם|יחיד]]ים. להבדיל מחברות בע"מ שם מתקיים הליך פירוק{{הערה|הכונס הרשמי, [httphttps://noamkuriswww.blogspotjustice.cogov.il/2016Units/12ApotroposKlali/blog-post_21Departments/The%20official%20receiver/peruk/Pages/default.htmlaspx חברותפירוק בפירוקחברות], 18.12.16אתר [[משרד המשפטים]]}}, בהכרזת החייב כפושט רגל יש יתרונות וחסרונות עבור החייב ו[[נושה|נושיו]]; ברוב המקרים, החייב הוא המבקש הגנה מנושיו על ידי כניסה להליך זה. פשיטת רגל מצטרפת להליכי חדלות הפרעון הרלוונטיים ל[[תאגיד]]ים: [[פירוק חברות|פירוק]] ו[[הבראת חברות|הבראה]].
 
==מטרות==
*להסדיר את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.
 
קיומו של הליך מסודר לפשיטת רגל הוא חלק מהחיים הכלכליים המודרניים והוא אינטרס ציבורי מובהק, משום שגם לנושים ול[[הוצאה לפועל]] אין עניין להתעמר ולנקום בחייב. במקום זאת, שואפים לקבל את מה שניתן לקבל מהחוב (השאת שיעור הפרעון לנושים). לחברה יש עניין לאפשר הזדמנות שנייה בעסקים ולו כדי לעודד פעילות עסקית.
 
==היסטוריה==
ניתן לראות ב[[שמיטת כספים]] התנ"כית מקור לחקיקה בנושא פשיטת רגל. יש הטוענים כי שמיטת הכספים המקראית ביטלה את כל החובות, ולא רק את חובותיהם של אלו שאינם יכולים להחזיר, במועד קבוע אחת לשבע שנים. על פי ראייה זאת, שמיטת כספים המקראית היא מרחיקת לכת הרבה יותר מפשיטת הרגל המודרנית. אולם, על פי ההלכה, שמיטת כספים משמטת רק חובות אשר מועד פרעונם כבר הגיע ובעל החוב לא הצליח לגבותם (או שכח לגבותם). בהתאם לראייה זאת, שמיטת הכספים דומה לפשיטת הרגל המודרנית ומטרתה העיקרית היא למנוע נגישׂה אינסופית של החייב אף על פי שאיננו יכול לשלם את חובו. שמיטת הכספים גרמה לבעלי הממון למעט ב[[הלוואה|הלוואות]], ועל כן ב[[תקופת בית שני]] תיקן [[הלל הזקן]] את ה[[פרוזבול]] המאפשר למעשה לעקוף את שמיטת החובות.
 
השלב שלאחר מתן צו כינוס הוא ההכרזה על פשיטת רגל. קיים שיקול דעת לבית המשפט אם להכריז על חייב, שניתן לגביו צו כינוס, כפושט רגל (אם מוחלט שלא לתת הכרזה כאמור, ההליך יכול להסתיים כבר בשלב זה). משניתן צו פשיטת רגל, מגיעים ללב-לבו של ההליך: איסוף נכסי החייב מחד וחלוקתם לנושיו מאידך, באמצעות תביעת חוב. אופן חלוקת נכסי החייב מבוסס על שני עקרונות: עקרון העדיפות ועקרון השוויון. עקרון העדיפות קובע כי קיימות קטגוריות חוב שונות בעלות דרגה שונה. בעדיפות ראשונה נמצאים החובות לנושים מובטחים, דהיינו מי שהבטיחו את חובם באמצעות [[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]]. לאחר מכן נמצאות הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל. קטגוריית החוב הבאה בסדר העדיפויות היא החובות בדין קדימה, אשר כוללים חוב בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור משכר עבודה, מיסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב מזונות. לאחר החובות בדין קדימה באים יתר החובות. עקרון השוויון קובע כי לגבי הנושים באותה דרגת עדיפות, החלוקה תתבצע בצורה פרופורציונלית לשיעור הנשיה שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה. לרוב, נכסיו של חייב שנמצא בחדלות פרעון כלכלית אינם מספיקים כדי לשלם לנושים הרגילים שום חלק מנשייתם; פעמים רבות, אין בהם די כדי לשלם דבר לנושים בדין קדימה; במקרים חמורים, הם אינם מספיקים אף כדי לכסות את הדרגה הראשונה, החובות המובטחים.
 
הליך פשיטת הרגל מגיע לקצו ב[[צו הפטר]]. ההפטר ניתן לחייב כאשר בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם או כי אין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר נמחקים חובות העבר ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב. לפני התיקון ב-[[1996]], היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים עד שיצליח החייב לפרוע לפחות שליש מחובותיו. כיום, בית המשפט מאפשר למי שנקלעו לחובות ב[[תום לב]] לקבל [[צו הפטר]] מהר יותר, לעיתים אף במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל (זאת, כאשר בניהול ההליך אין תועלת לנושים, מאחר שהחייב אינו בעל נכסים משמעותיים).
 
במקום לנהל את הליך פשיטת הרגל בדרך של מימוש נכסים (כמפורט לעיל), ניתן גם להגיע להסדר נושים. ההסדר מערב את החייב וכלל נושיו או אותם נושים הנקובים בהסדר. הסדר נושים משנה את תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, לרוב על דרך של הפחתת סכום החוב או דחיית מועד ההחזר שלו. הנושים יוצאים מההליך עם מערך חדש של זכויות כלפי החייב. למעשה, במקום לנצל את הנכסים הנוכחיים הנמצאים בידי החייב, מנוצל זרם ההכנסות העתידי שלו.
*[[הבראת חברות]]
*[[פירוק חברות]]
* [[צו הפטר]]
 
==לקריאה נוספת==
*[[דוד האן]], '''חדלות פירעון'''. (2010)
*[[שלמה לוין]] ו[[אשר גרוניס]], '''פשיטת רגל'''. (2010)
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=פשט את הרגל|ויקימילון 2=פשיטת רגל}}
*[httphttps://apotwww.justice.gov.il/poshtimUnits/generalApotroposKlali/mainDepartments/mainThe%20official%20receiver/Pages/default.aspx הכונס הרשמי] באתר משרד המשפטים
*עמי גינזבורג, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090315_1070985 פשיטת רגל], TheMarker
*{{TheMarker|עמי גינזבורג|ההיסטוריה של ה-Insolvency|1.2023367|19 במאי 2013}}
*[http://apot.justice.gov.il/poshtim/general/main/main.aspx הכונס הרשמי] באתר משרד המשפטים
{{-}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}