רמי לונץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 11:
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br> {{דגל|חיל הים הישראלי}} [[חיל הים]] הישראלי.
|תקופת שירות=[[1948]]–[[1978]]
|דרגה={{דרגה|תת -אלוף (ים)}} [[תת -אלוף]]
|תפקידים צבאיים=התמחות בגילוי ניווט וקשר, מפקד [[קורבטה]], ראש [[מספן מודיעין]].
|מלחמות וקרבות={{דרגה|מלחמת העצמאות||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת סיני||+}} {{ש}} {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}} {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
שורה 19:
|תאריך לידה=[[28 באפריל]] [[1931]]
|תאריך פטירה=[[5 ביוני]] [[2013]]}}
'''אברהם משה לונץ''' (נודע בשם '''רמי לונץ'''; [[28 באפריל]] [[1931]] - [[5 ביוני]] [[2013]]) היה [[תת -אלוף]] ב[[חיל הים]], שירת ב[[פריגטה|פריגטות]] וב[[משחתת|משחתות]], פיקד על [[אח"י נגה (ק-22)]], הדריך ב[[קורס חובלים]] וב[[פו"מ]] זרוע ים, היה קצין מטה בנושאי גילוי ניווט וקשר, ראש [[מחלקת מודיעין ים]] ונספח ימי ב[[איראן]]. לאחר שחרורו מצה"ל עסק בשיווק אמצעי לחימה בחברת "[[אלביט (חברה)|אלביט]]" והיה סגן [[מבקר מערכת הביטחון]].
 
==ילדות ונעורים==
שורה 40:
החינוך בבית הספר הריאלי והאימונים בצופי ים עשו את לונץ מתאים לקצונה והוא השתתף בקורס החובלים השני של החיל שתוכנן להימשך 6 חודשים. במאי 1949, תום מלחמת העצמאות, קיבלו כל הצעירים חופשה של 6 חודשים לסיים את לימודיהם. בית הספר הריאלי היה כבר בחופשת הקיץ והמנהל ד"ר [[ארתור בירם]] לימד את הצעירים להשלמת בחינות הבגרות.
 
לאחר סיום הלימודים חזר לונץ לחיל הים אך לא הוכנס חזרה לקורס החובלים. השתתף בהורדת ספינות ל[[אילת]] ולאחר שירות קצר הועבר ל"בסיס חימוש ותותחנות" (כפי שנקרא אז מחנה בת גלים) כ"רב מלח" (כיום [[רב -טוראי]]).
 
===האקדמיה הימית הצרפתית===
שורה 125:
 
==ראש משלחת משרד הביטחון באיראן==
בחודש אפריל 1975 מסר לונץ את מחלקת המודיעין לתא"ל [[אלי לוי]]{{ביאור|זמן קצר לאחר מכן המחלקה הוגדרה למספן.}} וסיים את שירותו בחיל הים. בחודש יולי הועלה לונץ לדרגת [[תא"ל]]{{ביאור| הדרגה הוענקה לו על ידי ראש המטה הכללי רב -אלוף [[מרדכי גור]] בעת שזה היה מאושפז בבית החולים שיבא מחמת כאבי גב קשים.}} ומונה לראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל ב[[טהרן]]. הקשרים עם איראן, בה מלך אז השאה [[מוחמד רזה פהלווי]], היו הדוקים, אך כמדינה מוסלמית השאה לא רצה להבליט את הקשר לישראל. פרויקטים משותפים רבים נרקמו אז בין המדינות. הדיסקרטיות גרמה לכך שלונץ למעשה לא נראה אף פעם בציבור במדים ובדרגות תא"ל.
 
ה[[מוחמד רזא שאה פהלווי|שאח]] רצה להפוך את איראן למדינה מתקדמת כדוגמת [[טורקיה]]. הרפורמות של השאה הביאו לצמיחה ושגשוג כלכלי והקשר עם המערב בכלל וישראל בפרט היה הדוק. מערך הרכש האיראני היה בקשר הדוק עם ישראל, וכלל רכישות תחמושת ונשק ושותפות בפיתוח אמל"ח מתקדם. שגריר ישראל באותה תקופה היה [[אורי לובראני]]. שנות הפריחה הביאו ישראלים רבים שהשקיעו באיראן. לונץ התרכז בעיקר במכירת ציוד ביטחוני לאיראן. בתחום השיווק יש הרבה מן האפור. לונץ ביצע את תפקידו על הצד היותר טוב וגם האיראנים למדו את אופיו כך שהעסקות דרכו היו כולן כשרות.