יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 28:
יחיעם ויץ גדל בשכונת [[בית הכרם]] ב[[ירושלים]], שאביו נמנה עם מקימיה, למד ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית ברחביה]] ונסע ל[[לונדון]] ללמוד [[כימיה]] ו[[בוטניקה]]. היה חבר ה[[פלמ"ח]] מראשיתו ומראשוני המדריכים הפלוגתיים בו. ב[[ליל הגשרים]] שהיה בלילה שבין [[16 ביוני|16]] ו-[[17 ביוני]] [[1946]], הצטרף ויץ ל[[פיצוץ גשר א-זיב|פעולת גשר כזיב]], כמשקיף מטעם מטה הפלמ"ח. בעת ההסתערות נפצע פצעי מוות מכדור בחזהו. דבריו האחרונים היו: "המשיכו, בי לא כדאי לטפל יותר. מסרו שלום לאמא ולרמה". הלווייתו החלה ב[[חיפה]],{{הערה|{{הצופה||המוני חיפה מלווים את קורבנות ההתקפות|1946/06/19|00102}}}} משם הועבר ארונו לירושלים והובא לקבורות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], במעמד אלפי מלווים ובהם ראשי היישוב היהודי. ויץ הותיר אחריו אלמנה, הזמרת [[רמה סמסונוב]]. מכתביו קובצו בספר "מכתבי יחיעם ויץ".
 
קיבוץ [[יחיעם]], שעלה לקרקע ב-[[27 בנובמבר]] [[1946]], נקרא על שמו. אחיינו, ההיסטוריון פרופ' [[יחיעם ויץ]], נקרא בשמו. אחיין אחר, בנו של אחיו שרון ויץ, נקרא אף הוא יחיעם ויץ, היה סגן -אלוף בחיל-האוויר - קצין קשר, ולאחר פרישתו משירות היה מורה ומחנך.
ויץ מונצח גם בשירה של [[נעמי שמר]] "[[בכל שנה בסתיו גיורא]]".