הבדלים בין גרסאות בדף "דליה כרמל"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
מ
בוט החלפות: \1\2-\3, אלוף-משנה
מ (הוספת קישור להקברניטים)
מ (בוט החלפות: \1\2-\3, אלוף-משנה)
 
==מזכירה בלשכת ראש אמ"ן==
ב-3 במאי [[1953]] התגייסה דליה כרמל לשירות סדיר בצה"ל. היא הוצבה ל[[חיל המודיעין]] ושירתה תחילה תחת [[יהושפט הרכבי]] ובהמשך וכשנה אחרי כמזכירה בלשכת ראש [[אגף המודיעין]], אלוף -משנה בנימין גיבלי עם שובו מארה״ב. אגף המודיעין (אמ"ן) הוקם באותה שנה כאגף ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי של צה"ל]]. עד אז פעלה במטכ"ל מחלקת המודיעין, שהייתה כפופה לאג"ם, אגף המטה הכללי (לימים אמ"ץ, [[אגף המבצעים]]). ראש מחלקת המודיעין הראשון היה סגן -אלוף [[איסר בארי]] וראש אגף המודיעין הראשון היה [[בנימין גיבלי|בנימין גיבלי.]] שמות שניהם נקשרו לפרשות חמורות; שמו של איסר בארי נקשר במספר פרשיות שהחמורה שבהן הייתה [[פרשת טוביאנסקי]], הוצאתו להורג של קצין צה"ל מאיר טוביאנסקי, שהואשם על לא עוול בכפו, כפי שהתברר לאחר מעשה, ב[[ריגול]]. שמו של בנימין גיבלי עתיד להתקשר, במהלך שירותה של דליה כרמל כמזכירתו, בפרשת ה[[העסק הביש|עסק הביש.]]
 
כשדליה כרמל החלה בתפקידה כמזכירתו היה בנימין גיבלי מפקד נערץ שזכה לנאמנות עיוורת מפקודיו. בתפקידה כמזכירתו הייתה דליה כרמל שותפת סוד למהלכים צבאיים ומודיעיניים. כן הייתה מודעת למערכת היחסים המורכבת שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני.
 
==1960 - פרשת לבון מתעוררת==
דליה כרמל הספיקה לשהות בניו יורק כשלושה חודשים, ואז נקראה לשוב לישראל לחקירה נוספת. אברי אלעד, המפעיל של החוליה, שבשל אילוצי [[הצנזורה הצבאית]] כונה בתקשורת "האדם השלישי", הגיע לישראל אחרי שנותר שבועיים במצרים בלא שנעצר. תחילה נחשב לגיבור, אך בשנת [[1958]], בעת ששהה בחו"ל, גברו החשדות שפעל כ[[סוכן כפול]], והוא אשר הסגיר את אנשי החוליה למצרים. הוא פותה לחזור לארץ, נעצר, נחקר, והועמד למשפט בדלתיים סגורות. במהלך משפטו טען שבצה"ל זויפו מסמכים, וניתנו עדויות שקר במטרה לטייח את האחריות לעסק הביש. פרטי עדותו נשארו חסויים עד לשנת [[1960 בישראל|1960]], אך בשנה זו נפגש לבון עם ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] ודרש את טיהור שמו מן האחריות ל"עסק הביש". בן-גוריון סירב לטהר את שמו ובחר לקיים חקירה נוספת על ידי ועדה צבאית בראשות [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], שגויס למילואים לצורך זה והוענקה לו דרגת ייצוג של אלוף -משנה. שני עמיתיו של כהן לוועדה היו אנשי צבא – אלופי המשנה [[מתי פלד]] ו[[אהרון דורון]]. לדליה כרמל הובטחה חסינות מפני הפללה בשל עדותה בפני הוועדה, אך העדות ניתנה על ידה בחו"ל, כאשר [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[גדעון האוזנר]] הגיע ל[[פריז]] לקבלת העדות. בעדותה מסרה כי בנימין גיבלי כתב ביולי 1954 מכתב לרמטכ"ל משה דיין אודות הפעולה במצרים. לדבריה היא הדפיסה מאוחר יותר עמוד נוסף למכתב, בו נוספה הפיסקה: "לפי הוראתו של לבון".
 
הוועדה חיזקה בממצאיה את טענותיו של לבון, אך לא הגיעה למסקנה חד-משמעית, ובכל מקרה בן-גוריון דחה את ממצאי הוועדה. בציבור ובתקשורת החל ויכוח פוליטי נוקב בשאלת האחריות לפעולה במצרים, שזכתה לכינוי "פרשת לבון".