מצבת מישע – הבדלי גרסאות

המצבה עשויה אבן [[בזלת]] וה[[סיתות]] על פניה עבודת [[אומן]]. גובהה כמטר ורוחבה כ-60 ס"מ. בכתובת נשתמרו 34 שורות מתוך 36 השורות שכנראהשככל הנראה היו קיימות בה. היא כתובה ב[[אלפבית]] [[הכתב העברי הקדום|הפיניקי-עברי]]{{הערה|למואבים הייתה גרסה משלהם לכתב הפיניקי, השונה במקצת בין הגרסה שהייתה נהוגה בממלכות יהודה וישראל, אולם מצבה זו לא נכתבה בגרסה המואבית}} ולשונה [[מואבית]], שפה קרובה ל[[עברית מקראית|עברית המקראית]]. בין מילה למילה מפרידה נקודה, ובין משפט למשפט מפריד קו.

המצבה פורסמה ב[[הקהילה המדעית|קהילת המדע]] המערבית ובעולם כולו בשנת [[1868]] על ידי ה[[כומר]] וה[[מיסיון|מיסיונר]] הגרמני פרדריק אוגוסטוס קליין (Frederick Augustus Klein). במסעותיו ב[[עבר הירדן|עבר הירדן המזרחי]] התרועע עם ה[[בדואים]] שם, והם גילו את אוזניו על קיומה של מצבת אבן עתיקה הנושאת כתובת שאיש אינו יודע לקוראה. הם הובילו אותו למקום על יד הכפר דיבאן שבעבר הירדן המזרחי (30 ק"מ מזרחית ל[[ים המלח]] מול [[עין גדי (שמורה)|עין גדי]]) ושם הוא ראה מצבה מאבן בזלת מלוטשת בגודל של מטר על שבעים סנטימטר אשר אף על פי שעמדה גלויה תחת כיפת השמים – דבר קיומה נשמר בסוד מפני שאר התיירים והמטיילים האירופאים שסיירו באזור. השמועה אודות הגילוי הגיעה לאוזני הארכאולוג הצרפתי [[שארל קלרמון-גנו]], שדאג להשיג העתק נייר גבס של הכתובת. במהלך יצירת ההעתק פרצה קטטה בין הבדואים ושליחי גנו נמלטו על נפשם כשההעתק ניזוק תוך כדי מנוסתם. לאחר מכן עירב גנו את [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העותמאני]] שילחץ על הבדואים למכור לו את הכתובת. הבדואים בזעמם על התערבות העותמאנים – נפצו את הכתובת לרסיסים. גנו הצליח להשיג חלק מהשברים ו[[צ'ארלס וורן]] הצליח להשיג 2שני שברים נוספים, ובצירוף ההעתק הצליח גנו לשחזר את מרבית הכתובת והאבן הועברה למוזיאון ה[[לובר]] ה[[פריז]]אי.

* [[כתובת מקיר-מואב]] – כתובת נוספת המיוחסת למישע מלך מואב

* [[כתובת מלכותית מואבית]] – כתובת מלכותית נוספת שהתגלתה במואב

* [[מצבת ישראל]] – [[אסטלה|אסטלת]] הניצחון של [[פרעה]] [[מרנפתח]] ובה אזכור לעם ישראל

* [[ארכאולוגיה מקראית]]

* [[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 1992.

* [[שלמה מורג]], "מישע — עיונים בתכונות לשון של להגים עבריים קדומים", בתוך: '''ארץ ישראל''', ה', תשי"ט, עמ' 138–144.

* [[חיים רוזן]], '''העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות''', תל אביב: [[עם עובד]], תשט"ז 1945–1946, עמ' 7. – (ניתוח לשוני של מצבת מישע והשוואה למבנה הלשונות השכנות)

* [[חיים רבין]], בערך: כתובת מישע – הלשון, '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''' ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 926–929.

* חיים רבין, '''שפות שמיות: פרקי מבוא''', הוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית ו[[מוסד ביאליק,]], ירושלים תשנ"א (1991: {{ISBN|965-342-575-7}}), עמ' 71–75. – (תיאור הלשון המואבית ופקסימיליה של מצבת מישע).

* Rev. F. A. Klein, "[http://books.google.co.il/books?id=L2UUAAAAYAAJ&pg=PA281 The Original discovery of the Moabite stone]", Quarterly statement – Palestine Exploration Fund, No. VI, 1870, London. pp. 281-283. [דיווח מהכומר שפרסם את דבר קיום המצבה על השתלשלות הגילוי]

* [[יהושע בלאו|Joshua Blau]], "Short Philological Notes on the Inscription of Mesha", in: ''Ma`rav'' 2/2 (1979-80), pp. 143-157.

* John Andrew Dearman, ''Studies in the Mesha inscription and Moab''. Atlanta, Ga.: Scholars Press 1989. {{ISBN|1555403565}}.

* J.C.L. Gibson, "Inscriptions in Moabite", in: ''Textbook of Syrian Semitic Inscriptions'', vol 1, Oxford 1975, pp. 71-84

* Franz Praetorius, "Zur Inschrift des Meša`", in: ''Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft'' 59 (1905), pp. 33-35; 60 (1906), p. 402.

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mesha Steleבשורה}}

* {{המליץ|<!-- שמואל אליהו אייזענשטארט ?? -->|שארית קדומים|1870/04/25|00100|גיליון מס' 15}} [כתבה על השתלשלות גילוי מצבת מישע, נכתב עם פרסום דבר הכתובת]

* André Lemaire, [http://www.cojs.org/pdf/house_of_david.pdf “House of David” Restored in Moabite Inscription], '''[[BAR]]''' 20:03 (May/June 1994). Biblical Archaeology Society {{ש}}[סקירה מדוקדקת של השתלשלות הגילוי ודיון בשאלת אזכורו של דוד בכתובת]

* {{מטח|יוסף ניצן; יהושפט נבו|כתובות ארכאולוגיות מתקופת המקרא : כתובת מישע|9515}}