מצב הטבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אמיתי\2 |
||
שורה 6:
[[ז'אן-ז'אק רוסו]] הציג עמדת נגד להשקפות של חלק מקודמיו, ולזו של תומאס הובס במיוחד, בכל הנוגע לאופי מצב הטבע. עדות אחת לעמדתו הנגדית ניתן לראות בחיבורו של רוסו, [[מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני-האדם]]. "[בזמן ש] פילוסופים... חשו בצורך ללכת אחורה למצב הטבע... אפילו לא אחד מהם הגיע לשם... כל אחד מהם, בקצרה, בהתבטאות מתמדת על רצונות, שקיקה, דיכוי, יצרים, וגאווה, העביר למצב הטבע רעיונות שנרכשו בחברה; בכך, הדיבור על הפראי, הם תיארו את האדם החברתי".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Jean-Jacques Rousseau|שם=The Social Contract and Discourses|מתרגם=G.D.H. Cole|מו"ל=J.M. Dent and Sons|שנת הוצאה=1923|עמ=193}}}} רוסו, אם כן, התייחס למצב הטבע כ[[התפתחות חברתית|מצב קדם-חברתי]] מוחלט, הנשקף לא רק באופי הסביבה, אלא גם, ובאופן החשוב ביותר, ב[[אישיות|מאפיינים של האדם]] עצמו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223731:0|{{צ-ספר|מחבר=N.J.H. Dent|שם=A Rousseau Dictionary|מו"ל=Wiley-Blackwell|שנת הוצאה=1992|עמ=232-234}}}}
האדם במצב הטבע, טען רוסו, מונע מתוך אהבה עצמית, אך מסוגל להרגיש גם [[חמלה]] – הוא לא אגרסיבי ולוחמני, אלא, חרד ורודף שלום. אם מתקיים במצב הטבע [[סכסוך]] בין שני אנשים על [[מזון|פריט מזון]], לדוגמה, כל אחד מהמשתתפים "יראה במעשי האלימות האלה אירועים טבעיים בלבד, בלי שמץ של רגשות חוצפה או פגיעה, או כל תחושה אחרת, זולת החדווה או הצער של הצלחה או כישלון".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Jean-Jacques Rousseau|שם=The Social Contract and Discourses|מתרגם=G.D.H. Cole|מו"ל=J.M. Dent and Sons|שנת הוצאה=1923|עמ=292}}}} בהיותו זר לכל [[קשרים בין-אישיים|קשר חברתי]], האדם במצב הטבע מנותק מכל ה[[דאגה|דאגות]], הגישות, וה[[אינסטינקט|יצרים]] שתלויים בהכרה שלו בקיומם של אחרים, ובהיותו עומד בקשר כלשהו אליהם: '[בני אדם במצב הטבע] לא שימרו סוג של קשר אחד עם השני, וכתוצאה מכך היו זרים לנהנתנות, כבוד, הערצה, ובוז; לא היה להם מושג קלוש בדבר 'שלי' ו-'שלך', או השגה
== הערות שוליים ==
| |||