בראשית רבה – הבדלי גרסאות

'''בראשית רבה''' הוא [[מדרש אגדה]] [[אמוראים|אמוראי]] על ספר [[בראשית]], שנוצר ב[[ארץ ישראל]] ונערך או במאה הרביעית{{הערה|שם=מאק 2|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.}} או במאה [[המאה ה-5|החמישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.}} או במאה [[המאה ה-6|השישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.|שם=צונץ 77}}. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ע. רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי ה[[אמוראים]].{{הערה|שם= רייזל|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}} סופו של המדרש הוא כנראה תוספת מאוחרת שנאגדה עם מדרש רבה המקורי בסביבות המאה האחד עשה או השתייםהשתים עשרה{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 123-124.|שם=צונץ 123-124}}.

פתיחתה זו מהווה חטיבה עצמאית מבחינה ספרותית, ניתן לראות את דחיסותה הרבה, וכן שאין דורש הפתיחתא מצוייןמצוין. כמו כן, ניתן לראות את הפסוק בבראשית בתחילת הפרשיה, לאחר מכן מילת הקישור 'כתיב', ואז את הפסוק מ[[משלי]]. הדרשן פותח בהליך הקישור, ראשית הוא מראה שבמשלי אין מדובר על מלך בשר ודם אחרת היה יכול לכתוב "דבר במשפט יעמיד ארץ", לאחר המסקנה הזאת ניתן לומר שה' ברא את העולם במשפט כלומר בכוח הדין. כוח הדין זה לשון קשה והשם המותאם לה לרוב בספרות חז"ל יהיה שם אלוקות והוא מוכיח מפסוק מבראשית שאכן בבריאה היה כתוב שם אלוהים המסמל לשון תקיפה. לאחר מכן מקשר הדרשן ל[[אדם הראשון]] בכך שהוא נענש בתקיפות כיוון שהיה הקצה של החלה של עולם דהיינו חלקו המשובח של העולם. ומכאן שקודם שייצר ה' את האדם היה זה בתהליך של כמו אפיית חלה, של ערבוב אד העולה מן הארץ עם האדמה{{הערה|עץ יוסף על המדרש}}. לאחר הבנת תהליך הקישור ניתן לראות את הפיתולים שעובר הדרשן במהלך הדרשה על מנת לקשר בין הפסוקים.

כל הנאמר לעיל תקף לרוב הספר מלבד לחמשת הפרשיות האחרונות אשר ככל הנראה נלקחו מספר אחר ואחודו עם בראשית רבה המקורי. זאת על סמך כמה מאפיינים המבדילים בין הפרשיות הללו לשאר הפרשיות במדרש. ראשית ההתחלות של הפרשיות שונות והביטויים המאפיינים את המדרש משתנים. לדוג': פרשיה צ"ז פותחת במילים: "יראו את ה' קדושיו א"ר עזריה בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף. .." ביטויים כמו אמרו חכמים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.}}, אמרו רבותינו{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.}} וכן ריבוי של הביטוי 'דבר אחר'{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו.}}. הקבלות רבות של תוכן המתאים לתנחומא, הופעה מרובה של נוסחות כפולים תוך סימון בלישנא אחרינא {{הערה|בראשית רבה פרשה ק', יב.}}{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.}}, כמו כן כמעט כל פרשה צח היא ליקוט מתוך פרשה צ"ט. לכן החוקר י.ל. צונץ קובע את תיארוך חמש הפרשיות האחרונות למאות האחד עשרה והשתייםוהשתים עשרה{{הערה||שם=צונץ 123-124}}.