דליה כרמל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להקברניטים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2-\3, אלוף-משנה |
||
שורה 6:
==מזכירה בלשכת ראש אמ"ן==
ב-3 במאי [[1953]] התגייסה דליה כרמל לשירות סדיר בצה"ל. היא הוצבה ל[[חיל המודיעין]] ושירתה תחילה תחת [[יהושפט הרכבי]] ובהמשך וכשנה אחרי כמזכירה בלשכת ראש [[אגף המודיעין]], אלוף
כשדליה כרמל החלה בתפקידה כמזכירתו היה בנימין גיבלי מפקד נערץ שזכה לנאמנות עיוורת מפקודיו. בתפקידה כמזכירתו הייתה דליה כרמל שותפת סוד למהלכים צבאיים ומודיעיניים. כן הייתה מודעת למערכת היחסים המורכבת שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני.
שורה 31:
==1960 - פרשת לבון מתעוררת==
דליה כרמל הספיקה לשהות בניו יורק כשלושה חודשים, ואז נקראה לשוב לישראל לחקירה נוספת. אברי אלעד, המפעיל של החוליה, שבשל אילוצי [[הצנזורה הצבאית]] כונה בתקשורת "האדם השלישי", הגיע לישראל אחרי שנותר שבועיים במצרים בלא שנעצר. תחילה נחשב לגיבור, אך בשנת [[1958]], בעת ששהה בחו"ל, גברו החשדות שפעל כ[[סוכן כפול]], והוא אשר הסגיר את אנשי החוליה למצרים. הוא פותה לחזור לארץ, נעצר, נחקר, והועמד למשפט בדלתיים סגורות. במהלך משפטו טען שבצה"ל זויפו מסמכים, וניתנו עדויות שקר במטרה לטייח את האחריות לעסק הביש. פרטי עדותו נשארו חסויים עד לשנת [[1960 בישראל|1960]], אך בשנה זו נפגש לבון עם ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] ודרש את טיהור שמו מן האחריות ל"עסק הביש". בן-גוריון סירב לטהר את שמו ובחר לקיים חקירה נוספת על ידי ועדה צבאית בראשות [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], שגויס למילואים לצורך זה והוענקה לו דרגת ייצוג של אלוף
הוועדה חיזקה בממצאיה את טענותיו של לבון, אך לא הגיעה למסקנה חד-משמעית, ובכל מקרה בן-גוריון דחה את ממצאי הוועדה. בציבור ובתקשורת החל ויכוח פוליטי נוקב בשאלת האחריות לפעולה במצרים, שזכתה לכינוי "פרשת לבון".
|