השיטה המדעית – הבדלי גרסאות

}}

השיטה המדעית אינה מתכון ותו לא; היא דורשת [[אינטליגנציה]], דמיון ויצירתיות.{{הערה|1=

}}}} השיטה גם מתקדמת ומשתנה ללא הרף, ומפתחת מודלים ושיטות יעילים, מדויקים ומקיפים יותר. לדוגמה, כאשר פיתח איינשטיין את [[תורת היחסות הפרטית]] ואת [[תורת היחסות הכללית]], הן לא סתרו או הפריכו את "פרינציפיה" של ניוטון. למעשה, אם מתעלמים ממצבים של גדלים גדולים או קטנים במיוחד, או מהירות גבוהה במיוחד - תופעות שאותן ניוטון לא ראה, משוואות ניוטון נותרות על כנן. התאוריות של איינשטיין מרחיבות ומשכללות את התאוריות של ניוטון, ותצפיות המגדילות את ביטחוננו בהן גם מגדילות את ביטחוננו במשוואות המקורבות של ניוטון.

 

בספרו "[[הלוגיקה של הגילוי המדעי]]" (1934) טען פילוסוף המדע '''[[קרל פופר]]''', נגד העמדה האמפיריציסטית המסורתית, כי לא זו בלבד שאין לוגיקה או שיטה מסודרת של גילוי במדע, אלא שזה גם מצב רצוי. אולם, לפי פופר, הקשר הצידוק נשלט על ידי מתודה מדעית חמורה ולוגיקת [[הפרכה]], שבה הם מעלים השערות נועזות ביחס לגילויים ומנסים להפריך אותן על ידי ביצוע ניסויים. גם לפי [[הנס רייכנבך]] אין לוגיקת גילוי - תהליך הגילוי נשלט על ידי כישרון, דמיון ואינטואיציה - אך לשיטתו תהליך הצידוק נשלט לא על ידי לוגיקת הפרכה אלא על ידי לוגיקת [[אישוש]]. פופר התנגד למושג האישוש, וטען שלכל תאוריה ניתן למצוא אישושים למכביר, כלומר אם רוצים ניתן לפרש כל תופעה כמאששת תאוריה, ולכן ערכה של תאוריה נמדד רק בניסיונות להפריכה.

 

 

גם קיומה של לוגיקת צידוק הועמד בסימן שאלה. הן השיטה המדעית שהציג [[קרל פופר]] המבוססת על [[עקרון ההפרכה]] והן שיטות האישוש של האמפיריציזם הלוגי עומדות בפני בעיית '''תת-ההיקבעות של תאוריות על ידי הנתונים''' (underdetermination of theory by data). לפי טיעון תת-ההיקבעות, המזוהה עם הפילוסופים [[פייר דוהם|דוהם]] ו[[וילארד ואן אורמאן קוויין|קוויין]], כל מערכת נתונים אמפיריים [[עולה בקנה אחד]] עם יותר מתאוריה אחת, ואולי עם אינסוף תאוריות. משמעות הטענה היא שהשערה לעולם לא נבדקת ביחידות, אלא כל התאוריה נבדקת בצורה הוליסטית. כאשר השערה מופרכת, תמיד ניתן לשנות את אחת מהנחות התאורטיות, או אחת ההנחות על האופן שבו פועלים מכשירי המדידה וכו', כדי "להציל את התאוריה". פופר אינו מספק קריטריון מתי יש להפסיק לנסות להציל את התאוריה ולאמץ תאוריה חדשה, ולכן ניתן לטעון שהוא לא ניסח את השיטה המדעית, לפחות לא בשלמותה.