שמחת תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גאות\2
שורה 15:
לפני שהשתרש השם שמחת תורה, ב[[סדר רב עמרם גאון|סידורו של רב עמרם גאון]], כונה החג בפשטות "יום שני של שמיני עצרת", ואצל [[רב האי גאון]] הוא כונה "יום טוב האחרון של חג"{{הערה|תה"ג שערי תשובה סי' שי"ד}}. קיימת אמנם תשובה המיוחסת לגאון ובה מופיע הביטוי "יום שמחת תורה" אבל ככל הנראה נוסח זה הוא תוספת מאוחרת לחיבור המקורי.
 
השם "שמחת תורה" מופיע ב[[ספר החילוקים]] מתחילת [[המאה השמינית]] כתיאור לשמחה שעשו בגמר קריאת ספר התורה, שם נאמר שבני בבל עושים שמחת תורה בחג הסוכות{{הערה|{{HebrewBooks|בנימין מנשה לוין|אוצר חלוף מנהגים בין בני ארץ ישראל ובין בני בבל|1371|ירושלים תש"ב, עמ' 98|עמוד=103}}{{ש}}{{HebrewBooks|[[מרדכי מרגליות]]|החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל|38651|ירושלים תרצ"ח, עמ' 88|עמוד=88}}}}. אולם ככינוי לחג מופיע השם לראשונה{{הערה|1=אברהם יערי, '''תולדות חג שמחת-תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן'''}} במאה ה-11 ב[[יהדות ספרד|ספרד]] אצל [[יצחק אבן גיאת|הרי"ץ גיאותגאות]]:{{ש}}
{{ציטוטון|רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין ל[[ספר תורה]] ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו '''ונתכנה יום שמחת תורה'''.|[[רי"ץ גיאת]] הלכות לולב}}