פול קרוגמן – הבדלי גרסאות

סמוך לפרוץ [[משבר הרובל (1998)|המשבר הפיננסי ברוסיה בשנת 1998]] מתח קרוגמן ביקורת על משקיעי [[קרן גידור|קרן הגידור]] [[לונג טרם קפיטל]], אשר רווחיהם היו תלויים בקיום שיטת שער החליפין הקבוע. באותה שנה קרוגמן גם ביקר את בועת האינטרנט וטען ש"עד 2005 לערך יתברר שהשפעת ה[[אינטרנט]] על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכשיר ה[[פקס]]."{{הערה|Andrew Odlyzko, [http://www.dtc.umn.edu/~odlyzko/doc/hallucinations.pdf Collective hallucinations and inefficient markets], page 10}}. קרוגמן מתואר ככלכלן נאו-[[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאני]]. ספרו "כלכלה בינלאומית: תאוריה ומדיניות", אשר התפרסם בשמונה מהדורות, הוא [[ספר לימוד]] מקובל בכלכלה בינלאומית ללא תחשיבים, בזכות הסבריו המקיפים על משבר [[מאזן תשלומים|מאזן התשלומים]] ותאוריית המסחר החדשה.

 

 

בתקופת [[משבר הסאבפריים]] שב קרוגמן וקרא למדיניות ממשלתית מרחיבה על פי המסורת ה[[קיינס]]יאנית וכן למדיניות מוניטרית מרחיבה של [[הבנק הפדרלי]]. הוא היה סקפטי לגבי סיכויי ההתאוששות כל עוד התמריץ שניתן הוא קטן מדי והירבה לתקוף את [[המפלגה הרפובליקנית]] על התעקשותה בנושא צמצום הגירעון, התעקשות שהיא לדעתו שלא במקומה בתקופה של [[מיתון]]. קרוגמן גם ביקר בחריפות את [[הבנק המרכזי האירופי]] וטען שמדיניותו המרסנת בתקופה של שפל מובילה באופן בלתי נמנע להתפרקותו של [[גוש האירו]] ולסבל אנושי מיותר ובלתי מוצדק. ספרו '''{{משמאל לימין|[[End This Depression Now!]]}}''' שיצא באמצע 2012 זכה לתשומת לב בתקשורת ובקרב הכלכלנים. טיעונו המרכזי היה שלפתרון המשבר ב[[ארצות הברית]] נדרש שילוב של הגדלה דרמטית בהוצאות הממשלה וחתירה של הבנקים המרכזיים ל[[אינפלציה]] גבוהה יחסית. להערכתו, שילוב כזה יוכל לפתור את המשבר בזמן קצר יחסית.