אביר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שחזור לגרסה 25149090 מ־16:18, 23 במרץ 2019 מאת H. sapiens
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=לוחם אצולה בימי הביניים ואתם זונות|ראו=[[אביר (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Knight crop.JPG|ממוזער|250px|פסל של אביר]]
[[קובץ:Louvre-peinture-francaise-paire-de-chevaliers-romantiques-p1020301.jpg|ממוזער|250px|[[דו-קרב]] בין '''אביר'''ים ב[[שריון לוחות]], ציור מאת [[אז'ן דלקרואה]].]]
'''אביר''' הוא תואר מכובד שמוענק לאדם על שירותו לממלכה. ב[[ימי הביניים]] היו האבירים [[מעמד חברתי]] חשוב ב[[אירופה המערבית]] וה[[אירופה המרכזית|מרכזית]]. אבירים היו [[לוחם|לוחמים]] [[חיל פרשים|רכובים]] על [[סוס]] ועטויי [[שריון]]. נחשבו בדרך כלל לחלק מהאצולה הזוטרה. לאחר ירידת חשיבותם הצבאית של האבירים, הפך אביר לתואר של כבוד, ש[[מלך|מלכים]] ו[[ממשלה|ממשלות]] יכולים להעניק אותו למי שתרמו להם או לציבור תרומה מיוחדת. במובן זה קיים מוסד האבירות עד היום בחלק מארצות אירופה וב[[מדינה|מדינות]] אחרות ב[[עולם]].
 
במהלך [[המאה ה-12]] החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ו[[מוסר]]יות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות [[אבירות|אביריות]]. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה הייתה [[ספרות]] בסגנון אגדות [[המלך ארתור]], אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה ה[[מדינות המערב|מערבית]] של ימינו.ואתם זונות מזדיינות
 
==אבירות ואצולה==
שורה 37:
 
== שינויים ==
=== בשדה הקרב ===
עיקר כ[[פרשים כבדים]]. בתקופה זו חיל הפרשים היה [[כוח מתמרן|הכוח המתמרן]] העיקרי. מאחר שהם נימנו על מעמד ה[[אריסטוקרטיה]] הם היו בדרך כלל מצוידים הרבה יותר טוב מאשר [[חיל רגלים|חיל הרגלים]], אשר גויסו מפשוטי העם (באותה העת ציוד הלוחמים היה בבעלות הלוחמים, ולעיתים קרובות לא סופק להם על ידי מעסיקם כבצבאות המודרניים). האבירים הרכובים היו חמושים ב[[שריון]] כבד ([[שריון שרשראות]] ומאוחר יותר [[שריון לוחות]]), [[קסדה]], [[מגן]], [[חרב]], [[רומח פרשים]], [[אלה (נשק)|אלות]], [[פטיש קרב]], [[כוכב השחר (נשק)|כוכב השחר (מורג פרשים)]] ועוד.
[[קובץ:Alcázar of Segovia 08.jpg|ממוזער|250px|שריון לאביר וסוסו בשדה הקרב]]
ב[[ימי הביניים]] היוו האבירים הרכובים על [[סוס]] את עיקר [[חיל הפרשים]] בעיקר כ[[פרשים כבדים]]. בתקופה זו חיל הפרשים היה [[כוח מתמרן|הכוח המתמרן]] העיקרי. מאחר שהם נימנו על מעמד ה[[אריסטוקרטיה]] הם היו בדרך כלל מצוידים הרבה יותר טוב מאשר [[חיל רגלים|חיל הרגלים]], אשר גויסו מפשוטי העם (באותה העת ציוד הלוחמים היה בבעלות הלוחמים, ולעיתים קרובות לא סופק להם על ידי מעסיקם כבצבאות המודרניים). האבירים הרכובים היו חמושים ב[[שריון]] כבד ([[שריון שרשראות]] ומאוחר יותר [[שריון לוחות]]), [[קסדה]], [[מגן]], [[חרב]], [[רומח פרשים]], [[אלה (נשק)|אלות]], [[פטיש קרב]], [[כוכב השחר (נשק)|כוכב השחר (מורג פרשים)]] ועוד.
 
שינויים ב[[טקטיקה צבאית]], כגון השימוש המוצלח ב[[קשת ארוכה|קשתות ארוכות]], הפחיתו מחשיבות האבירים בשדות הקרב. בעקבות פיתוח [[שריון לוחות|שריוני הלוחות]], שסיפקו הגנה טובה מפני [[חרב]]ות ו[[חץ|חצים]], פותחו כלי נשק ייעודיים לפיצוח שריונות הכוללים [[גרזן קרב|גרזן דו-ידני]] (Pollaxe), [[רומח|רמחים]] (Pikes) ארוכים ומחודדים, [[קשת אופקית|רובה קשת כבד]], [[פטיש קרב]], [[האלברד]] ומגוון [[נשקי מוט]] שצוידו ב"פותחני קופסאות" שיועדו להפעיל מנוף על השריון, או להבים משוננים. למרות השינויים האלה, האבירים שמרו על מעמד הבכורה בשדה הקרב עד סוף [[ימי הביניים]].