הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2-\3 |
|||
שורה 109:
המצרים ייחסו לעצירת התקפות הנגד של השריון הישראלי חשיבות מכרעת להצלחת מלחמתם. הם העריכו כי לשריון של צה"ל יש יתרון עליהם בעיקר בנושא קרב התנועה (לטענת שאזלי, לצה"ל היה גם יתרון באיכות הטנקים ובחימוש).{{הערה|שם=שאזלי171}}{{הערה|שם=מוגבלת53|1=קביעה זו מאוששת גם על ידי דני אשר, {{אוניברסיטת חיפה|דניאל אשר (בהנחיית [[יואב גלבר]], החוג ללימודי ארץ ישראל)|מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה – המענה התורתי צבאי מצרי למערכת ההגנה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים|227702|2002, עמ' 53}}}} יתרון הבא לידי ביטוי בהתקפות נגד ובקרב תנועה בעומק המערך המצרי.{{הערה|שם=מוגבלת246|1={{אוניברסיטת חיפה|דניאל אשר (בהנחיית [[יואב גלבר]], החוג ללימודי ארץ ישראל)|מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה – המענה התורתי צבאי מצרי למערכת ההגנה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים|227702|2002, עמ' 246}}}}המענה התורתי הסובייטי לבעיה זו היה ביסוס מערך הגנה על גרעין נ"ט חזק ושימוש בכוחות משוריינים וממוכנים גדולים, מתוך מערך ההגנה, להתקדמות ולמגע עם האויב.{{הערה|שם=מוגבלת246}} המצרים התבססו על הפתרון הסובייטי אך בשינוי משמעותי: מערך ההגנה הדיוויזיוני התבסס כמעט אך ורק על נשק נ"ט שהיה מגוון באופיו והתפרש לכל רוחב ואורך מערך ההגנה. השריון המצרי שימש רק ככוח מתגבר ולא ככוח המתקדם בחזית ליצירת מגע.{{הערה|שם=מוגבלת246}} דני אשר כתב כי: "יתרונותיו היחסים של חיל הרגלים המצרי, המצויד בנשק נגד טנקים מתקדם קל משקל, ויכולתו לפעול בשטח המדברי ב"חתימה נמוכה", כשקשה לאתרו ולהשמידו, שוכפלה עד לממדים של תוכנית מבצעית כוללת, לפיה נערכו הגדודים, החטיבות, הדיוויזיות, ובסופו של התהליך גם הארמיות, בראשי גשר הגנתיים באמצעותם חסמו, ומהם פגעו בטנקי צה"ל התוקפים מערבה."{{הערה|שם=מוגבלת36|1={{אוניברסיטת חיפה|דניאל אשר (בהנחיית [[יואב גלבר]], החוג ללימודי ארץ ישראל)|מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה – המענה התורתי צבאי מצרי למערכת ההגנה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים|227702|2002, עמ' 36}}}}
בכל דיוויזיית חי"ר מצרית צולחת היו 72 משגרי [[סאגר]] נישאים בידי אדם (3 חיילים מפעילים משגר) בחלוקה של 3 פלוגות נ"ט חטיבתיות וגדוד נ"ט דיוויזיוני. (זאת לעומת חימוש הדיוויזיות האחרות בהן היו 32 משגרים הנישאים על ידי BRDM.{{הערה|שם=מוגבלת198|1={{אוניברסיטת חיפה|דניאל אשר (בהנחיית [[יואב גלבר]], החוג ללימודי ארץ ישראל)|מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה – המענה התורתי צבאי מצרי למערכת ההגנה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים|227702|2002, עמ' 199-198}}}} טילי הסאגר כיסו את טווח 500-3,000 מטר ומטולי ה-RPG כיסו את הטווח הקצר, עד 500 מטר. בכל כיתת חי"ר תקנית בצבא המצרי היה מטול RPG שתופעל על ידי 2 לוחמים שנשאו גם 5 רקטות. כך, בגדוד היו 27 מטולים ובדיוויזיה כ-450 מטולים.{{הערה|שם=מוגבלת198}} בנוסף, תוגברו דיוויזיות החי"ר הצולחות בגדוד קומנדו שנשא 36 מטולי RPG. לדיוויזיות החי"ר היה גם נשק נ"ט נוסף בדמות תול"רים B-10 ו-B11{{כ}} (90 תול"רים בדיוויזיה) ותותחי נ"ט בקוטר 85 מ"מ (36 קנים בכל דיוויזיה).{{הערה|שם=מוגבלת198}}{{ש}} שמעון בן שושן, מפקד גדוד 257 בחטיבה 421, תיאר את הלחימה בראיון עם [[אביגדור קהלני]]: "גם כסגן
רמטכ"ל צבא מצרים, [[סעד א-שאזלי]], כתב בספרו "[[חציית התעלה]]": החידושים העקריים שהנהגנו לא היו כלי נשק חדשים דווקא. אפשר שהפעלנו טילים נגד-טנקים ונגד-מטוסים קלי משקל בכמות שעלתה על ציפיותיו של האויב, אך כלי הנשק עצמם היו מוכרים היטב. חידושינו העיקריים היו בתחום האימונים, הטכניקה ונחישות ההחלטה."{{הערה|שם=שאזלי56|[[סעד א-שאזלי]], '''חציית התעלה''', הוצאת מערכות, 1980, עמ' 56}} בן שושן תיאר את לחימת המצרים בקרב על "חמוטל" ב-9 באוקטובר: "אלו לא היו המצרים שהכרנו מ-67'. לא יכולנו לזוז שם. על כל תנועה קטנה של טנק חטפנו ישר סאגר, אר-פי-ג'י או פגז. כיוונתי את הקנה של הטנק שלי על מצרי חמוש במקלע, אבל הוא לא ברח אלא המשיך לירות על הטנק."{{הערה|שם=תמימות}}
| |||