תא T מסייע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגרעין התא
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אינטראקצי\1
שורה 17:
== אקטיבציה ופונקציה ==
===זיהוי===
לאחר חדירת פתוגן לגוף, הוא מזוהה ונבלע על ידי תא דנדריט. הדנדריט לאחר הבליעה ינדוד לבלוטת הלימפה הקרובה דרך דרכי הלימפה. בבלוטת הלימפה הדנדריט יסנטז ויציג [[MHC II]] שבמרווח בין גלובין אלפא 1 לאלפה 2 מוצג האפיטופ המייצג את האנטיגן. בדרך כלל האפיטופ יהיה בגודל של 10 חומצות אמיניות, כאשר החומצות האמינות בעמדה 2,5,7,8 יבצעו אינטרקציהאינטראקציה עם הדומיין המשתנה ב-TCR שהוא CDR3 (לא לבלבל את CDR3 עם CD3 המשמש כקו-רצפטור ל-TCR).
על מנת לייצר סינפסה אימונית מלאה בין ה-Th לתא הדנדריט יש צורך ברצפטורים נוספים. CD4 נקשר גם הוא ל-MHC II בעמדה אלפא 2 ואלפא 3. CD28 נקשר ל-B7.1 הנמצא על הדנדריט. הקשירה של CD28 מעבירה סיגנל שתפקידו למנוע שיתוק של הלימפוציט, מצב המכונה LAF 1 .anergic מהלימפוציט יקשר ל-ICAM של הדנדריט. CD40 יקשר ל-CD40L הקשירה של שני הרצפטורים האלו מאפשרת אקטיבציה הדדית של המקרופג ושל ה-Th, ורצפטור חשוב נוסף הוא CD45 לרצפטור זה יש אפשרות לבצע זירחון תוך תאי על מנת להתחיל את הסיגנל.
לאחר שהתא המציג העביר את שני הסיגנלים, אחד ל-TCR ואחר ל-CD28 יתחיל הלימפוציט תהליך של אקטיבציה. בחשיפה שנייה של אותו לימפוציט לאנטיגן זהה יהיה צורך רק בסיגנל יחיד. זהו עוד מקום בו הזיכרון החיסוני בא לידי ביטוי.