הבדלים בין גרסאות בדף "ססיל מרגו"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
מ
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: \1\2-\3)
הסיבה לכך הייתה ויכוח פנימי סוער שהתנהל בצמרת [[צה"ל]], שזה עתה נוסד, לגבי מקומו וסמכויותיו של חיל האוויר. הפיקוד העליון של צה"ל ראה בחיל האוויר חיל מסייע, כמו [[חיל התותחנים]]. מכיוון שכך, ראה המטכ"ל את חיל האוויר ככפוף לו בכל ההיבטים: על פי תפיסה זו כל ענייני החיל, כמו [[חיל חימוש|חימוש]], [[לוגיסטיקה]] ותחזוקה, [[קשר רדיו|קשר]], [[תובלה צבאית|תובלה]], [[כוח אדם]] ו[[שלישות]] ואף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] אמורים להגיע מהמעטפת הכלל צה"לית כמו כל חיל אחר. היבט בולט של תפיסה זו הייתה ההנחה שמפקד החיל אינו חייב להיות [[טייס]], אלא קצין בכיר שיידע לנהל את החיל על פי כללי הניהול והפיקוד של כל חיל אחר. כך התמנה [[ישראל עמיר]] למפקד הראשון של חיל האוויר, אף על פי שלא היה לו עבר כאיש תעופה.{{הערה|שם=חורי|{{אתר חיל האוויר|דודי חורי|כל ההתחלות קשות|1327-22380|24 ביוני 2004}}.}}
 
בניגוד לתפיסה זו עמדו ראשי חיל האוויר על כך שעצמאותו של החיל חייבת להישמר, וכי על החיל להיות כפוף ישירות לרמטכ"ל. לתפיסתם, לחיל האוויר יש משימות ייחודיות, הדורשות שהחיל יהיה עצמאי ברוב התחומים שהוזכרו לעיל, הן בתחומים מבצעיים ומודיעיניים והן בתחומים ארגוניים ולוגיסטיים. ראשי החיל דרשו שמפקדם יהיה טייס, ואף הצביעו על מועמד - [[אהרן רמז]], ששירת כ[[טייס קרב]] ב[[חיל האוויר המלכותי]] הבריטי במלחמת העולם השנייה בזירת מערב אירופה. ואולם, רמז היה פלייט סרג'נט בלבד (ב[[אנגלית]]: Flight Sergent, סמל טיס, דרגה המקבילה בערך לדרגת [[רב -סמל מתקדם (צה"ל)|רב -סמל מתקדם]] בצה"ל), וכך לא נשמעה דעתו מול הפיקוד הבכיר של צה"ל.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|[[ליאור שליין]]|אהרון רמז ז"ל, המפקד השני (יולי 1948 - דצמבר 1950)|969-16581|1 בדצמבר 1997}}.}}{{הערה|[http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm אהרן רמז] באתר [http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm על טייסת 41] בחיל האוויר המלכותי שבה שירת.}}
 
בנוסף לוויכוח על המבנה הארגוני חשו אנשי חיל האוויר שוני תרבותי עמוק בינם לבין שאר צה"ל: רוב אנשי [[צוות אוויר|צוות האוויר]] באותו זמן היו [[מח"ל|מתנדבים מחוץ לארץ]] (שנקראו מח"ל). בניגוד לרוב המתנדבים, חלק מאלה שהגיעו לחיל האוויר לא היו יהודים, והיו רגילים להתנהגות המקובלת בחילות אוויר זרים: {{ציטוטון|בשבילם עדיין היינו אלמנט זר. השפה הרשמית שלנו הייתה אנגלית. הטייסים שלנו גרו בבתי מלון, השתכרו והרסו בארים בתל אביב, בזמן שכל האחרים ישנו בשוחות}}.{{הערה|דברי אהרן רמז, כפי שהם מובאים בספר "עליונות אווירית", מאת אהוד יונאי, עמ' 46.}}