אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 62:
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. | מקור=מלכים א' י"ח, מ"ה-מ"ו. |אנגלית=}}גם בחטאו הגדול שעליו נחרץ דינו למוות - רצח נבות - אחאב לא היה מעורב באופן ישיר אלא רק העלים עין ממעשי אשתו. ולא עוד, אלא שלאחר שאליהו הוכיחו על הרצח אחאב קיבל מיד את אשמתו ונכנע, דבר נדיר מאוד בין המלכים המקראיים שהוכחו על ידי הנביאים, ושותפים לו רק דמויות מופת כ[[דוד]], [[חזקיהו|חזקיה]] ו[[יאשיהו]]<ref>בדומה מאוד לאחאב, גם יאשיהו '''נכנע''' לפני ה' וזוכה להבטחה שהפורענות הצפויה לא תבוא בימיו: "יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת-בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם ה': לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מלכים ב', כב יט-כ).</ref>. גם אויביו הארמים הכירו באופיו, ולאחר תבוסת בן הדד יעצו לו שריו שיסגיר עצמו: "הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ"{{הערה|מלכים א, כ לא}}.
 
אחאב גם מתאפיין שוב ושוב בדאגה לעמו. בימי הבצורת הוא משתתף בעצמו בחיפוש מזון יחד עם עבדיו{{הערה|"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.  '''ו''' וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ:  אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד לְבַדּוֹ". (מלכים א, יח ה-ו).}}, ולאחר שפגש באליהו הוא מטיח בו האשמה קשה על סבלות העם בבצורת ומכנה אותו "עוכר ישראל". גם ברגעיובשעותיו האחרוניםהאחרונות לחייו בקרב על רמות גלעד מתואר אחאב בעמידת גבורה במרכבתו על אף שנפצע אנושות{{הערה|מלכים א, כב לה-לו}}, במטרה למנוע מנוסה כללית ותבוסה של צבא ישראל.
 
אחאב מתואר כנע בין השפעה חיובית מצד אליהו במעמד הר הכרמל, לבין השפעה שלילית מצד איזבל אשתו ברצח נבות ובעידוד עבודת הבעל, וכך נאמר עליו:
שורה 81:
 
===חיזוק האחיזה הישראלית במישור מואב===
תבוסת הארמים אפשרה לאחאב לשוב ולחזק את האחיזה הישראלית במישור [[מואב]], כפי שניתן ללמוד מ[[מצבת מישע]]. אחאב ביצר מספר יישובים בצפון ממלכתו, ביניהם יהץ, והבטיח את הקשר בין מרכז הממלכה למישור מואב על ידי ביצור [[יריחו]] (מל"א טז, לד), החולשת על [[מעברות הירדן]]. אלא שעתה החל להסתמן איום חדש על [[ממלכת ישראל]] – התפשטותה של ממלכת [[אשור]] תחת שלטונו של [[שלמנאסר השלישי]]. איום זה ומלחמתו השלישית של אחאב נגד [[ארם]], הם שמנעו, ככל הנראה, מאחאב לנסות ולהשתלט מחדש על ארץ מואב, שהחלה למרוד בשלטון הישראלי.
 
===ההתנגשות הראשונה בין ישראל לאשור – קרב קרקר (853 לפנה"ס)===
שורה 103:
בהקשרו המקראי של המונולית ניתן להבין שלאחאב הייתה עצמה צבאית גדולה, המונה את כמות ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] הגדולה ביותר בין הארצות השכנות של ממלכת ישראל. (אחאב הביא לברית כ-50% מהמרכבות, וכ-18% מהרגלים). מעמדו היה גבוה ביותר, הן מבחינה מדינית והן מבחינה בינלאומית. עם זאת ניתן ללמוד שלאחאב לא היו פרשים, מכיוון שעל פי המונולית לא הביא אף לא פרש אחד לברית. גודלו של צבא הרגלים הישראלי, עשרת אלפים איש, תואם את המספר המופיע במקרא בימי [[יהואחז (מלך ישראל)|יהואחז]], שמלך בישראל כחמישים שנה אחר כך{{הערה|"כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב '''וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי''' כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" ([[ספר מלכים ב|ספר מלכים ב']], י"ג, ז')}}.
 
הסופר האשורי, שסימני רשלנותו ניכרים יפהמזכיר בכתובת, מזכיר רק 11 בעלי ברית, אף על פי שהוא מכנה אותם בשם כולל "12 מלכי ח'ת וחוף הים". ייתכן שעיגל את מספרם למספר סמלי, או מספרשמדבור פעמיםברשלנות. היקף [[צבא אשור|צבאו]] של [[שלמנאסר השלישי]] לא נמסר, אך לגבי מסע מאוחר יותר שערך, השתמרה הידיעה כי הוא מנה 120 אלף איש. בשנת 853 לפנה"ס נפגשו הכוחות ב[[קרב קרקר]]. למרות הצהרתו של שלמנאסר שניצח בקרב, מסתבר שזה הסתיים ללא הכרעה, כפי שניתן ללמוד מן העובדה ששלמנאסר נאלץ לחזור לאזור שוב ושוב, בשנים 849, 848, ו-845, בהן התייצבה נגדו ברית 12 המלכים. יתרה מזו, בשנת 842 יצא שלמנאסר לאזור האמנוס בצפון סוריה בלא להתמקד בכיבוש דרום סוריה. רק ב-841 הצליח שלמנאסר להתגבר על חלק מבעלי הברית.
 
לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, חזר שוב העימות בין ישראל וארם. אחאב, בתמיכת [[יהושפט]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], יצא ב-852/1 אל רמות גלעד כדי להחזירה לשלטון ישראל:
שורה 111:
אולם אחאב מצא את מותו בקרב זה מפגיעת חץ, וצבא ישראל נסוג אל שומרון ללא הכרעה.
 
על פי המסופר במקרא, גם לאחר שנפצע אנושות נותר אחאב לעמוד במרכבתו למשך יום הלחימה כולו, וכך כנראה מנע מצבאו מנוסה כללית ותבוסה:
 
{{ציטוט| תוכן=וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב. וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל-עִירוֹ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ. | מקור=מל"א כב,לה-לו. |אנגלית=}}
שורה 118:
 
== אחאב במדרשי חז"ל ==
חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה. לדברי רב נחמן: "אחאב שקול היה", כלומר "שהיו לו מחצה עוונות ומחצה זכויות"<ref>סנהדרין קב, ע"ב, ורש"י שם</ref>.
 
על חטאיו של אחאב אמר ר' יוחנן "אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחווה לו, וכתב על דלתות שמרון "אחאב כופר באלהי ישראל", ולפיכך אין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]]"{{הערה|תלמוד בבלי, סנהדרין קב עמוד ב}}.
שורה 130:
בספר [[זכריה הנביא|זכריה]] מובא פסוק סתום שהתפרש כהתייחסות לקינת הנביא [[ירמיהו]] על מות המלך [[יאשיהו]]{{הערה|[[ספר דברי הימים ב|ספר דברי הימים ב']], פרק ל"ה, פסוק כ"ה}}: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ‍ִם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב יא).
 
[[יונתן בן עוזיאל]] פירש שהפסוק רומז לאחאב מלך ישראל שנהרג במלחמתו בבן הדד הארמי: "כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון"{{הערה|ס"ק כ"ח}}. הגמרא ב[[מסכת מגילה]] תיארה פירוש זה כגילוי של סתרי תורה, שבעקבותיו נזדעזעה הארץ{{הערה|מסכת מגילה דף ג ע"א}}. לאורפירוש פירושוזה האזוטרימבוסס שלעל יונתןדמיון בןבולט עוזיאל,שבין והדמיוןאחאב במותםליאשיהו: שלשניהם אחאביצאו ויאשיהולמלחמה (שניהםיזומה, נהרגוהתחפשו בקרב, נפגעו במרכבתם מפגיעות חיצי האויב), ומתו כעבור כמה שעות<ref>מלכים א פרק כב, לעומת דברי הימים ב, פרק לה, פסוקים כ-כד</ref>. לעומת זאת, על אחאב אומר המקרא שלא היה מלך חוטא כמותו, ואילו על יאשיהו נאמר שלא היה צדיק כמותו. לאור הדמיון והניגוד הבולטים ביניהם, ופירושו האזוטרי של יונתן בן עוזיאל שקשר ביניהם, שולבו שניהםאחאב ויאשיהו בתורת הסוד היהודית סביב נושאים [[משיח]]יים של [[אחרית הימים]],. ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] למשל במאמרו 'המספד בירושלים' הציג את יאשיהו ואחאב כדמויות [[משיח|משיח בן דוד]] ו[[משיח בן יוסף]], המבטאים עצמה רוחנית וארצית, ונידוניםאך שניהםנידונים לכישלון אם יופיעו לבדלבדם.
 
== קבר אחאב ועמרי ==