ספרייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש. יצחק (שיחה | תרומות)
←‏אטימולוגיה: תיקון איות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ביטול גרסה 25211021 של ש. יצחק (שיחה) אִיּוּת מְדוּיָּק בִּכְתִּיב מְנוּקַד
שורה 7:
 
==אטימולוגיה==
המילה '''[[:wikt:ספרייהספריה|סִפְרִייָּהסִפְרִיָּה]]''' נוצרה משילוב [[שם עצם|שם העצם]] [[ספר]] עם הסיומת ִיָּה, הבאה לציין בין היתר אוספים. המילה חודשה ככל הנראה על ידי [[איתמר בן אב"י]] שבתחילה ייעד את המילה למשמעות של [[חנות ספרים]] ולספרייה במובנה המקובל קרא "סִפְרִיּוֹן", אך ב[[ארץ ישראל]] הועדפה המשמעות המקובלת כיום{{הערה|[[רפאל ויס]], "חידושי לשון של איתמר בן אב"י", '''[[לשוננו לעם]]''', מחזור י"ג, קונטרס ח', עמ' 204}}. אחרים מייחסים את החידוש ל[[יחיאל מיכל פינס]]{{הערה|ד"ר ראובן סיון, [http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255233.html התפתחותה של העיברית המדעית והטכנית], '''מדע''' עיתון מדעי לכל, כרך כ"ה, מספר 5–6 (בתוך [http://www.snunit.k12.il/ אתר סנונית])}}.
 
מונחים מקבילים שהיו בשימוש הם '''[[:wikt:בית ספרים|בֵּית סְפָרִים]]''' (לדוגמה: [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]), '''אוצר ספרים''' (מונח המקובל גם כיום ב[[ספרייה תורנית|ספריות תורניות]] רבות) או '''בית עֵקֶד ספרים''' (משום שבעבר היו עוקדים, כלומר קושרים את הספרים שהיו כתובים במגילות [[קלף]]; ידוע בקיצור "בית עקד") וכ'''מדרש''' (מונח ששימש ב[[יהדות ספרד]] ו[[יהדות פורטוגל|פורטוגל]] עד הגירוש ולאחריו לתאר מוסד תורני ששימש כספרייה סמי-ציבורית{{הערה|[[יוסף הקר]], "ה'מדרש' הספרדי – ספרייה ציבורית יהודית". בתוך יוסף הקר, [[בנימין זאב קדר]] ו[[יוסף קפלן]] (עורכים), '''ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל – מוגשים ל[[אברהם גרוסמן]]''' (עמ' 263–292). [[ירושלים]]: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], [[2010]].}}).