קרב העיר סואץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזמורה, ביתן, מודן |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2-\3, אלוף-משנה |
||
שורה 46:
ב-24 באוקטובר בשעה 01:00 הורה מטה [[פיקוד הדרום]] לאוגדה 162 לכבוש את העיר. [[תת-אלוף]] [[אורי בן ארי]], סגנו של אלוף הפיקוד, התקשר אל מפקד האוגדה האלוף אדן ופקד לכבוש את העיר '''"בתנאי שהיא לא סטלינגרד"''' (כלומר באיזכור של ההגנה הנחרצת של [[הצבא האדום]] על העיר [[קרב סטלינגרד|סטלינגרד]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]). הפקודה להיכנס לסואץ הייתה הוראה של משה דיין, שהנחית אותה על מפקדת הפיקוד. הפקודה הכתובה נחשפה ביומן המלחמה של הפיקוד, שנשמר בארכיון צה"ל, כפי שנחשף בסרט 'קרב אחד יותר מדי' של הבמאי יואל שרון. שרון שירת בסיירת חרוב, שהשתתפה בקרב על סואץ. האלוף אדן העריך כי לא צפויה התנגדות מצרית משמעותית לכיבוש העיר באופן הדומה לסטלינגרד, משום שבקרבות האוגדה נגד המצרים ב-23 באוקטובר הורגשו התפוררות והתמוטטות של כוחותיהם ונלקח מספר גדול של שבויים.{{הערה|שמשי, עמ' 169; אדן, עמ' 291.}}
תוכנית הקרב שהכינה האוגדה קבעה כי שתיים מחטיבותיה יתקפו את העיר: [[חטיבה 460]] (בפיקודו של אלוף
לקראת ההתקפה תוגברה חטיבה 500 בשני כוחות רגלים: פלוגה ב' ומפקדת [[גדוד]] ה[[צנחן|צנחנים]] 564 מ[[חטיבה 247]] (מפקד הגדוד היה סגן
נוהל הקרב לפעולה נעשה בחופזה, בלחץ שעון החול של הפסקת האש המחודשת, ולכוחות נמסר רק מידע [[מודיעין צבאי|מודיעיני]] מועט.
שורה 54:
==הקרב==
===הכניסה לעיר===
בשעה 07:00 החלה חטיבה 500 לתקוף לעבר מבואות העיר וב-10:00 פרצה לתוכה מצפון-מערב. בראש נע גדוד ה[[טנק]]ים 433 בפיקודו של סגן
לאחר שהעמיק הטור הישראלי אל תוך העיר והגיע למרכזה, כשלושה קילומטרים משוליה, נפתחה לעברו אש מצרית חזקה. המצרים השתמשו בטילי נ"ט, [[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]], [[מקלע]]ים ו[[רימון יד|רימונים]]. בין שלושת חלקי הטור כבר נפתחו קודם לכן פערים של מאות [[מטר]]ים. לכל אחד מהם נגרמו אבידות כבדות ומאותו רגע לחם כל אחד מהם על חיי אנשיו במנותק מן האחרים (למעט פלוגת הסיור, שנחלצה מן העיר).
שורה 89:
כוח חסדאי נחלץ ראשון. הוא ניתק מגע עם המצרים בחיפוי ארטילרי ונע רגלית לצפון-מערב. הפצועים נישאו על ידי חבריהם כשקבוצות חלוץ ומאסף מגוננות עליהם. בשעה 20:30 הגיע הכוח לקווי גדוד 429.
מפקד חטיבה 500 פעל לשכנע בקשר את מפקד כוח הצנחנים דוד עמית להיחלץ בצורה דומה. האחרון סבר שהסיכון הוא גדול מדי וכי מוטב שהשריון יחלץ את הכוח עם בוקר. לאחר דין ודברים ממושך בהשתתפות מפקד האוגדה אדן, אלוף [[פיקוד הדרום]] [[שמואל גונן]] וסגן
ב-25 באוקטובר בשעה 02:30 יצאו הצנחנים לדרך ונעו בסמטאות צדדיות לכיוון צפון-מערב. שניים מן הפצועים נישאו ב[[אלונקה|אלונקות]] והיתר צעדו רגלית ונתמכו על ידי חבריהם. הצנחנים נעו במספר מקרים במרחק קצר מחיילים מצרים, אך לא נוצר ביניהם מגע אש. בשעה 04:45 הגיעו גם הצנחנים אל קווי צה"ל מצפון-מערב לעיר.
| |||