מריה טיפו – הבדלי גרסאות

טיפו היא פסנתרנית בעלת עוצמה ו[[וירטואוז]]יות ניכרות. [[מבקר מוזיקה|המבקר]] פיירו ראטאלינו נזכר בנגינתה כנערה: "זריזותה הייתה דבר שלא ייאמן, והדיוק שלה עלה על זה של [[מרתה ארחריץ']] הוולקנית." הא מסווג אותה עם "מסורת הפרשנים האיטלקים שראשיתה ב[[ארטורו טוסקניני|טוסקניני]] והיא כוללת את [[קרלו זקי|זקי]], [[ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי|בנדטי מיכלאנג'לי]], [[מאוריציו פוליני|פוליני]], [[סלוואטורה אקארדו|אקארדו]], [[ריקרדו מוטי|מוטי]], [[קלאודיו אבאדו|אבאדו]]: פרשנים השולטים ברגשותיהם ומשיגים את הרושם הרצוי להם על הקהל." הוא מסכם: "מריה טיפו היא אביר אובד-דרך, מוכנה תמיד לצאת למאבק על האידיאל שלה, גם כשאידיאל זה לובש את דמות השטן. האידיאל [שלה] הוא יופי. יש עוד דרכים ליצור מוזיקה, אבל זו ללא ספק אינה הפחותה בהן."{{הערה|הערות לתקליטור ארמיטאז' "רסיטל מריה טיפו", שיצא ב-28 במרץ 1995}}

 

 

==הערות שוליים==