קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

*במקביל, ידוע על פעילות צבאית דומה של "מלך קדר" (כך כונה בתיעוד האשורי) אחר בשם '''עָמֻלָדִין'''. גם הוא הובס בקרב בידי מלך מואב, כמשחלתה, נתפס והובל עם אנשיו לשבי בנינוה. בתיעוד האשורי תוארה תבוסתו של עמולדין בסמוך לאירוע תפיסתה של עדיה, וקיימות פרשנויות שונות למקומו ולקשריו עם עדיה: פרשנות אחת גורסת שעמולדין היה מנהיג קדרי במקביל ליותע ופעל צבאית נגד האשורים באותה זירה ובמועד סמוך ליותע. מסיבה זו נתפסה עדיה בידי האשורים בסמוך ללכידתו בעת שהייתה במחנה עורפי. פרשנות שנייה גורסת כי עמולדין הפך למלך קדר מיד עם היוודע דבר שביו של יותע והוא הובס בקרב אחרי שיצא יחד עם עדיה להילחם באשורים כדי לשחרר את המלך שהחליף. על פי גרסה זו, המלך השבוי בנינוה לא היה יותע אלא '''עואית בן-ברדדה''' – יורש נוסף של יותע.

*בשלב שני, סביב 651 לפנה"ס, עם תחילת המרד הבבלי בראשות אחיו העוין של אשורבניפל, '''[[שמש-שום-אוכין|שָמָש–שֻם-אֻכין]]''', התגייסו הקדרים לעזרת הבבלים (כפי שהיה בתקופת סנחריב) ונשלחו שני מנהיגים צבאיים, האחים '''אָבִיָת (אביתע) ו-אָיִמֻו בני תֶאְרִי''' להילחם תחת פיקוד הבבלים. במהלך מסעם לבבל, או לאחר שהגיעו אל העיר, נחלו המורדים מפלות, ועקב המצור האשורי על העיר החליט אביתע להסגיר את עצמו לאשורים בנינוה בתקווה שיצליח לשכנעם למחול לו. אשורבניפל, כנראה ראה בכך הזדמנות לחולל שינוי לטובתו בממלכת קדר. הוא מחל לאביתע ושלח אותו חזרה לקדר כמלך ממונה במקומו של יותע בן-חזאל, שנשאר שבוי בנינוה. אימו בן-תארי, אחיו של אביתע לקרב, הוצא להורג בידי האשורים - פשטו את עורו בעודו בחיים.

*בכל מקרה, באמצע שנות ה-40 של המאה השביעית החליטו הקדרים ושבטים ערביים אחרים למרוד שוב באשורים, על רקע התמקדות הצבא האשורי במלחמה בעילם וירידה בנוכחות האשורית במערב האימפריה. כשהתפנה הצבא האשורי מהמלחמה במזרח, יצא למסע מלחמה גדול במערב נגד שורה ארוכה של שבטים ערביים, בהם גם הקדרים. על פי התיאור האשורי, שוב הובסו הקדרים ומלכיהם הודחו.

{{חלונית